תלמידי כיתות י"א בישראל מנציחים את קורות חייהם של ניצולי שואה ואת שעבר עליהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. התכנית פועלת זו השנה השנייה במחוז בערים כפר סבא, רעננה והוד השרון. במהלך עבודתם, התלמידים חוקרים את נושא השואה תוך התוודעות עמוקה לחייו וקורות משפחתו של אחד הניצולים. הפעילות המידענית נפתחת בחיפוש מידע אודות מוצאם של הניצולים – סביבת מגוריהם בתקופת היותם ילדים וקורות חייהם מאז ועד היום. וכוללת גם ראיון ותחקור אישי של הניצולים. התלמידים חושפים קשרים משפחתיים ומגלים מידע רב על הקהילה של הניצול ועל משפחות יהודיות נוספות. התהליך כולו מתועד ביומני רשת (בלוגים) הנגישים לכל מנועי החיפוש, ומהווים מאגר מידע (זהבה אפל)

במסגרת הקורס "טכנולוגיה ולמידה" שהוא קורס תשתית בלימודי התואר השני בחינוך באוניברסיטה הפתוחה, לומדים הסטודנטים על גישת הלמידה השיתופית בסביבה המתוקשבת. כדי לאפשר לסטודנטים לחוות את חווית הלמידה השיתופית המתוקשבת ולא רק ללמוד עליה מספרים, נבנתה מטלה שיתופית מתוקשבת בסביבת wiki (להלן ויקיאופ) לה קראו בשם: "ויקי-ממ"ן". סביבת ויקי היא סביבה המאפשרת עבודה של מספר משתמשים על מסמך משותף. בשונה מפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח הודעות למאגר משותף ולקרוא הודעות שנשלחו ע"י אחרים כשאלה מוצגים ברצף אחד אחרי השני, כאן יוצרים הסטודנטים תוצר אחד משותף מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים מתבקשים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים בהגדרות קיימות. במחקר שמלווה את הניסוי, נבדקה אפקטיביות הלמידה וההוראה בסביבת ויקיאופ, תוך שימוש במידע שנאגר בשרת הויקי ובשאלון שיועבר בין הסטודנטים בסוף הקורס ובקבוצת מיקוד שתערוך רפלקציה על תהליך הלמידה בקורס (חגית טל ועדנה טל)

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

המחקר נועד למפות את ההוראה המקוונת באוניברסיטאות בישראל וזאת על מנת לתת תמונה עדכנית ומדויקת על מפת התקשוב במוסדות ההשכלה הגבוהה. המיפוי נעשה על פי שורה של קריטריונים שמספקים לא רק מידע כמותי אודות מספר קורסים, מספר סטודנטים רשומים וכן הלאה אלא גם אינפורמציה תוכנית ומהותית יותר לגבי רמת השימוש בטכנולוגיות התקשוב, צורת ההיערכות הארגונית של כל מוסד, רמת הסטנדרטיזציה בתוך ובין מוסדות ועוד (גולן, חנן)

האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)