המחברים מתארים פרויקט, שהתקיים בבית הספר היסודי עליזה ארבלי-דגניה שבטירת הכרמל. בפרויקט זה, תלמידים מכיתות ד' עד ו' הופכים למורים ומלמדים תלמידים מכיתות אחרות שיעורים במדעים, בחינוך חברתי וב"אזרחות דיגיטלית" (Sigal Ben Ameam, Magi Asyag, Yona Ben-Amran, 2013).

המחקר הנוכחי, שאימץ את הפרדיגמה האיכותנית, נערך בשתי חטיבות ביניים בישראל. המחקר התמקד בדרך שבה המורים מעצבים ומעצבים מחדש את תפקידם ואת הזהויות המקצועיות שלהם בעת הוראה בכיתות של טכנולוגיית המידע המשלבות מחשבים 1:1 (Esty Doron, Ornit Spektor-Levy, 2013).

מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

ניפגש” היא רשת חברתית סגורה וכלל ארצית המיועדת לתלמידי בתי הספר היסודיים. הרשת משמשת לילדים הצעירים כחלופה הולמת לשימוש ברשתות חברתיות פתוחות דוגמת פייסבוק.השימוש ברשת ניפגש" מדורג ברמה הבית-ספרית, כשלמנהל ולמורים יש סמכויות ויכולות נוספות על אלה של התלמידים. ההרשמה מתבצעת דרך מנהל בית הספר באופן שמונע כניסת זרים ומתחזים.אתר "ניפגש" הינו רשת חברתית ייעודית לתלמידי יסודי המאפשרת יצירת עמודי תוכן, כתיבת תגובות, צ'ט פרטי, העלאת סרטונים, תמונות, קבצים וקישורים לאתרי אינטרנט ועוד.

חקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים. באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה ( צחי הופמן) .

המחקר של ד"ר אלונה פורקוש-ברוך וד"ר ארנון הרשקוביץ בדק את השימוש של מורים ותלמידים בישראל בפייסבוק, הרשת החברתית הנפוצה ביותר בקרב בני נוער בישראל. במהלך המחקר הם קיימו ראיונות עומק עם חמישה מורים המייצגים קשת רחבה של מודלים לתקשורת עם תלמידים ברשת החברתית, החל ב"חברות" מלאה עם התלמידים באמצעות הפרופיל האישי, עבור בפתיחת פרופיל מקצועי לתקשורת עם תלמידים נוסף על הפרופיל האישי וכלה בחוסר תקשורת מוחלט ומכוּון עם התלמידים ברשתות חברתיות ואף אי־שימוש מוחלט בפייסבוק ( אלונה פורקוש-ברוך , ארנון הרשקוביץ) .יצויין כי מאז פרסום המאמר בדפוס חל כבר שינוי מהותי במדיניות משרד החינוך כלפי השימוש בפייסבוק.