יצירתיות
מיון:
נמצאו 89 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    המחברת בוחנת את הספר " Contemporary Perspectives on Research in Creativity in Early Childhood Education", שנכתב על ידי Olivia Saracho.הסקירה של המחקר הנוכחי לגבי יצירתיות מספקת מקור חשוב עבור מלומדים ואקדמאים. הילדים בתכניות לגיל הרך זקוקים לתמיכה שלהם כדי להשיב את האיזון בין פיתוח המיומנויות הדרושות לבין הצמיחה של היצירתיות ושל המשחק, הכה חיוניים לחברה העכשווית(Jane Katch, 2013(.

  • לינק

    כדי שאדם ילמד, יצמח ויתפתח בצורה זו לאורך כל חייו, נדרש שילוב של שני יסודות סותרים לכאורה אבל למעשה משלימים זה את זה: האחד הוא "עמוד שדרה" או "מרכז כובד" נפשי, שמעניק לאדם חוסן נפשי, יציבות וביטחון ומאפשר לו להתמודד בהצלחה עם שינוי מהיר ומתמיד ועם חוסר ודאות ביחס לעתיד; היסוד האחר כולל פתיחות, גמישות, סקרנות, עניין, עצמאות, יצירתיות, העזה, הנעה עצמית ועוד, המאפשרים לאדם להמשיך לחקור וללמוד, לנסות ולהתנסות, להתפתח ולהתחדש באופן דינמי ומתמשך. חינוך לעתיד לא ידוע, שהוא גם החינוך המתאים והרלוונטי ביותר להווה, מטפח ויוצר בחניך את שני היסודות האלו ( עמיר פריימן) .

  • לינק

    מאמר זה מבקש לשתף את הקוראים בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה ובו נשאלו יותר מ-1000 בוגרי קולג'ים לדעתם לגבי חשיבות היצירתיות בחינוך. לפי "יצירתיות וחינוך: מדוע זה משנה" ( Creativity and Education: Why it Matters), מחקר שהופק על ידי מכון המחקר Edelman Berland, 88% מאנשי המקצוע האמריקאים שענו על הסקר, מאמינים שיצירתיות צריכה להיבנות לתוך תכנית הלימודים הסטנדרטית(Jon Perera, 2012).

  • לינק

    סקירת המידע על יצירתיות בחינוך מבוססת על חיפוש מקיף ושיטתי במאגרי מידע אקדמאיים באנגלית בין השנים 2008-2012 . מקורות המידע בסקירה מאורגנים עפ"י החלוקה הבאה : הגדרת היצירתיות בחינוך, שיקולים פדגוגיים ומדיניות של מערכות חינוך ליישום יצירתיות בבתי הספר, תפיסות ואמונות של מורים לגבי יצירתיות, יצירתיות בתחום הוראת המדעים ולמידת המדעים, יצירתיות בתחומי הוראת המתמטיקה והפיסיקה, יצירתיות באמנות בחינוך , דרכי פעולה של בתי ספר לטיפוח יצירתיות, פדגוגיות יצירתיות , יצירתיות ביישומי מחשב ובשילוב המחשב בבתי הספר , יצירתיות בהוראת שפה ולשון, יצירתיות בחינוך הנדסי של סטודנטים באוניברסיטאות ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הספר במלוא מובן המילה מבוסס על תורת המובן של קרייטלר וקרייטלר (Kreitler & Kreitler). מובן, בפשטות, הוא ההסבר שאנחנו נותנים למילה. הסבר זה מצמצם את הפער בין המילה לבין המשמעות שלה, ומאפשר לקיים תקשורת המבוססת על הבנה משותפת של המשמעות. הצורך במובן קיים אצל כל אדם בכל עת. תורת המובן מספקת מיפוי של התכנים שבהם אנו משתמשים כדי להסביר מילה, טקסט או רעיון המובעים בדיבור, בשיר, בתמונה או בתנועה. הספר מתמקד בחלקה הראשון של התורה ומתאר שימושים של תורת המובן לקידום החשיבה של לומדים בתחומים שונים – מהבנה ועד ליצירתיות ( אדווה מרגליות ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו לויכוח מהותי המתנהל בימים אלו בארה"ב : קרלסון-פאיג' מתריעה בנוגע לשעות הרבות שילדים צעירים (וגם מבוגרים יותר) מבלים מול מסכים. לדעתה, השהות מול המסך באה על חשבון המשחק החופשי של הילדים, ובגלל זה היא פוגעת בפיתוח הדמיון והיצירתיות שלהם. האם האשמה באמת נמצאת רק בטכנולוגיה, יכול להיות שטכנולוגיות רבות מסוגלות דווקא לעודד את הדמיון ואת היצירתיות. אולי יותר מאשר האינטרנט מונע את היצירתיות, בתי הספר עושים זאת.

  • לינק

    מחקר זה מסכם ניסוי בן חמש שנים, הכולל חמש מאות משתתפים ממגוון תרבויות ומקומות שונים. תוך השוואה בין קהילות מקוונות לבין קהילות המקיימות קשרים פנים אל פנים, פרויקט זה חקר כיצד המשתתפים מעורבים בלמידה, את האינטראקציות ואת פיתוח התוצאות היצירתיות(Patterson, D. , 2012).

  • לינק

    הספר החדש, שיצא במהלך 2012 באנגלית, כולל שורה של מאמרים מעניינים שמסבירים כיצד להפוך את הלמידה של התלמידים ליצירתית ומרתקת יותר. המאמרים ממחישים כיצד ניתן ליצור חשיבה מסתעפת בכיתה וכיצד להגביר את המוטיבציה של התלמידים בכיתה. מוצגות שיטות הוראה ללמידה פעילה בכיתה , כולל עבודה בצוותים לפתרון בעיות יצירתי. עורכי הספר, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית והפדגוגיה נחשבים כמומחים בעולם בתחום של יצירתיות בלמידה והנעה בכיתה. (John Baer, וJames C. Kaufman )

  • לינק

    בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .

  • תקציר

    לבתי ספר המנסים לפתח תכנית לימודים בית ספרית אחרת לטיפוח יצירתיות וחשיבה טכנולוגית כדאי לאמץ את העקרונות שגיבש יזם ההי-טק Ewan McIntosh . ההרצאה ניתנה בכינוס המשותף של בתי הספר החדשניים בסאן דייגו וכינוס ISTE 2012. מדובר על תהליך בן חמישה שלבים לתכנון תכנית לימודים בית-ספרית לעיצוב וליצירה . העקרונות של תכנית לימודים בית ספרית כזו הם מצד אחד הבנייה של התכנים באופן שהלומד יוכל להתקדם בעצמו ללמידה מכוונת עצמית ומצד שני יותר דרגות חופש של בחירה ומבחר תכנים מבלי להסיר את האחריות מהלומד ( Ewan McIntosh ).

  • לינק

    תקציר של נייר עמדה שניסחו מרצים ממכללת סמינר הקיבוצים עם המפמ"רית לאמנות חזותית במשרד החינוך לקראת כנס החינוך השנתי של מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב, שיעסוק השנה בחינוך לאמנות (שי פרוגל, דורית ברחנא־לורנד, מיכל לוי־קרן, סיגל ברקאי).

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • לינק

    ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)

  • לינק

    הספר הזה מציג מגוון של גישות לפיתוח הפוטנציאל האנושי בתחומים שלא זכו להתייחסות באופן קונבנציונאלי. הספר, המאורגן בשני חלקים, הוא אוסף בינלאומי של מאמרים המספק חלופות חינוכיות לאלה של מערכות חינוך הנוטות לנוע לעבר אחריותיות מסוכנת למדי. יחד, הפרקים בחלק הראשון של הספר "Cultivating Curious and Creative Minds" מספקים תובנות לגבי הסוגיה של חשיבות הטיפוח של מוחות יצירתיים וסקרנים בבתי הספר. המחברים מאירים את האופן שבו ניתן להגיע ליצירתיות וסקרנות בתחום ההוראה ודנים ברעיונות מסוימים הנוגעים לאופן שבו זה מתבטא בהקשרים וסיטואציות מסוימים, לרבות בתחומי הכשרת המורים ( Craig and Louise F. Deretchin, Eds).

  • לינק

    התלמידים הקוריאנים אינם מביישים את ארצם במבחנים בינלאומיים. במבחן פיז"ה של ה-OECD שבדק את רמת הבנת הנקרא של תלמידים ביותר מ-70 ארצות, קוריאה לקחה, יחד עם פינלנד, את המקום הראשון. אבל בניגוד למדינת ישראל הרי בדרום קוריאה מבינים עתה כי זהו לא בהכרח המנוף להצלחה הכלכלית. קוריאנים רבים מודאגים מכך שמערכת החינוך הנוכחית אמנם מאתגרת אקדמית את התלמידים, אך "אינה מכינה אותם לעבודה בתעשייה ובחברה". דרום קוריאה מבינה עכשיו שכדי להשתלב בזירה הגלובלית ככוח בעל זהות ייחודית, עליה לשים כעת דגש על יצירתיות.

  • לינק

    סקירה מעניינת על השינויים במעמדו של המורה במדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה. המאמרון בבלוג מסכם את עיקרי דבריו של Professor Frank Crowther מאוניברסיטת קווינסלנד בניו-זילנד. אחת הנקודות המעניינות לגבי השינוי במעמד המורים מאז שנות ה-70 אינה קשורה כלל לבעיית השכר (שמרבית מדינות המערב השתפר משמעותית) אלא לעליית משקלן של תכניות הלימודים הלאומיות. אלו דחקו את המורים ממרכז הבמה בכיתה והפכו את המורים לטכנאי ביצוע של תכניות לימודים, כאשר מרחב ההחלטה שלהם מבחינת תכנון הלימודים וההוראה נותר מצומצם למדי. ההפעלה של תכניות לימודים מרכזיות במדינות כמו אנגליה ובניו זילנד תרמה רבות להפחתת מעמדו של המורה ופגמה ביכולתו ליזום בעצמו ולהיות יצירתי . מה שדרוש היום יותר מתמיד זה מורה יצירתי אך תכניות לימודים המרכזיות מונעות במידה מסוימת אפשרות כזו . אגב, מערכת החינוך בניו זילנד קיבלה לאחרונה את עמדתו של פרופסור Crowther וערכה ביזור בכל מערך תכנון הלימודים במדינה.

  • לינק

    ביקורת ספר מעניינת על ספר חדש שעוסק בהשפעות של הבניית ידע ויצירתיות בקרב בני נוער וילדים במועדוני מחשב במדינות שונות בעולם. נקודת המוצא של הספר וגם של כותבת הביקורת היא שדווקא בחינוך הלא פורמאלי זוכים הילדים ובני הנוער להיחשף למיומנויות של יצירתיות והבניית ידע תוך כדי התמודדות בחברותא במועדוני מחשב הפועלים מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. הספר דן במאפיינים של מועדוני מחשב ותקשוב (אשר לצערנו פחות נפוצים בישראל) לילדים הפועלים במדינות מתקדמות והן חלק מהתשתית המדעית-אוריינית בחינוך הלא פורמאלי (חלק ממועדוני המחשב הוקמו במוזיאונים למדע ואילו חלק פועלים מטעם רשויות תרבות ותאגידים טכנולוגיים כגון אינטל). לדעת , כותבת הביקורת של הספר, התרומה האוריינית של מועדוני המחשב היא רבה יותר מאשר חוקרי האוריינות נוטים לחשוב, מה גם שבחלק גדול ממועדוני המחשב מועסקים אחר הצהריים גם מורים מן השורה המתקשים להקנות את אותן מיומנויות בבתי הספר הפורמאליים בבוקר. הספר, הנו אסופת מאמרים חשובה ומשמעותית המציע זוויות הסתכלות ובוננות נוספות על חשיבות מועדוני המחשב ( אשר בישראל פועלים בעיקר בפריפריה ולא במרכז) .

  • לינק

    אחד האירועים החינוכיים המרתקים יותר המתכוננים להתקיים בקיץ 2010 הוא כינוס חינוכי בשם "הבניית ידע מתקדם בחינוך ובלמידה ") “Constructing-Modern-Knowledge”. הכינוס שייערך בעיר מנצ'סטר בארה"ב בין ה12 ל-15 יולי 2010 אינו דומה לכנסים החינוכיים שאנחנו מכירים. מדובר בכינוס חינוכי פעלתני , לא רק הרצאות פרונטאליות של מרצים מכופתרים ומכובדים , אלא על "הפנינג" חינוכי שמפגיש ויוצר אינטראקציה בין מרצים , מומחי חינוך ומורים המפעילים את הקהל בצורה פעלתנית , אם זה באמצעות מחשבים או סדנאות מפעילות ומכלול שלם של דרכי הוראה אלטרנטיביות. הרציונאל של יוזמי הכינוס , ובראשם Dr-Gary-Stager, הוא כי בחינוך ובלמידה יש להפעיל אנשים בצורה דינאמית, ובהתאם לכך מתוכנן ומאורגן כנס Constructing-Modern-Knowledge המתקיים כבר כמה שנים בארה"ב. הכנס מיועד למורים ולאנשי חינוך המאמינים בטיפוח יצירתיות בבתי הספר ובסביבות דינאמיות של פרויקטים ומחשבים . ההמלצה אודות כינוס מרתק זה הגיעה מאיש החינוך המתוקשב הנודע בארה"ב , וויל ריצ'רדסון . אחד המרצים המרכזיים הצפוי לקחת חלק מרכזי בכינוס זה הוא אלפי קון .

  • לינק

    סינגפור, אמנם ניצבת כמעט בראש הרשימה של המדינות המשתתפות בבחינות הישגים נורמטיביות בינלאומיות, אך הם מודאגים מכך שהבוגרים שלהם אינם נמנים כלל על מובילי היצירתיות בעולם. המאמץ של הסינגפורים לשנות את שיטות ההוראה שלהם ניכר כיום בהקמת מכונים פדגוגיים שתפקידם לגבש חשיבה חינוכית שתניע את תהליכי שינוי בהוראה ובלמידה שם ובהעסקת מומחים פדגוגיים מאירופה ומארה"ב. כך, למשל כותבתErica-McWilliam (המועסקת באחד ממכוני המחקר הסינגפורים הללו) במאמר חדש אשר התפרסם בשנת 2009: "טיפוח יצירתיות בקרב תלמידי ביה"ס חייבת להשתלב בגישות הפדגוגיות הנוכחיות וזאת על מנת לטפח יכולת יצירתית". במאמרה היא מצביעה על הקשרים שיש לטוות בין ליבת הפדגוגיה וטיפוח היצירתיות בכיתה.

  • לינק

    מערכת החינוך הבריטית מתמודדת כבר יותר מעשור עם ניסיונות מכוונים לטיפוח יצירתיות בבתי ספר. פרופסור קן רובינסון, המומחה המוביל ליצירתיות בחינוך הגיש לפני 10 שנים לראש הממשלה טוני בלייר תכנית פעולה לטיפוח ועידוד יצירתיות בבתי הספר הבריטיים. הממשלה הבריטית אימצה את הדו"ח של קן רובניסון והנחתה את שר החינוך דאז לקדם את התכנית בבתי הספר, אבל בראייה רטרוספקטיבית, ניתן לומר בוודאות כי התכנית הממשלתית לטיפוח יצירתיות לא השפיעה על בתי הספר הבריטיים ורישומה היה מצומצם. עם זאת, התכנית של רובינסון הצליחה ככל הנראה להכשיר את האווירה בקרב מנהלי בתי הספר וגורמי חינוך לקראת פרויקט ארצי חדש. הכוונה לפרויקט הארצי לטיפוח יצירתיות בבתי הספר באמצעות שותפיות יצירתיות עם אמנים מחוץ לבתי הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין