כותבת המאמר נחשפה הן באופן אישי והן בצורה עקיפ ה( דרך אינפורמציה ששאבה מסטודנטים נוספים) להעדר לימוד שיטתי של מיומנויות חברתיות בגיל הרך. לדעתה, קיימת הנחה שגויה , על -פיה כישורים חברתיים, בניגוד ליכולת קוגניטיבית, נרכשים בצורה אוטומטית וספונטנית . זו עשויה להיות הסיבה לכך שבמסגרות – היום השונות , פעילויות רבות מכוונות לעידוד הכישורים הקוגניטיביים בעוד שהפן החברתי מוזנח ולא מטופל בצורה שיטתית ומספקת. בחיבור זו מנסה שרון זהבי להראות את החשיבות שבהפעלת תוכניות לעידוד קומפטנטיות חברתיות בגיל הרך ואת הסכנה הכרוכה בהזנחת פן זה. בחלקה הראשון של העבודה היא מגדירה את המושג : קומפטנטיות חברתית ומציגה את הקשר בין טמפרמנט הילד לבין כישוריו החברתיים .בחלק השני היא מצביעה על ההשפעה הפוטנציאלית של המשפחה והמחנכים על הקומפטנטיות החברתית של הילד ולבסוף מציגה סיכום ועמדה אישית ( שרון זהבי) .

המחקר בדק האם תהליכי למידה בתנועה משפרים את הבנת המושג הנלמד בקרב ילדי הגן? החוקרות טוענות כי בגיל הרך יש תפקיד ייחודי לחוויות למידה המערבות את גופו של הילד: חוויות אלו נרכשו באמצעות אינטליגנציה המרחבית, הגופנית-תנועתית והמוזיקלית. כלומר, כדי ליצור תהליך המשגה בעל משמעות, על המתווך לשלב בפעילות עם הילדים למידה באמצעות תנועות גופם. השאלה המרכזית שנשאלה במחקר זה נגעה לתרומתה של התנועה לרמת ההמשגה אצל ילדי הגן. החוקרות חשבו כי התנועה יכולה לשמש אמצעי מסייע ומקדם ברמת ההמשגה, אולם מסתבר מממצאי המחקר כי לא נמצא הבדל משמעותי בין ילדי הגן אשר למדו את המושגים באמצעות תנועה לבין ילדי הגן שלמדו את המושגים בדרך המקובלת (בלהה פריינטה, יוספה אייזנברג)

תכנית מעניינת וייחודית בין מערכת גני ילדים וביה"ס בירושלים. מהות התכנית: יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' לאורך כל השנה סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות ע"פ תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב המחשב. בתחילת השנה ילדי ביה"ס מלמדים את ילדי הגן להשתמש במחשב ולשחק במשחקי מחשב של הגן ולאחר מכן יבצעו הילדים במשותף משימות אורייניות מגוונות במחשב. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.

תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה גוברת במקרי תוקפנות וקשיי התנהגות בקרב בני נוער, ילדים והן בגיל הרך במסגרות החינוך. מאחר ותופעה זו מוכרת והוכחה מחקרית יש חיפוש מתאים אחרי מקורות ותוכניות בלימה ומניעה שיפחיתו את התפשטות תופעת האלימות. במסגרת חיפוש אחר מענה מתאים עלתה המחשבה שאם נאתר את הילדים בעליי קשיי ההתנהגות כבר בגיל הרך, אותם ילדים שמאופיינים בקשיים בולטים ומשמעותיים כגון: התפרצויות, תוקפנות פיזית ומילולית, זריקת חפצים, סירובים קשים ופגיעה באחרים, נרכזם בגן אחד, שבו כל הצוות החינוכי והטיפולי מונחה בתחום ניתוח ההתנהגות וברוח זו יפעל הגן. נקבל הן הטבה משמעותית בתפקודם של הילדים כבר בגיל הגן וכן נקטוף פירות מהותיים בתחום ההתנהגות בגילאי בית הספר השונים. בד בבד נכשיר צוות טיפולי מיומן שיקבל כלים להתמודדות עם תלמידים בעלי קשיי התנהגות בעתיד. בנתניה מופעל ת מסגרת "הגן ההתנהגותי" המיועדת לילדים בעלי קשיי התנהגות בולטים (גילאי 3 עד 6). גן זה פועל בנתניה זו השנה השנייה, כולו מתנהל ע"פ תוכנית התנהגותית מערכתית ואישית באמצעות כל אנשי צוות הגן – החל מהגננת, הסייעת, בת השרות, הצוות המשלים ועד לצוות הפרא-רפואי והמטפלים בתחום הרגשי ( הלית טופז בורובסקי, אריאלה קנוניץ ).

בתכנית זו שפותחה ע"י ביה"ס ממלכתי י"א במודיעין יש התייחסות מעניינת וחדשנית לשלושת התחומים אשר קריאת ספרים תורמת לקידומם של הילדים, הנעה מקריאה והנעה לקריאה, הבנת לשון הספר והטקסט שבעקבותיו, וכן התמצאות בספר ובמוסכמות הכתב. מטרת התוכנית היא יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות על פי תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב אומנויות. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.בית הספר הינו בית ספר צומח הנוסד בשנת תשס"ז, זהו בית הספר הראשון במודיעין שנבנה ללא חטיבה צעירה ומכיל גנים עצמאיים במבנהו.

אוריינות מחשבים נתפסת כהכרחית אצל ילדים, וכיום נתקלים בהרבה "מחשבי-ילדים" המותאמים לילדים בני 3 ומעלה. עם זאת, נשאלת השאלה מהו הגיל הרצוי אצל ילדים להתחיל לעשות שימוש במחשב? לדעת ארגון ChiCI – The Child Computer Interaction Group, השימוש במחשבים צריך להתחיל בשלב הרבה יותר מאוחר בהתפתחות הילד. דוברת הארגון טוענת שלא מובטח כי לילדים אלו יהיה יתרון משמעותי. לדעתה יש ילדים ש"מונחים" מול המחשב כמו מול הטלוויזיה – מדובר בגירוי ולאו דווקא הפקה ערך חינוכי. (Katie Ledger)

המאמר מדווח על ממצאי מחקר שנערך בקרב 12 מורי הגיל הרך ששילבו מחשבים בכיתותיהם. המאמר מתמקד בגורמים המשפיעים, לדעת המורים, על השימוש במחשבים בכתה. עלו 9 גורמים, מתוכם 4 עיקריים שמדווחים ומנותחים בהרחבה: א. ידע בהפעלת מחשב; ב. תוכנה מתאימה עבור צרכי הלמידה וההתפתחות של הילדים; ג. הצורך של הילדים והמורים בטכנולוגיה אמינה ומתקדמת; ד. בחירה מושכלת של מיקום המחשב בכתה (Suzy Edwards)

המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)

מטרתו המרכזית של המחקר היא לחשוף את האופן בו ילדים רוכשים כישורי שיח שונים וכיצד הם משתמשים בכישורים אלה במהלך שיחותיהם היומיומית. בדיקת שיחות הילדים העלתה עושר רב של סוגי שיח המשמשים את הילדים. המיגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות של סוגי שיח: "שיח שיחה" ו"שיח אורייני". נמצא כי הילדים משתמשים בשפע של סוגות, הבולטות הן: דיון, סיפור דמיוני כחלק ממשחק, הסבר וסיפור ריאלי. תרומותיה המרכזיות של הגננת יכולות להיות בשני מישורים: ראשית, בארגון וביצירה של פעילויות המעודדות שיחה בין ילדים, כך שילדים יפתחו את שיחתם העצמאית בתוך חברת הילדים. שנית, עידוד השיחה של הילדים יכול להיעשות באמצעות האזנה קשובה לדבריהם של הילדים הפונים מיוזמתם לגננת. 0חנה ציממרמן, שושנה בלום-קולקה)