ידע תוכן פדגוגי
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ- 21 ל-35
  • סיכום

    ייצוגים הם כלי יעיל בידי מורים לכימיה, והם בוחרים להשתמש בו בכיתותיהם כדי לעזור לסטודנטים להבין תפיסות מופשטות. ייצוגים יכולים להיות מודלים, גרפים, אנלוגיות, דיאגרמות, סימולציות, משוואות או כל שיטה אחרת להצגת מידע. היות שמגוון הייצוגים הוא רחב, על המורים לבחור באילו מהם להשתמש. הסיבות שהביאו את המורים להחליט באילו ייצוגים להשתמש לא תועדו כראוי בספרות המחקרית, במיוחד בכל האמור לידע של המורה בהוראת המדעים ובתוכני ההוראה. בהתאם למודל של ידע תוכן פדגוגי (Pedagogical Content Knowledge = PCK) הידע הייצוגי של מורה מעוצב בעיקר על ידי האוריינטציה שלו כלפי הוראת המדעים. PCK זוכה לביקורת על כך שהוא מתמקד בידע של המורה ולא בדרך שבה ידע זה מתורגם לעבודה המעשית. מחקר זה משווה בין שתי מורות לכימיה בבית ספר תיכון כדי לגלות את היחס בין בחירתן בייצוגים שהשתמשו בהם בפרקטיקה שלהן לבין תפיסתן את הוראת המדעים (Sarah B. Boesdorfer).

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של תרגילי למידה אותנטית, כאסטרטגיה לימודית, על המסוגלות העצמית לשילוב של טכנולוגיה בקרב מתכשרים להוראה ועל הכוונות שלהם לשלב טכנולוגיה. בנוסף, נחקר גם הקשר המנבא בין השינוי במסוגלות העצמית של שילוב הטכנולוגיה של המתכשרים להוראה לבין השינוי בכוונותיהם לשלב את הטכנולוגיה (Jennifer R. Banas, Cindy S. York, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה טוען שעל המפתחים של למידה מקצועית לשקול ניצול ארבעת הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כמסגרת עבודה. הרכיבים של מחקר פעולה שיתופי כוללים: הנעה, ידע, פעולה ורפלקציה (Bleicher, Robert E. , 2014).

  • סיכום

    מטרת חקר מקרה זה הייתה לבחון את התפיסות של פרחי הוראה למדעים לגבי התפתחות ידע התוכן הטכנולוגי והפדגוגי שלהם (Technological Pedagogical Content Knowledge – TPACK) לאחר יצירת סיפורים דיגיטליים המבוססים על נושאים מדעיים מתוך תכנית הלימודים הארצית (Hatice Sancar-Tokmak).

  • מאמר מלא

    כתביו של לי שולמן מעוררי השראה. הוא תרם לשיח החינוכי מושגים רבים (הידוע שבהם הוא "ידע תוכן פדגוגי") וזכה באין־ספור פרסים. היום הוא מתרכז באתגרי החינוך היהודי ומעורב בפרויקטים חינוכיים רבים, גם בישראל (יורם הרפז).

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).

  • לינק

    המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

  • סיכום

    מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

  • סיכום

    שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

  • לינק

    תכניות לשילוב מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד ( 1X1 ) – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה – הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה 21- .מחקר זה בחן הוראה ולמידה בכיתות 1X1 . המחקר מצליב בין נתונים איכותניים מתצפיות בלתי מתערבות בשיעורים של כל תלמידי כיתה ז' בחטיבת ביניים בבית ספר גדול בצפון הארץ לבין נתוני ראיונות חצי מובנים עם 15מוריהם ( ענת נוסן , יהודה פלד , אינה בלאו ) .

  • לינק

    במאמר זה, הפדגוגיה מובנת כנעוצה בקשר שבין הוראה ולמידה. על כן, האופן שבו הקשר הוראה-למידה מובן, מוכר ומפותח ביוזמה החינוכית הוא חשוב. כפי שמסביר מאמר זה, באמצעות הבנה עמוקה של ידע התוכן הפדגוגי והפדגוגיה של הכשרת המורים, תגבר ההבנה שלנו את הפדגוגיה(Loughran, John, 2013).

  • לינק

    המחקר הוא חקר מקרה המתאר ומנתח את דרך העבודה של מורה כוללת בבית ספר יסודי (כיתות ו'-ז') תוך התבססות על ההמשגה הנ"ל של ידע מורה.המאמר מביא ניתוח של סוגי ידע קיים של המורה כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת יחידה שעסקה בחקר המדעי . מן המחקר עולה חיזוק לטיעון שידע תוכן פדגוגי מתפתח הופך להיות תחום ידע העומד בפני עצמו, ידע שהמורים נסמכים עליוAppleton, 2006,Hashweh, 2005)).יכולתם של מורים להשתמש באסטרטגיות הוראה כלליות בהוראת מדעים הופכת ידע זה לשימושי בתהליך של רפלקציה, ומעלה שאלה אחרת: האם ידע התוכן הפדגוגי המתפתח/החדש הוא היעיל ביותר לפיתוח אוריינות מדעית? בעיה אחרת העולה מן הדרישה הקיימת כיום שתלמידים יפתחו הבנה של אופי המדע היא: כיצד ללמד ידע כזה? מתוך המחקר הנוכחי ניתן ללמוד שלפחות חלק מהמורים יכולים לפתח ידע תוכן פדגוגי המאפשר התפתחות של ההבנה הסינטקטית של התלמידים באמצעות תהליך של רפלקציה, המבוסס על פדגוגיה כללית (Anderson, D., & Clark, M.).

  • לינק

    הואיל וידע תוכן פדגוגי (pedagogical content knowledge) כולל ידע של מורים לגבי כיצד תלמידים לומדים, או שאינם מצליחים ללמוד, נושא ספציפי, הפיתוח של ידע תוכן פדגוגי הוא מטרה חשובה שיש להתמקד בה בתכניות התפתחות מקצועית. ספרות המחקר מצביעה בבירור על הטבע המורכב של ידע תוכן פדגוגי כצורה של ידע מקצועי של מורים שהיא מאוד ספציפית מבחינת הנושא, האדם, והסיטואציה. הדבר מרמז על כך שתכניות התפתחות מקצועית המכוונות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי של מורים אינן יכולות להיות מוגבלות לאספקת מידע למורים, כגון דוגמאות של הוראת מומחה של הנושא. במקום זאת, תכניות כאלה צריכות להיות בקשר הדוק עם הפרקטיקה המקצועית של המורים ( Van Driel, J. H., & Berry, A) .

  • סיכום

    תוכניות להוראת מדעים לדוקטורט נכשלות לרוב בהתייחסות להיבט קריטי: תשומת הלב המפורשת להכשרת מורי מורים למדעים. במאמר נטען כי בנוסף לפיתוח בסיס ידע וכשירויות למחקר, סטודנטים לתור שלישי צריכים לצפות, להתנסות ולחשוב רפלקטיבית על הידע הפדגוגי הנדרש להכשרת מורים למדעים. הכותבים מדגישים שניתן להתאים את המבנה של ידע תוכן פדגוגי להקשר של ידע להכשרת מורים למדעים. דגם ידע התוכן הפדגוגי מהווה בסיס לדגם לפיתוח ידע במדעים, המעוגן בהתנסויות של הכותבים כתלמידי תואר שלישי וכחונכים לסטודנטים אלה. יש במאמר המלצה על הכשרת דוקטורנטים וסטנדרט חדש שראוי לכלול אותו בסטנדרטים הקיימים (ASTE) (Lederman, et al., 1997) למורי מורים למדעים.הסטנדרטים לידע מקצועי למורי מורים למדעים כוללים בין היתר התייחסות לציפיות שמורי המורים יהיו בעלי ידע מדעי חזק, יבינו נושאים של פדגוגיה, תוכניות לימודים, הוראה והערכה במדעים ויכירו גם נושאים של למידה וחשיבה, יוכשרו למחקר ועוד. מה שחסר ברשימת סטנדרטים זו הוא ההיבט של ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986): הנחיית הלומדים לתואר שלישי כיצד ללמד מתכשרים להוראת מדעים.

  • סיכום

    זהו מאמר רחב היקף (מכיל כ-70 עמודים) המתאר מחקר בנושא של הוראת מתמטיקה. המחקר מתייחס לטענה לפיה יש קשר בין הידע המתמטי של מורים לבין איכות ההוראה של המקצוע. במיוחד מתמקדים החוקרים בידע מתמטי להוראה (MKT) הכולל הן את הידע המתמטי המשותף לעל העוסקים במקצועות שונים והן את הידע המתמטי הייחודי להוראה. החוקרים השתמשו בחקר מקרים ובנתונים כמותיים כדי לפרט כיצד MKT קשור לאיכות הוראת המקצוע. למרות קשר משמעותי, חזק וחיובי בין רמות של MKT לבין איכות ההוראה, נמצא גם שיש כמה גורמים אחרים המתווכים בקשר הזה, תומכים או מעכבים את השימוש בידע ההוראתי ( Hill, C.H).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין