טכנולוגיות מידע
מיון:
נמצאו 78 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).

  • לינק

    תהליך מחשוב החינוך ברוסיה החל בשנת 1985, כשמטרתו העיקרית הייתה לצייד את המוסדות החינוכיים במחשבים. עד שנת 1996, מדע המידע הפך לנושא חובה בכל המוסדות החינוכיים. השלב השלישי של יישום טכנולוגיות המידע החל בשנת 2005. מטרתו העיקרית היא יישום טכנולוגיות טלקומוניקציה ומולטימדיה בכל הספרות של החינוך. בשנת 2005, הנשיא פוטין הציע את פרויקט "החינוך" כפרויקט בעדיפות לאומית (Margarita Gavrilova, 2013).

  • לינק

    פרויקט "הכנת מורי העתיד" ( (Teaching Teachers for the Future Project (TTF) היה ניסיון מצד הממשלה הפדרלית באוסטרליה להעלות את ההסטנדרטים בחינוך ברמה הלאומית על ידי שילוב טכנולוגיית המידע (ICT) בקורסים להכשרת מורים. שלושים ושבע אוניברסיטאות השתתפו בפרויקט זה. מחקר איכותני וכמותי זיהה ארבעה חסמים עיקריים לשילוב של טכנולוגיית המידע (ICT ) בהכשרת מורים במוסד אחד. המאמר מתאר את היוזמות שננקטו כדי להתייחס לכל אחד מהחסמים (Jenny Lane, 2013).

  • סיכום

    במחקר המוצג במאמר זה נעשה שימוש בגישה שיתופית בתכנון המטלות ובמשוב הביקורתי של עמיתים, שכן פעילויות מבוססות– תכנון הנעשות בדרך כלל בקבוצות נמצאו כבעלות יתרון ללמידה כיצד להשתמש בטכנולוגיה ביעילות במגוון תחומי תוכן (Kali & Ronen-Fuhrnmann, 2011). במחקר השתתפו שתי קבוצות סטודנטים(27 ו-93)משתתפים) שלמדו תחומי תוכן שונים שקבלו מטלות שונות במסגרת תוכנית המקדמת רפלקציה ביקורתית בהקשר של שילוב טכנולוגיה בהוראה וככלי טכנולוגי להתכשרות להוראה ולמשוב עמיתים (EVA). משמעות ההצלחה בשילוב השימוש בטכנולוגיה בתהליך ההוראה והלמידה בקורס ההכשרה הנחקר הייתה שיעילות התהליך הודגמה בחיוב בפני המתכשרים, והם התנסו בכלים ואסטרטגיות הפדגוגיות הרלוונטיות ( Anderson, K., Kennedy-Clark, S., & Galstaun, V ) .

  • לינק

    דוח הורייזן האחרון( 2013 ) . טווח 1 שנה: מחשוב ענן ולמידה ניידת בקרב חלק הולך וגדל של לומדים, בשלב זה צפויה גם הרחבה של לימודי תכנות לתלמידים במערכות חינוך בעולם. טווח 2-3 שנים: למידה אנליטית ושימוש בתוכן לימודי פתוח לכל. טווח 4-5 שנים: הדפסה תלת ממדית ופעילויות במעבדה מקוונת מרוחקת.

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את החוויות של מנחי התקשוב החינוכי העובדים בבתי הספר התיכוניים באוסטרליה כדי לספק מידע לגבי תפקידו של מנחה לתקשוב חינוכי. שבעה בתי ספר תיכוניים באזור המזרחי החיצוני של מלבורן באוסטרליה היו מעורבים בפרויקט תקשוב חינוכי שנמשך שלוש שנים (Skues, J. L., & Cunningham, E. G. , 2013).

  • לינק

    העידן הדיגיטאלי ( אשר ביטוייו הם מעבדי תמלילים ומחשבים אישיים ) לא גרם בהכרח לכתיבה בשנים האחרונות להיות משובחת יותר . להפך , הכתיבה הפכה להיות יעילה אך נטולת שאר רוח ויצירתיות . הדבר מתבטא הן אצל כותבי הספרים והן אצל הספרות היפה. יש מעט מאד יצירתיות אצל הכותבים כיום. חלק מן הבעיה נובעת מהדרך בה מלמדים כיום כתיבה יצירתית אבל עיקר הבעיה היא היכולת הטכנולוגית של הכותבים להעתיק רעיונות ולמצוא חלופות שונות במדיה הדיגיטאלית (Maria Popova) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן מודלים של פדגוגיה על ידי שימוש במחקר האחרון שנערך עם מורים ועם תלמידיהם וגם בהתפתחויות התיאורטיות.המאמר סוקר מודלים פדגוגיים קיימים המתחשבים מעט בשימוש בטכנולוגיות המידע (ICT) וגם מודלים המתמקדים באופן ספציפי יותר בסביבות למידה עשירות בטכנולוגיה (Webb, M. 2013).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הטווח הרחב של שינויים מחקריים חינוכיים וטכנולוגיים שהתרחשו במהלך 40 השנים האחרונות, את התכונות ששינויים אלה מספקים, ואת ההשלכות שיש להם עבור שיטות המחקר והסוגיות הנוגעות לחקירת ההשפעה של טכנולוגיית המידע (IT) על למידה פורמלית ועל למידה בלתי פורמלית (Cox, M.J., 2013).

  • לינק

    המחברים מציגים ספר חדש, המסתמך על התפיסות והחוויות של 600 תלמידי בית ספר יסודי. ספר זה בוחן כיצד ניתן לשפר את האספקה של טכנולוגיית המידע (ICT) מפרספקטיבה "מלמטה-למעלה" השוקלת מספר הצעות רדיקליות לעיצוב מחדש של בתי ספר יסודיים כאתרים לשימוש בטכנולוגיה חדשנית ומעצימה (Neil Selwyn, John Potter and Sue Cranmer, 2012).

  • לינק

    המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

  • לינק

    עיקרו של מאמר זה הוא בחינתם של המאמצים לשלב את הטכנולוגיה הדיגיטלית בחינוך מאז שנות ה- 60. בחינה זו נערכת מנקודת מבטם של מאפייני התנועות האפוקליפטיות לפי מחקריו של יוסף דן . במאמר זה יוצגו טיעונים המצביעים על כך שכל מאפייני התנועות האפוקליפטיות חלים על תופעות רבות המלוות את תחום הטכנולוגיה בחינוך, בעיקר בשנים האחרונות. מטרת זיהוי המאפיינים האפוקליפטיים בתחום הטכנולוגיה בחינוך היא לספק כלים לניתוח המכשולים העומדים בדרכם של החוקרים והמורים בפיתוח התחום כתחום דעת המבוסס על ידע (יהושפט גבעון).

  • לינק

    ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

  • לינק

    המחבר מתאר חמש מגמות בטכנולוגיה חינוכית שהוא צופה שיהיו בעתיד: שינויים בתכנית הלימודים, פלטפורמות ללמידת OER, ניתוח סטטיסטי של הלמידה המתוקשבת, מכשירים ניידים חכמים וספרים אלקטרוניים( Rob Reynolds).

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הגורמים האישיים, המוסדיים והטכנולוגיים המעודדים את השימוש של המורים בטכנולוגיה בתהליכי ההוראה והלמידה. המאמר סקר גם את הגורמים ברמת-המורה, ברמת בית הספר וברמת המערכת המונעים מהמורים להשתמש ב-ICT. חסמים אלה כוללים את העדר מיומנויות ICT בקרב המורים; העדר ביטחון אצל המורים; העדר הכשרה פדגוגית של המורה; מחסור בתוכנה חינוכית מתאימה; גישה מוגבלת ל-ICT; מבנה נוקשה של מערכות חינוכיות מסורתיות; תכנית לימודים מגבילה ועוד (Buabeng-Andoh Charles, 2012).

  • לינק

    בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

  • לינק

    פרוייקט הורייזן ("אופק") ממפה בכל שנה את הטכנולוגיות החדישות ביותר לתחום ההוראה, למידה וניהול ידע בהשכלה הגבוהה החל משנת 2002. הפרויקט הוא פרי עבודה משותפת של ארגון NMC – New Media Consortium , קהילה בינלאומית של מומחים וחוקרים בתחום טכנולוגיות למידה, וארגון- Eli Educause Learning Initiative, שמטרתו לקדם את ההשכלה הגבוהה ע"י שימוש מושכל בטכנולוגיות ידע.. דו"ח 2012 יפורסם פורמאלית בפברואר, אך תקציר הדו"ח כבר מפורסם והוא מרתק. ד"ר גילה לוי עצמון סיכמה בבלוג המרתק שלה תקציר בעברית של דו"ח הורייזן משנת 2012 ( גילה לוי עצמון).

  • לינק

    המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .

  • לינק

    פיילוט ראשון של האקדמיה למורים של גוגל מחוץ לארצות הברית, פועל לשנות את ההוראה הממוחשבת בישראל. מדובר בפיילוט ראשון בארץ של האקדמיה למורים של גוגל, שכמוהו נוסה קודם רק בארצות הברית, ואשר מקדים חתימה על הסכם שיתוף פעולה שנרקם בימים אלה בין החברה המסחרית לבין משרד החינוך בניסיון לשנות את פני ההוראה הממוחשבת בישראל. "יש הבדל של שמיים וארץ בין מה שהראו לנו כאן לבין מה שידעתי קודם, נפתח לי עולם ענק של אפשרויות", סיפרה איילה אבני, מגדרה, המדריכה בפרויקט התקשוב במשרד. את חופשת חנוכה שלה היא מתכננת להעביר בשינון כל המיומנויות שרכשה בסדנה (טלילה נשר)

  • לינק

    מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין