הצעה להתעלות רגשית: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן הקימו כבר לפני שנתיים את "התנועה להעצמת הרוח בחינוך", המבקשת לחזור אל שאלות היסוד של החינוך ולהפוך את בית הספר למקדש מעט. "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים". התנועה מבקשת להחזיר את החינוך למערכת החינוך ולענות על הצורך של מורים לחנך. במצע התנועה נכתב: "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהתרבות הישראלית, מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים ( נאוה דקל).

ראויה לשבח יוזמתה של המורה חניתה חן אשר העלתה בבלוג הכיתתי שלה לתלמידי כיתה ג' בביה"ס הוברמן בפ"ת את חשיבות יום השלום הבינלאומי . היא עשתה זאת לא בדרך שגרתית ולא באמצעות מלל אלא באמצעות פעילות בכיתה המציינת את חשיבות יום השלום הבינלאומי. התלמידים בסיוע ההורים ובהנחיית המורה מכינים שירים וקליפ וידאו לנושא.

בשעה שבמדינות הOECD ובתוכם ישראל יש מרוץ בלתי פוסק ולחוץ לקראת מבחני הערכה של הישגים כמו פיז"ה ואחרים מתפתחות בקנדה וגם בארה"ב כמה מגמות אלטרנטיבות בתחומי החינוך המנסות לחזק את החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בעדיפות אפילו יותר גבוהה מאשר מבחני הישגים וסטנדרטים. התחייה של החינוך הערכי בבתי הספר היסודיים בקנדה ובארה"ב אינה בהכרח מדיניות של משרד החינוך הפדראלי או מחוזות החינוך בקנדה ובארה"ב אלא יוזמה של מנהלי בתי הספר היסודיים המאמינים כי החינוך ערכי חשוב לא פחות מבחינות הישגים וכי הוא הוזנח בעשורים האחרונים. אחת התוכניות המוצלחות לחינוך ערכי שנכנסת לבתי הספר היסודיים בארה"ב יוזמת המנהלים נקראת The- Leader- in- Me המשולבת במקצועות היסוד של ביה"ס היסודי. התכנית נועדה לטעת בטחון עצמי בתלמידי ביה"ס היסודי תוך כדי התמודדותם עם לימוד מקצועות היסוד. התכנית מנסה לטעת בילדים את תחושת הערך העצמי ואחריות פנימית שלהם כחלק מתרבות ביה"ס ולא כתכנית מנותקת של כישורי חיים. התכנית The Leader in Me מוטמעת במקצועות הלימוד בכיתות היסוד ובכיתות ג'-ו'.

מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

למתבונן כיום במערכת החינוך בישראל נדמה כי המורה טוב הוא זה שגורם לתלמידיו ללמוד ושתלמידיו מצליחים בבחינות. לגישה זו השלכה מידית על דמות המורה שאותו יש להכשיר. גישה זו ממקדת את המבט אל מה שאפשר "להעריך", "למדוד" ו"להשוות". לדעת שלמה בק תפיסה זו מוטעית ומסוכנת. היא אמנם מפתחת תלמיד שיודע להשיג ציונים גבוהים, אך ספק אם מצמיחה תלמיד שבאמת מבין, יודע ויודע ללמוד. לטענתו במוקד תהליך ההוראה צריך לעמוד הדיאלוג עם הילד במובן הקלאסי-יווני של המילה, ובמוקד תהליך ההכשרה המקצועית להוראה צריכה לעמוד אישיותו של המתכשר על כל רבדיה.