חינוך טכנולוגי
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • סיכום

    מאמר זה סקר 102 מחקרים בנושא שימוש ברובוטים כמורי שפה בגיל הרך, ביסודי, בחטיבה, בתיכון ובקרב מבוגרים. הוא דן בהשפעות, ביתרונות, במגבלות ובעתיד של תחום זה, תוך התייחסות ללמידת אוצר מילים, דקדוק, קריאה, דיבור ושפת סימנים ולזיקה בין האדם לבין המכונה ויכולת הרובוט להגביר מוטיבציה.

  • תקציר

    אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

  • סיכום

    טכנולוגיה. זאת ה-מילה של התקופה הנוכחית, בחינוך ובתחומים אחרים. אבל כיצד משלבים אותה בבתי הספר ומשתמשים בה בצורה ראויה ויעילה? בדו"ח מיוחד של המרכז לחינוך דיגיטלי האמריקאי ניסו להשיב על שאלה זו.לפי מחברי הדו"ח מפברואר 2018, כדי להשיג חינוך טכנולוגי יעיל יש לשנות את המיקוד: במקום להתחיל עם התלמידים – שכיום נולדו לתוך התרבות הטכנולוגית ולכן מיטיבים להשתמש בה – יש להתמקד דווקא במבוגרים המלמדים אותם. ההכשרה המקצועית הדרושה להם אינה הכשרה מסורתית שבה יושבים אנשי ההוראה ולומדים חומר באופן פאסיבי; לכן, יש להעניק להם את ההזדמנות לקחת סיכונים, לשתף פעולה זה עם זה ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר ליצור סביבת לימודים מותאמת אישית.

  • לינק

    מוסף הארץ פרסם בתחילת פברואר 2018 כתבה על כיתת מופת ללימודים ריאליים מוגברים בתיכון מקיף ט' באשדוד. בכתבה נטען כי שמונה שנים אחרי סיום התיכון רוב הבוגרים לא המשיכו במסלול הטכנולוגי שהועידו להם, חלקם כלל לא למדו באוניברסיטה וכמעט כולם זוכרים את הלימודים כתקופה קשה.

  • לינק

    מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

  • תקציר

    סקירת מידע זו מבקשת לתאר ולבחון מודלים שונים של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית ולדון במועילות המודלים בצמצום פערים חברתיים ותפיסות מפלות כמו גם צמצום פערים דיגיטליים, חינוכיים, כלכליים ועוד. הסקירה מנתחת ארבעה מודלים: מודל מרכז TEC הישראלי; מודל ה-Boundaries Dissolving האירי; מודל ה-Class Global הקנדי ומודל בין-מדינתי, ה-Solyia. סקירת המודלים והמחקר מצביעה על שינוי בעמדות משתתפי התוכניות ובתפיסותיהם ביחס לעמיתים מאוכלוסייה עוינת או אחרת. לעומת זאת, פחות ברורה תרומתן ארוכת הטווח של תכניות מקוונות אלה לשיפור החרדה הבין-קבוצתית, להגברת האמון ולהפחתת הדעות הקדומות. הטעם העיקרי לכך קשור למגבלות המחקר הקיים עליהן. אלה נוגעות לכך שמרבית המחקר בתחום מתבצע בסמוך להשתתפות בתוכניות ואינו כולל מחקר אורך; לשאלת ייצוגיותם של משתתפי המחקר; ולכנות המענה הניתן על-ידם, בהינתן אופי השאלות הנחקרות. לצד קשיים אלה, הסקירה מעלה, כי תרומת התכניות השונות לפיתוח ולקידום המיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת והאזרחות הגלובלית הרחבה יותר של משתתפיהן מקבלת עיגון ותמיכה בספרות. נדרש, עם זאת, מחקר נוסף ומתמשך כדי להעמיק בשאלת תרומתן האפשרית של תכניות אלה גם במישור החברתי ובאספקטים נוספים, שבמסגרתם הן פועלות.

  • סיכום

    המאמר שואל אם הטכנולוגיה היא מלאך גואל המשפר את מצבה של האנושות, או שמא שד המקרב אותה אל כיליונה; אם היא מקדמת אותנו כבני אנוש, או שמא מבצעת בנו דה-הומניזציה; אם ההתפתחות הטכנולוגית חותרת כלפי אופק עתידי כלשהו. הוא מציג את הגישה הטכנו-אוטופיסטית מחד גיסא ואת הגישה המתנגדת לטכנולוגיה מאידך גיסא, ומתמקד בגישה המתפתחת עתה: הגישה הביקורתית, הבוחנת את הטכנולוגיה בהקשריה החברתיים והתרבותיים. חינוך טכנולוגי, אומר המחבר, עיקרו ציוד התלמיד בכלים להבנת מקומה של הטכנולוגיה בחברה ובחייו (עידו הרטוגזון).

  • לינק

    סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ננסי הופמן ( Nancy Hoffman ) המתאר שש מערכות חינוך בעולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי במדינות שלהם : אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה , הולנד , נורבגיה ושוויץ. כל אחת ממדינות אלו הצליחה בדרכה ליצור איזון טוב יותר בין החינוך העיוני ובין החינוך המקצועי. הספר מתבסס גם על נתונים מעודכנים של הOECD המלמדים על הפער בין מדינות אלו ובין מערכת החינוך האמריקאית . לצערנו , מערכת החינוך הישראלית כבר לא שייכת לאותם מדינות העולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי והיא נעשתה יותר דומה לארה"ב.

  • תקציר

    רשת עמל שמה לה למטרה לקדם את הלומדים בהם באמצעות שיפור וטיוב תהליכי ההוראה-למידה וההערכה בהתאם למיומנויות המאה ה 21 , וזאת באמצעות הטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים ולהוציא בוגרים המוכנים להתמודדות בעולם המאה ה 21 . האמצעי הטכנולוגי שנבחר הוא הלוח האינטראקטיבי, המשלב את יכולות המחשב והאינטרנט עם צורכי המורה, מזמן למידה אינטראקטיבית משתפת, מאפשר למורים להכין שיעורים בפורמט דיגיטלי, כדי למשוך את תשומת לבו של התלמיד, ולהתמודד עם סגנונות למידה שונים, ומתוך כך יכול להוות מנוף לשינוי פדגוגי נרחב ( גילי אלון , אתי כוכבי ) .

  • לינק

    אורי כהן מציג בספרו "אמת מארץ תצמח", תפיסה שונה ומנוגדת לתפיסה הקיימת כיום בחינוך, וקורא למאבק בעד תפיסה חינוכית הומניסטית, צודקת ושוויונית. הוא, מציע מנסיונו העשיר הצעות ריאליות לשיפור המצב הקיים כיום בחינוך. את "אמת מארץ תצמח" כתב אורי כהן עבור סטודנטים להוראה, מורים צעירים והורים לילדים הלומדים במגמות הטכנולוגיות, ככלי עזר שיסייע להם לקבל החלטות ולהבין כיצד פועל משרד החינוך בנושא המגמות הטכנולוגיות. אורי כהן, בעל תואר שני בפילוסופיה, מורה במגמות הטכנולוגיות מאז 1972 ורכז מגמה טכנולוגית בתיכון מקיף יהוד מזה כ- 15 שנה. בוגר אורט, מדריך חברתי מוסמך. מניסיונו העשיר של אורי כהן, ניתן להבין, כי למרות שלא כל התלמידים הלומדים במגמות הטכנולוגיות מסיימים תיכון עם בגרות מלאה. רובם מצליחים לסיים את התיכון עם תעודת בגרות חלקית או תעודת גמר, ועם הכשרה מקצועית המסייע בשיבוץ בצה"ל ולאחר שיחרורם. עוד טוען המחבר כי למרות המחסור באנשי מקצוע בתעשייה, הממשלה ומשרד החינוך, סוגרים מגמות אלו מאחר והן אינן אטרקטיביות וההוצאה לקיום לימודי הטכנולוגיות גבוהה ביחס ללימודים עיוניים. "אני מתמלא גאווה כשתלמידיי מצליחים לסיים 12 שנות לימוד וחלקם אף ניגש לבחינות הבגרות של המגמה" מציין המחבר ומוסיף, "אילו מגמת הטכנולוגיה לא הייתה קיימת יש להניח, כי רוב תלמידיי היו נפלטים ממערכת החינוך ומחפשים עצמם ברחובות".

  • לינק

    סקראץ' היא תוכנה חדשה שמלמדת את ילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים לתכנת. יותר מרבע מיליון ילדים בעולם כבר משתמשים בה, והחבר הישראלי בצוות המפתחים פועל להכניס אותה גם לתוכנית הלימודים בארץ. ילדים צריכים להבין איך העולם סביבם עובד", אומר ד"ר אורן צוקרמן, ראש המחלקה לתקשורת אינטראקטיבית במרכז הבינתחומי בהרצליה. "במאה ה־20 היו לנו אבני לגו, שבעזרתן למדנו את החוקים הבסיסיים של הפיזיקה. במאה ה־21 הטכנולוגיה תופסת מקום גדול בחיי היומיום – ילדים משתמשים באייפוד ובטלפון סלולרי, אבל אין להם מושג איך הם פועלים, וחבל". ד"ר צוקרמן עובד בשנתיים האחרונות על גרסה עברית ל"סקראץ'" (Scratch) – שפת תכנות וסביבת פיתוח תוכנה המיועדת לילדים מגיל שמונה, שמופצת חינם. גרסתה העברית זמינה להורדה בכתובת scratch.org.il. סקראץ' פותחה במעבדות אוניברסיטת MIT, והיא נועדה להקנות לילדים הבנה בעקרונות של מדעי המחשב, תכנות וטכנולוגיה בכלל.

  • לינק

    מערכת החינוך הישראלית צומחת בעת ובעונה אחת עם החברה הישראלית ועם תרבותה. היא נוצרה על ידי החברה העברית בראשית התהוותה והייתה כלי ליצירתה, מאז היא ממשיכה לקחת חלק בעיצוב החברה הישראלית במכוון או באקראי. השתיים משקפות זו את פניה של זו, את מאבקיה ואת בעיותיה של זו וחוזר חלילה. היכרות עם מערכת החינוך פרושה היכרות עם החברה הישראלית, עם הלכי הרוח המקובלים בה, עם השלבים השונים המאפיינים את התפתחותה ועם ציפיותיה לעתיד. בספר זה לוקחת אותנו המחברת למסע היכרות עם מערכת החינוך הישראלית, עם מאפייניה, עם קשייה ועם הצלחותיה מנקודת המוצא שהיכרות וידע הם תנאי להבנה, לשותפות, לביקורת ולשיפור. מטרת הספר היא לתת מבט כולל על סיפורה של מערכת החינוך הישראלית תוך הפניית תשומת לב לזרמים ולמגמות שבה, למגזרים שבהם היא פועלת ולמאפייניה השונים. הספר אינו מתיימר להעמיק בכל אחד מהנושאים הקשורים למערכת החינוך אלא לתת רקע כללי על ציר הזמן, לאפשר את המשך המסע ולעודד חקירה בנתיבים שהקורא יבחר לעצמו.

  • מאמר מלא

    התפיסה הפרגמטית היתה המועדפת (קונצנזואלית) בחינוך העברי בישראל לפני קום המדינה. היא התחזקה על-ידי העליות הסוציאליסטיות (השנייה והשלישית), אשר ראו בחינוך לעבודה חלק מההכנה להגשמה ציונית. במחצית השנייה של שנות ה-50 חלה התפתחות בארגון ובעיצוב החינוך המקצועי. שר החינוך זלמן ארן (1955-1960: 1963-1969), שייחס חשיבות רבה לחינוך המקצועי, ראה בו אתגר ודרך להרחיב את מעגלי האזרחים הפרודוקטיביים, כלי לשפר את החינוך ליצרנות, אמצעי השגת מטרות חברתיות וחינוכיות ובעיקר, פתרון אפשרי וראוי למניעת נשירה של תלמידים ממערכת החינוך. ההתמקדות של משרד החינוך בחינוך המקצועי נבעה גם מהשינויים שהתחוללו בישראל: גידול דמוגרפי דרמטי, בעקבות העלייה הגדולה ממדינות האסלאם; חוק חינוך ממלכתי שהציע חינוך אחיד לכל אזרחי המדינה; התקדמות טכנולוגית מואצת. במהלך 1976-1978 שונה מבנה החינוך הטכנולוגי ויעדיו הוגדרו מחדש. הנתיב הטכנולוגי המשיך להיות בעל דימוי של "מסלול אין ברירה", למרות העובדות, ואף על פי שמשנת 1980 אחוז מקבלי תעודת בגרות בקרב תלמידי החינוך הטכנולוגי גדל ב-12% לעומת גידול של 10% בחינוך העיוני. ההזדמנות של החינוך הטכנולוגי לעלות על דרך המלך, הוחמצה בשנים האחרונות ( נירית רייכל ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין