מרכזי המשאבים לאנגלית הוקמו בבתי הספר עקב השינויים שחלו בתפיסה החינוכית . משאבי למידה מגוונים מעודדים ומאפשרים לימוד מתוך עניין , ביטחון , מוטיבציה ויצירתיות. בשנים האחרונות הולכים ומוקמים בבתי ספר שונים מרכזי למידה וחדרי מקצוע אשר אחד מהם הוא מרכז המשאבים לאנגלית ( להלן חדר אנגלית) הכולל משאבים מגוונים כגון : ספרי קריאה , כתב עת , משחקים , קלטות אודיו ווידאו, מחשבים, תוכנות ואינטרנט. הגיוון של המשאבים השונים מאפשר לתלמידים למצוא פעילויות לפי רמתם ותחומי התעניינותם ולכן עולה ביטחונם העצמי. הרגשת הביטחון והעניין עוזרים לתלמידים להתמקד בחומר הנלמד בצורה עניינית המונעת תחרותיות וכך נוצר הרקע המתאים לשיתוף פעולה בין התלמידים ובין התלמידים והמורה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תרומתו , חשיבותו ויעילותו של חדר האנגלית במסגרת הכללית של הוראת ה שפה בכיתות הטרוגניות בתחומים של : עניין בחומר, הנלמד, מוטיבציה , אווירת ביטחון, שיתוף פעולה בין התלמידים, בין התלמידים והמורה , פיתוח יוזמה, הכנת פרויקטים יצירתיים והתקדמות ברכישת מיומנויות השפה ( גולדמן , טובה ).

ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון מוביל כמה יוזמות חינוכיות והעיקרית שבהן הוא ביסוס תחום חינוך-מבוסס עובדות. היוזמה כוללת הנחייה מחקרית בהקמת מאגר מידע לחומרי למידה ומחקרים מבוססי עובדות. פרוייקט חינוכי זה הידוע בשם The Research Evidence in Education Library הולך ומתפתח בהשראה של פרופסור Richard Andrews נאוניברסיטת לונדון. וכמאגר ידע הוא כולל שני נדבכים עיקריים : א. Knowledge Pages, ב. Reviews Search – בעיקר סקירות מחקר . בסקירה שכתב פרופסור אנדריוז בשנת 2007 הוא מסביר מה נחשב כתחום מבוסס עובדות בחינוך ונותן דוגמאות של כמה אתרים באינטרנט העונים על דרישות משאבי חינוך מבוססי עובדות .

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

האוניברסיטה הפתוחה באנגליה פותחת את כל משאבי הלמידה שלה לקהל באופן חופשי באמצעות אתר האינטרנט המחודש שפתחה. המטרה היא להפוך עד שנת 2008 את כל ה ההרצאות (5000 שעות ויותר) זמינים לקהל ולאנשי חינוך ברחבי העולם. אנשי חינוך יוכלו לעשות שימוש חופשי בחומרים ובהרצאות ולהתאימם למערכי השיעור שלהם. פרויקט ה- OpenLearn הצליח לעלות לאינטרנט בזכות תרומה משמעותית של 5.65m מיליון שטרלינג שקיבלו הבריטים מקרן אמריקאית גדולה. בשלב ראשון כולל האתר 900 שעות לימוד והרצאות בכמה וכמה תחומי דעת. התשתית הטכנולוגית להעלאת החומרים וההרצאות מבוססת על תוכנת Moodle. כל התכנים עברו הבנייה באמצעות שפת התיוג XML ולא רק במבנה HTML פשוט, דבר המאפשר איתור יעיל יותר של התכנים וסיווגם המקצועי באתר.

קישורן הוא מאגר נגיש ומקצועי של קישורים לחומרי למידה ברשת האינטרנט. המאגר פותח כדי לאפשר למורים גישה נוחה ושימושית לחומרי למידה, הנמצאים באינטרנט הסמוי. קישורן מציע מאגר פריטים ממוין, וממשק קל ונוח למשתמשים. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל. המורים המשתמשים יגלו, שהגדרה מדויקת תשלוף עבורם פריטים מדויקים מן המאגר. כך למשל, מי שיחפש חומר הקשור למושג "חג שבועות" ימצא בקישורן 32 קישורים לחומרי למידה שונים, מהם 21 מיועדים לבית הספר היסודי, תשעה דפי עבודה, וכל השאר חידונים, דפי צביעה ומשימה אינטראקטיבית. חומרי הלמידה, שפותחו על ידי גופים שונים ועל ידי מורים אותרו על ידי מידענים מקצועיים בנבכי האינטרנט. קישורן עלה לאוויר בסוף מרץ 2006 (דפנה שטרן)

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה של פיתוח יחידות למידה דיגיטאליות, מודולאריות קטנות היקף הנתפסות כמעין מולקולות או אטומי למידה שניתן לעשות בהן שימוש חוזר תוך שילובן ברצף ההוראה בהתאם לצורכי הקורס. (עדנה יפה)

מחקר זה ראשוני בתחומו בארץ ומתמקד בתפיסת תפקידו של מרכז משאבים כארגון ידע פדגוגי חדשני. עידן הידע מתאפיין בהצטברות ידע רב ועודף המתיישן במהירות, הון שכלי המשמש כתחליף להון חומרי, שינויים מהירים, התפתחויות טכנולוגיות וגישות חדשות בתחום השימוש בידע ארגונו וניהולו. שאלות המחקר שהתגבשו:, תפיסת צוות מרכז משאבים את תפקידיו לאור תהליכי השינוי בעידן הידע, גורמים מעודדים ומעכבים תהליכי שינוי במרכז משאבים, שינויים נדרשים במרכז משאבים לאור התמורות (רינה שבתאי)