חומרי למידה
מיון:
נמצאו 53 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה עוסק במידת השימוש בפועל בחומרי לימוד שהרשויות בארה"ב ממליצות עליהם ולעתים אף דורשות כי תלמידים ומורים ישתמשו בהם. מתברר כי בפועל כ-30% מהמורים שהשתתפו בסקר משאבי ההוראה סבורים כי החומרים המומלצים מאתגרים מדי עבור רוב תלמידיהם. דברים אלה נכונים במיוחד כאשר מדובר בבתי ספר ממעמד כלכלי נמוך, וכאשר מדובר במורים בעלי ניסיון מועט. מורים אלה גם נטו להשתמש בחומרי הלימוד הרבה פחות ממורים אחרים.

  • לינק

    אם ילדיכם יושבים בכיתה על שטיח במעגל סביב המורה, לומדים חשבון דרך הקמת "גינה יפנית", ואינם נתבעים למטלות רציניות – כדאי שתתחילו לדאוג. מאמר מרתק שפורסם בסיטי ז'ורנל, על כשלון החינוך הפרוגרסיבי ועל חשיבותה של תכנית לימודים עשירה ותובענית (סול סטרן).

  • תקציר

    מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון ולתארים מתקדמים לגבי ההשפעה של פעילויות למידה בכיתה, פעילויות למידה מחוץ לכיתה, וחומרים לימודיים על הלמידה שלהם. תוך שימוש במתודולגיית סקר, הסטודנטים העריכו באופן אנונימי את התפיסות שלהם לגבי פעילויות בכיתה, פעילויות מחוץ לכיתה וחומרים לימודיים כמשפיעות, מסייעות, ומהנות ביותר ללמידה שלהם (Lumpkin, Angela; Achen, Rebecca; Dodd, Regan, 2015).

  • מאמר מלא

    לקות הקשב הינה אחת הלקויות הנפוצות ביותר בתוך מערכת החינוך הרגילה בעולם ובישראל. על אף שלימוד ילד עם לקות קשב לכאורה מצריכה הכשרה של חינוך מיוחד, הרי שבפועל מכיוון שרובם המוחלט של הילדים עם לקות הקשב לומדים במערכת החינוך הרגילה, מוריהם הינם מורים שעברו הכשרה להוראה דיסציפלינרית, אך לא להוראת תלמידי חינוך מיוחד. אי לכך, עולה השאלה אילו כלים יש למורה ה"רגיל" להתמודד בהצלחה עם תלמיד עם לקות קשב, ולהצליח לקדמו ולהביאו להישגים, כאשר כל זה נעשה במסגרת של כיתה רגילה, בה לומדים כשלושים תלמידים בממוצע. מסתבר שלא מעט (הדס דוויק).

  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • לינק

    ספר זה מסכם את הממצאים העיקריים, המסקנות וההמלצות של הוועדה הישראלית-גרמנית שפעלה בישראל ובגרמניה בין 2010 ל-2015 ואשר חקרה את ספרי הלימוד (מכיתות ז' עד י"ב) בהיסטוריה, אזרחות וגיאוגרפיה. הוועדה הגישה את מסקנותיה לממשלות ישראל וגרמניה בשנת ה-50 לכינון היחסים הדיפלומטיים המלאים בין ישראל לגרמניה והן כוללות התייחסות נרחבת לתכנים שבספרי הלימוד, הדגשים ונקודת המבט סביב סוגיית הוראת השואה בשתי המדינות וכן האופן שבו משתקפת כל מדינה בספרי הלימוד של האחרת (Arie Kizel, Dirk Sadowski).

  • סיכום

    המחבר טוען שאנו חיים בעולם שבו החינוך מונע על ידי התוכן. הוא טוען שהמורים חשים לחץ ללמד את תכנית הלימודים, משום שהכוחות בעבודה מכתיבים שחייבים לעבור על חומר רב מתכנית לימודים. אולם המורים הם אנשי מקצוע, המכירים את תלמידיהם ויודעים למה התלמידים זקוקים. ולכן על המורים לקבוע סדרי עדיפויות לגבי כיסוי חומר הלימודים (Andrew Miller, 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפנה את תשומת ליבנו לפרויקט אירופאי המשקף את הלך הרוח החינוכי באיחוד האירופי לקידום נושאים מדעיים בקרב החברה: "ENGAGE – פרויקט שמטרתו להמחיש לתלמידים כי השימוש ביישומי מדע וטכנולוגיה בעידן המודרני מסתמכים לא רק על עדויות ודאיות אלא גם על חישובי סיכון-סיכוי ועל שיקולי עלות-תועלת טיעונים, ולכן השקפותיהם בסוגיות אלו ויכולתם לטעון טיעונים מנומקים הנם חשובים. באתר הפרוייקט (בעברית) נמצאים חומרי למידה מעוררי חשיבה שפותחו במסגרת הפרויקט, המידע כולל התאמות אפשריות לתוכניות הלימודים במקצועות שונים בשכבות גיל שונות" (אפרת מעטוף).

  • סיכום

    באגודה לזכויות האזרח מאמינים שגם הכיתה היא שדה קרב בין חלשים לחזקים, וגם בה מתקיימים גזענות ואפליה. כדי להילחם בכך, הם מציעים למורים לעבור הכשרה מיוחדת, שמתחילה דווקא בהתבוננות במראה (תמירה גלילי).

  • לינק

    תכנית לימודים היא מסמך משמעותי במדינה דמוקרטית. היא משמשת חוליה מקשרת בין קובעי מדיניות לבין המורה בשדה, ובה בעת היא מהווה בסיס מקצועי – עוגן תאורטי ויישומי – לבחירות שהמורה נוטל בשעה שהוא מתכנן את ההוראה עבור תלמידיו ובשעה שהוא מלמד בפועל.לאיכותה של תכנית הלימודים במקצוע הוראה יש השפעה רבה על איכות הוראת המקצוע. זאת הסיבה שבשלה התכנסה קבוצה של אנשי מקצוע בחינוך גופני לסדרת מפגשים במכון מופ"ת במהלך שנת לימודים מלאה, ודנה בשאלות המהות העומדות בבסיס כתיבת תכנית לימודים בחינוך גופני (אלה שובל, מירי שחף ורוני לידור).

  • לינק

    הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".

  • לינק

    המימשק החדש של מאגר חומרי הלמידה "קישורן" הוא שיפור מהותי של שימושיות מאגר מידע חינוכי חשוב זה ושדרוג מידעני יעיל ביותר . מבחינת השימושיות ( usability) תהליך דליית המידע הוא עתה מאד אינטואיטיבי וקל מאד. ההתמצאות והניווט מאפשרים עתה לכל מורה גם ללא הדרכה קודמת להפעיל בצורה מושכלת ומיטבית את מנגנון החיפוש הפרמטרי ( עמי סלנט) .

  • תקציר

    מאמר זה מציג את הקשרים שבין חומרי ההוראה, המורה והכיתה. לשם כך נבחנים שני חקרי מקרה; במרכזו של כל אחד מהם נמצאת מורה המלמדת נושא מתמטי זהה באמצעות אותם חומרי הוראה בשני בתי ספר שונים. מן המחקר עולה שאופן השימוש בחומרי ההוראה תלוי מאוד בשני גורמים: (א) תפיסת המורה את תפקידם של חומרי ההוראה – מודל להתרחשות הרצויה בכיתה או משאב בלבד; (ב) הרגלי הלמידה של התלמידים בכל כיתה. למחקר המתואר במאמר זה יישומים תאורטיים, בעיקר בתחום ההפעלה של תכניות הלימודים, ופדגוגיים, ביניהם פיתוח של חומרי הוראה ותהליך הטמעתם בכיתות ( תמי אייזנמן) .

  • תקציר

    בעולם המודרני המבוסס על מדע מכירים בצורך לשפר הוראת מדעים בכל רמות הלימוד במערכת החינוך. בארבעים השנים האחרונות התגבשה ההבנה שאמצעי יעיל להעלאת רמת ההבנה במקצועות המדעיים הוא פיתוח של חומרי למידה ואסטרטגיות הוראה מבוססות חקר שמטרתן להקנות לתלמידים מיומנויות ודרכי חשיבה המאפיינות את החקר המדעי. המחקר הנוכחי מציע מודל חדש של הוראת המדעים כחקר שחושף תלמידים לחקר אותנטי כפי שהוא נעשה במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. לצורך המחקר פותחה יחידת הלימוד "תלמידים פוגשים מדע אותנטי", כאשר הוראתה נמשכת כחודש ובמסגרתה תלמידי תיכון המתמחים בביולוגיה מבקרים במעבדות מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. ממצאי המחקר מראים כיצד יחידת הלימוד המוצעת משפיעה על הבנתם של התלמידים את נושאים שונים של מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי מדע (דינה ציבולסקי).

  • לינק

    חומרי הסדנא ממוקדים בהתייחסות ובהערכת האינטראקציה של המורה עם הלומד היחיד/הקבוצה. מיקוד שלל הנתונים וההתנהגויות בהם צופים המנהלים בכתה בזיהוי התנהגויות הוראה אפקטיביות לקידום למידה משמעותית , הישגים ותוצאות של לומדים. הקישור בין מחקרים עדכניים המזהים התנהגויות אלו לבין הכלי להערכת מורים (ראמ"ה) יכול לסייע ולמקד את ההתבוננות ולהציב יעדים מדויקים לשיפור איכות ההוראה. דוגמאות להתנהגויות הוראה אפקטיביות לסדנא- תחום הבניית ידע

  • לינק

    אנגליה היא כיום אחת המדינות המובילות בפיתוח מרכזי משאבים דיגיטאליים ללמידה וחקר בתחום החינוך הגבוה. האוניברסיטה הפתוחה באנגליה בשיתוף אוניברסיטאות מובילות נוספות שם פיתחו בשנה האחרונה כמה מרכזי משאבים דיגיטאליים המבוססים על העיקרון של חומרי למידה פתוחים הידועים בתור Open Educational Resources (OERs). מדובר על מרכזי משאבים דיגיטאליים מעמיקים ושיטתיים המכסים את התחומים הבאים: למידה שיתופית , מיומנויות דיגיטאליות, איחזור מידע , כתיבה אקדמית, שיטות מחקר, ושיטות להפצת מידע . מבחינת ארגון המידע ניתן להגיע לחומרים הדיגיטאליים בצורות שונות: דרך רשימת נושאים או ענן תגיות וכדומה ( Alastair Creelman ).

  • לינק

    דרך הוראה לעידוד קריאה והבנת הנקרא שניושמת בהצלחה בבתי ספר בארה"ב: טבלאות L-W-K (ראשי תיבות באנגלית של לדעת (Know), לרצות לדעת (Want to Know) ונלמד (Learned)) מפעילות את הידע הקודם של התלמידים על ידי:1. שואלות אותם מה הם כבר יודעים (Know)2. לאחר מכן התלמידים (המשתפים פעולה בכיתה או בקבוצות קטנות) קובעים מטרות הספציפיות למה שהם רוצים ללמוד (Want to learn); ו-3. לאחר קריאה, התלמידים דנים במה שלמדו (Learned).

  • לינק

    אתר כיתה בפיתה מציע מגוון של פעילויות העשרה לשימוש מיידי בכיתה. מיועד למורים המעוניינים ללמד נושא מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה האתר כיתה בפיתה קם לאחר שיחות עם מורים ומבוסס על ניסיון הוראה בשטח, ושם למטרה לעזור למורים לפתוח אופקים חינוכיים חדשים לתלמידים. לילדים כמו למבוגרים, יש צרכים, תכונות, ותחומי עניין שונים, האתר לא בא לבקר או להחליף את חומרי הלימוד הקיימים היום, אלא לתת מענה מעבר לחומרים האלו.

  • לינק

    ביוזמת איגוד האינטרנט הושק במאו"ר (מאגר אובייקטי למידה ברשת) נושא חדש "אזרחות דיגיטלית" המכיל כ-500 קישורים לאובייקטי למידה בתחום זה שנתרמו על ידי האיגוד. האובייקטים כוללים סרטונים, מצגות, סיפורי מקרה ופעילויות. המאגר פתוח לכל, חופשי ומאפשר שיתוף משאבי למידה באופן פשוט, יעיל והדדי. מאגר מאו"ר מקושר למרלו (merlot) – מאגר חומרי למידה אמריקאי ותיק, המכיל רבבות פריטים.

  • לינק

    במאמר זה, עורך הכותב סקירה המקיפה 21 מחקרים על מנת לתת מענה לשאלה- האם הסברים הדרכתיים נלווים לחומרי למידה משפרים את איכות הלמידה מבוססת הדוגמאות? התוצאות המטה- אנליטיות של סקירת המחקרים מובילות לשלוש מסקנות עיקריות: ראשית, היתרונות של הסברים הדרכתיים נלווים בלמידה מבוססת דוגמאות אינם רבים, והינם ברי חשיבות מועטה. שנית, הסברים הדרכתיים הינם בעלי תועלת רבה יותר לצרכי רכישת ידע קונספטואלי מאשר לצבירת ידע פרוצדוראלי. כמו כן, הסברים הדרכתיים נלווים לאו דווקא ברי תועלת רבה יותר מאשר שיטות נוספות התומכות בעיבוד דוגמאות, כגון שיטת הסבר עצמי. המסקנה, מבחינה דידקטית וקוגניטיבית היא שיש לעתים לאפשר ללומד להגיע בעצמו למסקנות נוכח הדוגמאות המובאות בחומרי הלמידה ולא להוסיף בהכרח הסברים הדרכתיים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין