לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.

מאמר זה מציג מחקר שנערך במספר תוכניות להכשרת מורים בארה"ב שמברר את הקשר והתרומה שיש להתנסויות של מתכשרים להוראה לחוללות עצמית שלהם. המאמר מציע הסברים לקשר ותרומה אלה ואת ייחודיותם של ממצאים אלה לאור מחקרים אחרים שנעשו בתחום. במאמר ישנן מספר המלצות הנוגעות למרכיבי התוכניות להכשרת מורים כדי לתרום באופן משמעותי לחוללות העצמית של המורים ולאפשר להם לחוות באופן מוצלח אתגרים והתמודדויות הקשורים עם מקצוע ההוראה.

המחברים בחנו האם תקשורת א-סינכרונית המתווכת על ידי מחשב משפיעה על היעילות של המורה במהלך הפרקטיקום.התוצאות ציינו שמכשיר זה לא היה אפקטיבי בהגברת היעילות של המורה כמו שהניחו מחקרים רבים. מחקר זה חשף את החשיבות של מורים מנוסים ושל חונכים בעת אימוץ של מכשירי תקשורת א-סינכרונית המתווכת על-ידי מחשב (En-Chong Liaw, 2017).

בהוראה בשיתוף השאיפה היא לעבור מהתנסות מעשית מסורתית שיש בה היררכיה בין חונך למונחה, לתהליך שבו מאמן ומתכשר הם שותפים החולקים בהוראה ובתחומי אחריות שונים בכיתה. המחקר נערך בבית ספר תיכון והשתתפו בו 8 מאמנים מורים למדעים בעלי ותק שבין 5 ל-20 שנות הוראה ונמשך 4 שנים. המאמנים במחקר התנסו, על פי דיווחיהם ותיאוריהם, בהתפתחות מקצועית אותנטית ומשמעותית. האינטראקציות היום-יומיות חייבו דיון ורפלקציה מתמידים על הוראה, הרחיבו אינטראקציות בכיתה, הכניסו משאבים קוריקולריים חדשים ועודדו את המאמנים להרחיב את תפקידיהם כמנהיגים וכמורי מורים בית-ספריים (Gallo-Fox, J., & Scantlebury, K).

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את תפיסות ההוראה ואת הגישות ללמידה של סטודנטים הלומדים בתוכנית ארבע שנתית להכשרת מורים (בהונג קונג). מתכשרים להוראה לומדים כיצד ללמד ע"י מתן ביטוי לגישותיהם הם ללמידה בשילוב תפיסות המוקנות להם במסגרת הלימודים. יש רק מעט מחקרים ארוכי טווח שעקבו אחר שינויים בתפיסות אלה. שאלות המחקר היו: 1) מהן תפיסות ההוראה של המתכשרים בשלבים שונים של התוכנית? 2) מהן גישות הלמידה שמתכשרים משתמשים בהן בשלבים שונים של התוכנית? 3) מהם הנתיבים של מסע הלמידה של המתכשרים? (Cheng, A.Y.N., Tang, S.Y.F. & Cheng, M.M.H).

חווית ההוראה האישית של הסטודנט להוראה משמשת חלק חשוב במסע הפיכתו למורה. על אף חשיבותה, עובדת תרומתה של החוויה להוראה נותרה מקרית, והניסיון שגלום בה נמצא מנותק מהעבודה בקורסי ההכשרה של מורים. אוניברסיטת סנט קלאוד (St. Cloud State University) שבמדינת מינסוטה החליטה לחזק את חווית ההוראה של סטודנטים להוראה באמצעות מודל ההוראה השיתופית (co-teaching model) ומאמר זה מבקש להתמקד במודל זה, בתנאים להתקיימותו וביתרונותיו (Heck, T. W., & Bacharach, N).

המאמר דן בהכשרה של מורי מורים במערכת ההשכלה הגבוהה הסינית, תוך התמקדות בהכשרה של שלושה סטודנטים ללימודי דוקטורט במחלקה לאנגלית באוניברסיטה סינית. הנושאים שהועלו כוללים העדר התנסות בהוראה בבית הספר בקרב הסטודנטים לדוקטורט, כמו גם ההתפתחות של הסטודנטים כמורים (Rui (Eric) Yuan).

המאמר מציג כיוונים עכשוויים בחשיבה על התנסות מעשית בהכשרת מורים מזוויות ראיה של המעורבים בה. זאת במטרה להציג תמונה מקיפה של התחום כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמרים מחקריים שבוצעו בין השנים 2000 – 2012. נסקרו 114 מאמרים. רוב המחקרים שנכללו בסקירה בוצעו בבתי-ספר יסודיים ובבתי-ספר תיכוניים, והם כוללים התנסויות במגוון תחומי דעת כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית. הממצאים מסייעים להבין את הדינמיקות הפועלות במסגרות ההתנסות. מטרת הסקירה לתת תמונה של מגוון דרכי שיתוף פעולה בין בתי-ספר לבין מוסדות הכשרה, למורים, לחוקרים ולמורי-מורים המעוניינים בחקר ובהבנה של ההתנסות, לזהות מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ולהתוות כיוונים למחקר עתידי.

הספר עשוי לתרום לדיונים המתקיימים כיום על מדיניות ומעשה בהכשרת מורים ולשאלות כמו האם וכיצד גישות שונות להכשרת מורים משפיעות/ משנות? הכותבים בחנו כיצד שלוש תוכנית הכשרה מסייעות למורים לפתח הבנות מבוססות-תוכן (content specific), מחויבויות, עמדות ופרקטיקות הנדרשות ממורים כדי להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם (Feiman-Nemser Sharon, Tamir Eran & Hammerness Karen).

המאמר מדגיש את החשיבות של הזדמנויות לפיתוח הוראה ומתאר כיצד לפתח פילוסופיית הוראה, ליצור סילבוס לקורס ולאסוף חומרים עבור תלקיט (portfolio) הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את ההזדמנויות המוצעות בהיות עוזר הוראה (teaching assistant), מרכיבי ההצהרה של פילוסופיית ההוראה והתפקיד החשוב שיש לסילבוס בכל קורס (Caughlin, David E., 2014).

המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים (יפעת רוטנברג-תדמור).

מאמר זה מתאר תהליך של שינוי במודל ההדרכה הפדגוגית שעבר צוות מדריכים פדגוגיים (מד"פים) במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, ואת אופן ביצועו הלכה למעשה. במכללה התקיים עד לשנת הלימודים 2010-2009 דגם התנסות בהוראה שהיה מבוסס על "המודל המסורתי", לפיו המד"פ אחראי להדרכת הסטודנט, להערכתו ולהתקדמותו בסיועו של המורה המאמן. במודל זה המיקוד הוא בסטודנט ובזיקה לכיתה שבה הוא מתנסה (סלמאן עליאן, אלכסנדרה דניאל-סעד ).

הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

המאמר סוקר 47 מאמרים שעסקו בהתנסות מעשית בהכשרת מורים ובתרומתה להתפתחות של המתכשרים להוראה, תוך התמקדות בהתנסות מעשית בבתי ספר עירוניים ו/או בתי ספר באוכלוסיות חלשות. התקציר שלהלן מביא חלק ממצאי הסקירה המקיפה תוך התייחסות לכמה שאלות ונושאים (Anderson, L.M., & Stillman, J.A ).