השכלה גבוהה
מיון:
נמצאו 190 פריטים
פריטים מ- 161 ל-180
  • תקציר

    מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

  • תקציר

    מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים גוברים הקולות הקוראים להנגשה של מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות צרכים לימודיים מיוחדים. מספרם של הסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז הלומדים בהשכלה הגבוהה עולה. נוסף על הקושי הלימודי, סטודנטים אלו מפגינים קושי ניכר בהתנהגויות התומכות בתהליכי הלמידה (התמדה, התמקדות, ארגון עצמי וניהול זמן).מחקר משולב זה בחן הבדלים בהישגים לימודיים ואסטרטגיות למידה בין סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ובלי הפרעה זו (מירב חן וגילי אשכנזי).

  • תקציר

    מחקר זה השתמש בנתונים שנאספו במהלך שמונה שנים, שבמהלכן נבחנו הפרספקטיבות של סטודנטים לתארים מתקדמים לגבי הוראה אפקטיבית במהלך תרגול בכיתה. הנתונים אורגנו בשלוש קטיגוריות: (א) יכולת ההוראה (ידע לגבי הוראה ולגבי תוכן); (ב) היחסים עם הסטודנטים; (ג) העמדות של המורה (ביחס להוראה ולמידה). נראה כי הפרספקטיבות של הסטודנטים עולות בקנה אחד עם הספרות לגבי מבוגרים והשכלה גבוהה, בכך שהוראה אפקטיבית כוללת הרבה יותר מאשר הצגת התוכן והשיטות להעברת התוכן לסטודנטים (Hill, Lilian H. , 2014).

  • לינק

    המחבר טוען כי הטאבלטים לא הצליחו לחדור להשכלה הגבוהה, מאחר והשימוש בטאבלט לא מתאים לעבודה בכיתה. מכשירי הטאבלט Xoomsהם פלטפורמות אלגנטיות לצפייה בסרטים ולגלישה בפייסבוק. אך בעוד הם מצטיינים בפעילויות של צריכת תוכן, הם לא מתאימים לפעילויות של יצירת תוכן מורכב. ומחקר ויצירת תוכן דרושים לעבודה בכיתה (Derrick Wlodarz, 2014).

  • לינק

    מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

  • לינק

    מאמר זה פונה לסוגיה של הרגשות של מרצים באוניברסיטה שנוצרו דרך הוראה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. לאור תשומת הלב ההולכת וגדלה הניתנת לאיכות ההוראה באוניברסיטאות ברחבי העולם, וההוכחה להשפעה של הרגשות על פרקטיקת ההוראה ועל הרווחה של המורים בבית הספר, יש צורך בהבנה טובה יותר לגבי טבעם ומקורם של הרגשות של המרצים באוניברסיטה. המאמר מציג ממצאים שנאספו במחקר אורך שכלל 15 מרצים משתי אוניברסיטאות ציבוריות באוסטרליה. ניתוח איכותני חשף את טווח הרגשות השליליים והחיוביים שהתעוררו במהלך מצבים מסוימים של הוראה ולמידה (Gerda Hagenauer and Simone Volet, 2014).

  • סיכום

    הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

  • לינק

    המאמר דן בהיבטים השונים של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOC) וההשפעה שלהם על ההשכלה הגבוהה מדצמבר 2013. המאמר מדגיש מספר חששות של אנשי אקדמיה לגבי קורסי ה-Mooc, כולל חששותיהם שהקורסים הללו הורסים את ההשכלה הגבוהה. במאמר מוצגים ומופרכים מספר מיתוסים לגבי קורסי ה-MOOC וההשלכות שלהם עבור ההשכלה הגבוהה (Fox, Armando, 2013).

  • לינק

    המאמר מציג מידע לגבי השילוב של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOCs) בהשכלה הגבוהה בארה"ב. המחברת בוחנת את החדשנות החינוכית, את המועצה האמריקאית לחינוך (the American Council on Education (ACE), ואת ההערכה לפני הלמידה, או מתן נקודות זכות לתואר עבור למידה קודמת (Sandeen, Cathy, 2013).

  • לינק

    המאמר סוקר את המהדורה השנייה של הספר "הוראה עם אינטליגנציה רגשית". ספר מעשי זה בוחן כיצד מורים ומרצים יכולים לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם ולהשתמש בה כדי להגביר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של הסטודנטים שלהם.

  • לינק

    מאמר זה מדווח על חקירת הפדגוגיה בקורס MOOC (קורס מקוון פתוח מאסיבי) באוניברסיטת Oxford Brookes. קורס זה היווה הזדמנות להתפתחות מקצועית פתוחה לכול ובחינם עבור אנשים הנכנסים להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה (Mackness, Jenny, Waite, Marion, Roberts, George, Lovegrove, Elizabeth, 2013).

  • לינק

    המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

  • לינק

    המהפכה מתקרבת להשכלת הגבוהה האמריקאית, מהפכה שתסחף את המודל העסקי המיושן ותגביר את כניסתם של מתחרים חדשים.במהלך העשור הבא, ייאבקו מוסדות בארה"ב ובמדינות אחרות עם סקטורים בשלים של השכלה גבוהה כדי להצדיק את הערך ואת העלות של תכנית לתואר בקמפוס כאשר סטודנטים יכולים להינות מאותו תוכן ומחוויית הלימוד בכיתה ממנחה מקוון הנמצא בעיר אחרת או מעבר לאוקיינוס(Bruce Guile and David Teece, 2013).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

  • לינק

    הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה להתבונן במעבר של מורים מקוונים להוראה מקוונת תוך התמקדות בפרקטיקות המוצלחות שלהם . הממצאים של מחקר זה הצביעו על כך שכאשר המורים תיארו את הפרקטיקות המוצלחות שלהם, הם לעתים קרובות קישרו אותן לתפקידים המשתנים שלהם ולייצוג החדש של "העצמי" שלהם בתוך הסביבה המקוונת. (BARAN, EVRIM; CORREIA, ANA-PAULA; THOMPSON, ANN D , 2013).

  • לינק

    מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בדק דגם משולב (blended model) של למידה שבו הלומדים השתתפו בשיעורים רגילים ונדרשו להשתתף גם בקורסים מקוונים. החוקרים מצאו שלמרות שרוב הלומדים חשו שייכות לקהיליית החקר שנוצרה, היו מכשולים ניכרים למוכנות שלהם להיענות בצורה מלאה לדעות של אחרים. במחקרים שונים נמצא כי לומדים בדרך מקוונת מסויגים ממתן ביקורת ומנטילת חלק בדיונים עם אחרים (Hughes & Daykin, 2002), מתקשים בהיבט הטכני (Dewiyanti et al., 2005), משקפים חולשה כללית ביצירת אינטראקציות חברתיות (Muilenburg & Berge, 2005). טענת הכותבים היא שההקשר התרבותי מהווה אף הוא גורם משפיע על למידה מקוונת, ויש לקחת אותו בחשבון בתהליכי תכנון של קורסים מקוונים (Austin, R. S., & Hunter, W. J).

  • לינק

    המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/

  • לינק

    מאמר זה מדווח על תוצאות סקר שנערך בין 529 מרצים באוניברסיטה בבריטניה שענו על שאלות לגבי האמונות הפדגוגיות שלהם ופרקטיקות ההוראה המקוונת (Owens, Tessa, 2012(.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין