מטרת המחקר היא לאמוד את יעילות הלמידה ואת חווית הלמידה מהקלטות קול והקלטות מסך בהשוואה ללמידה מטקסט, תוך התייחסות לסגנונות הלמידה של המשתתפים -חזותי לעומת שמיעתי . דיווח זה מציג תוצאות ראשוניות של המחקר שבתהליך. לסיכום, נראה כי לפחות כאשר אין באפשרות הסטודנטים להקשיב להקלטות יותר מפעם אחת, הם מעדיפים ללמוד באופן מסורתי באמצעות קריאת מאמר על פני למידה מפודקסט או מסקרינקסט. בדרך זו, הם מצליחים יותר במבחן הזכירה, מעריכים את הצלחתם כגבוהה יותר, וחווים את הלמידה כנעימה יותר. להפתעתנו, כאשר חומרי למידה הוצגו למשתתפים באופן מנוגד לסגנון למידתם המועדף, הם הצליחו ללמוד טוב יותר. יתכן שהצגת חומרי לימוד בסגנון המנוגד למועדף מאלצת את המשתתפים להשקעת מאמצים רבה יותר אשר בסופו של דבר משתלמת. לממצא זה השלכות לתכנון פעילויות לימודיות משולבות טכנולוגיות לבעלי סגנונות למידה מסוגים שונים ( אינה בלאו, אבנר כספי).

שתי קבוצות של סטודנטים להכשרת מורים בתואר ראשון שהוקצו רנדומלית עבדו עם קבצי קול מוקלטים או קבצי קול מוקלטים מוגדלים בשני ניסויים. החוקרים מדדו את יכולת ההיזכרות ואת יכולת היישום מסדר גבוה של הסטודנטים כדי לקבוע איזו שיטה של קבצי קול מוקלטים הניבה ציונים גבוהים יותר. המשתתפים שהתנסו בקבצי הקול המוקלטים המוגדלים ביצעו טוב יותר את מטלת השמע שלהם מאשר עמיתיהם בשלוש מתוך ארבע מדידות של היזכרות ויישום. המאמר מתאר את ההשלכות לגבי תכנון הכשרת מורים בנוגע לאופן הטוב ביותר להכשיר את הסטודנטים הלומדים בהכשרת מורים כללית כדי שיענו על צורכיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות תוך שימשו בסוג זה של טכנולוגיה מתקדמת באינטרנט ( Kennedy, Michael J.; Hart, Juliet E.; Kellems, Ryan ).

פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות. בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי .

מחקר שנערך באונ' ויסקונסין-מדיסון ובמסגרתו קיבלו מרצים מענקים לרכישת ציוד שאיפשר להם להקליט פודקאסטים ויעוץ מצוות תמיכה טכנולוגי. מבין המרצים שנסקרו השיבו כמעט 80% כי הפודקאסטים שינו את הדרך בה הם מלמדים. הקלטה ועריכה של וידאו נעשתה בדרך-כלל ע"י שימוש בתוכנת Audacity ופרסום הפודקאסטים נעשה באמצעות iTunesU. בדומה למחקרים אחרים בתחום, נמצא כי רוב הסטודנטים הקשיבו לפודקאסטים על מנת להתכונן לבחינה, לערוך חזרה על החומר הנלמד בכיתה, ולהבהיר לעצמם בצורה טובה יותר את תכני השיעור. פודקאסט (באנגלית: podcast) הוא קטע קול, כמו תוכנית רדיו, שמופץ באינטרנט, כך שכל אחד יכול להוריד אותו ולשמוע אותו מתי שמתאים לו.

המאמר עוסק בהשפעת הרצאות מוקלטות באינטרנט על ציוניהם של סטודנטים ועל נוכחות בכיתה. הישגיהם של הסטודנטים, שלא הייתה להם גישה להקלטות בסמסטר הראשון של הקורס השנתי, נמדדו בהשוואה להישגיהם בסמסטר השני, בו ניתנה להם גישה להקלטות, ובהשוואה לסטודנטים בשנה לפני כן, שלהם לא הייתה גישה כזו. רוב הסטודנטים (91%) השתמשו בהקלטות כתחליף לנוכחות בהרצאות, מה שהוביל, על פי הערכות אנשי הפקולטה, לירידה של כ-25% בנוכחות. למרות הירידה בנוכחות, הציונים עלו בממוצע ב-2% בהשוואה לסמסטר הקודם, וב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ( Gary N. Elsasser, Eric B. Hoie, Christopher J. Destache, Michael S. Monaghan ).