-
לינק
-
לינק
אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).
-
לינק
הקורס במכללה לחינוך ע"ש קיי מיועד לסטודנטים שנה ג' המתמחים במתמטיקה במסלולים של בית ספר יסודי וגיל הרך. מרכז הקורס הוא פורום מתוקשב ועל הסטודנטים להגיש לפורום מספר אירועים מתוך ההתנסות שלהם בשעורי מתמטיקה. הם מגיבים לאירועים של האחרים על פי לוח זמנים מוגדר ומתפתח דיון מתוקשב בין המשתתפים סביב הנושאים העולים מהאירועים. במספר המפגשים הקיימים במכללה (5 בסמסטר) אנחנו דנים בשאלות המתמטיות העולות מהאירועים וגם בנושאים המתמטיים-פדגוגיים. הסטודנטים מציינים את התרומה של החשיפה הזאת לאירועים של החברים, והתפתחות הראייה שלהם לחשיבה של ילדים ולקשר בין החשיבה של הילדים לבין דרכי ההוראה שלהם (שיין , רות)
-
לינק
בכל מהלך הקורס מכללת סמינר הקיבוצים עוסקים בצורה פעילה בפתרון בעיות בעזרת מחשב. הבעיות בסמסטר ב' מורכבות יותר, וכוללות פרקים ממתמטיקה נומרית. הבעיות והנושאים נבחרו מתחום המתמטיקה הרלבנטי לתלמידי המסלול. במהלך סמסטר א' יכיר הלומד את מושג האלגוריתם, וילמד לכתוב אלגוריתמים ליצירת סדרות אינסופיות וסופיות, בעיקר על פי נוסחאות נסיגה. במהלך סמסטר ב' פתרון הבעיות נעשה בצורות שונות (פתרון רקורסיבי, פתרון קומבינטורי, פתרון בעזרת האיבר הכללי וכו'). חלק מהבעיות לקוחות מתוך פרקים ממתמטיקה נומרית, כגון: מציאת שורש ריבועי ושורש שלישי של מספר, קירובים למספר פאי, וזאת במטרה להביא להעשרת תמונת העולם המתמטי של הלומדים בפרקים ממתמטיקה שימושית בת-זמננו תוך שילוב המחשב (הופמן, רונית)
-
סיכום
המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)
-
לינק
מסמך זה נכתב לקראת דיון בועדת הכנסת – ועדת החינוך והתרבות בשנת 2004. במסמך מוצגות דרישות ההכשרה למורים בכלל ולמורים בתחומי המדעים והטכנולוגיה בפרט, ההבחנות בין דרישות הקשורות קשר ישיר לחתך הגיל שהכשרת המורה מיועדת לו. במסמך מוצג גם תהליך אישורה של תכנית לימודים בבתי ספר להכשרת מורים, כאחד מההיבטים של תהליך ההכשרה. (רוני בר נתן)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).
-
סיכום
שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)
-
רפרנס
האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל היתה מהלך חלקי שלא מוצה במלואו. לדעת כפיר ואריאב הבעיה נעוצה בהכשרה למקצוע ההוראה, באופן בלתי תלוי בסוג המוסד שבו היא ניתנת – הפרופסיה היא זו שמתקשה לגייס סטודנטים בעלי אפיונים רצויים.השערתן היא כי הפונים להכשרה להוראה כיום נופלים בכישוריהם מאלה שפנו אליה בראשית שנות התשעים: הממצאים מראים כי פרופיל המועמדים להוראה מבחינת משתני הכניסה המצביעים על יכולת אקדמית לא השתפר ורובם עדיין תופסים את המקצוע באופן צר ולא פרופסיונלי.המהלכים הנעשים על מנת לקדם את הפרופסיונליזציה של מורים, נופלים בחלקם קרבן לקיצוץ תקציבי, כאשר במקביל ישנה עלייה של "כוח חדש": מוסדות חרדיים לא אקדמיים, אשר הכפילו את מספרם פי ארבעה בין תש"ן לתשס"א. המחברות מזהירות כי בעתיד, כאשר יחסרו מורים לבתי הספר הממלכתיים, יגויסו אליהם בעלי תעודת הוראה מן המגזר החרדי והערבי או יגויסו אנשים חסרי הכשרה להוראה. (דרורה כפיר ותמר אריאב)
-
תקציר
-
תקציר
-
תקציר
במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)
-
תקציר
המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)
-
תקציר
-
תקציר
-
לינק
-
תקציר
מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).
-
תקציר
-
תקציר
-
תקציר
מטרת המחקר הייתה ללמוד אילו שינויים חלו בתפיסת מורי מורים למדעים ולספרות חשיבה בדיסציפלינה ובדרכי הוראתה, מה היו הגורמים לשינויים אלה ואילו תהליכים קשורים בהם. תרומתו של המחקר הייתה בהבנת הדרך שבה ניתן לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים. המחקר התמקד בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות חקר סיפורי-חיים. זהו שלב שני במחקר דו-שלבי בנושא זה. (אילנה אלקד-להמן, חוה גרינספלד)
הכשרת מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

