המטרה של מאמר זה היא לזהות ולדון בשינויים שהתרחשו בהכשרת המורים בפינלנד במהלך ארבעים השנים האחרונות (בין השנים 1974-2014).המאמר מציג היסטוריה קצרה של הכשרת המורים בפינלנד, ובעקבותיה מוצגות המטרות של הכשרת המורים הנוכחית בפינלנד המבוססת על מחקר(Tirri, Kirsi, 2014).

מאמר זה בוחן את הקשר בין הכשרת פרחי ההוראה לחינוך היסודי לבין ההוראה בבית הספר היסודי באנגליה בין השנים 1974 עד 2014, וחוקר את "התאמת המטרה" של המערכת הנוכחית של הכנת המורים לכיתות של המאה העשרים ואחת. הניתוח ההיסטורי מציע כי, אף על פי שעברו ארבעים שנות שינוי בהכשרת המורים, קיימות עדיין מספר סוגיות בלתי פתורות בהכשרת המורים (Murray, Jean; Passy, Rowena, 2014).

קיימים גורמים רבים שיש להם השפעה על ביצועים והתקדמות בלימודים. חלק מהגורמים הם ברמת הסטודנט, חלק ברמה המוסדית או של התכנית ואחרים ברמה המבנית. במאמר זה, המחברים דנים באופן שבו סטודנטים הלומדים בשתי תכניות שונות של הכשרת מורים במכללה אוניברסיטאית בנורבגיה מצליחים לתמרן בין לימודיהם לבין הצורך להרוויח כסף והתוצאות שיש לכך על הביצועים שלהם בלימודים (Wikan, Gerd; Bugge, Liv Susanne, 2014).

מחקר זה מיועד כדי לחקור כיצד ההקשר האקולוגי של הכשרת מורים משפיע על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים הדרום קוריאניים. ממצאי המחקר חושפים שהדאגות של מורי מורים דרום קוריאניים לגבי ההתפתחות המקצועית שלהם קשורות בעיקר לעריכת מחקר המושפע מהשפעות גלובליות, פוליטיות, חברתיות ומוסדיות ביחד (Hyeyoung Hwang, 2014).

המחבר מתאר את עבודתו כסטודנט ללימודים מתקדמים בהכשרת מורים ובהתקדמות לאורך הזמן, הוא מתאר תנועות עיקריות בהכשרת מורים, ודן במספר מהרעיונות מהמשפיעים ביותר בתחום. תוך הסתמכות על פרסומים מהתקופה, הוא מציין את ההשפעה של דמויות מסוימות בתחומי החינוך והפוליטיקה (Bullough, Robert V. , 2014).

מאמר זה דן בשינויים שעברו על הכשרת המורים בארה"ב במהלך 40 השנים האחרונות. השינויים הסתיימו בשתי אסטרטגיות שונות מאוד לשיפור הכשרת המורים ובאי-שוויון ניכר בפיזור של כוח ההוראה. נידונות החוזקות והמגבלות בקידום רב יותר של תהליכי ההפרטה והסרת הפיקוח הממשלתי לעומת השקעה בחיזוק המערכת הדומיננטית של הכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות(Zeichner, Ken, 2014).

במאמר זה, המחבר דן בשאלה כיצד לשפר את הכשרת המורים היפנית. תוך תיאור חלק מהסוגיות הנוכחיות בהכשרת מורים בעשור הראשון של המאה החדשה, המחבר דן במה שהן יצרו על ידי הכנסת סוג חדש של בית ספר לתואר שני למוסדות להכשרת מורים, שמעלה את השאלה האם בתי הספר לתואר שני מחזקים את ההתמקצעות בהכשרת מורים או לאו (Suzuki, Shin’ichi, 2014).

הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).

מאמר זה חוקר מה ניתן ללמוד מהשוואה והשוואה מנוגדת של הכשרת מורים המתמקדת בפרקטיקות ליבה לעומת גישות אחרות שעשויות להיקרא גם "מבוססות-פרקטיקה", כולל גישות שראשיתן במאה ה-19 (Forzani, Francesca M. , 2014).

המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).

מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

במאמר זה, המחברים בוחנים את החונכות בהקשר של הכשרת פרחי הוראה על ידי הצעת מסגרת עבודה מבוססת מבחינה תיאורטית עבור חונכות בהקשר זה (Ambrosetti, Angelina; Knight, Bruce Allen; Dekkers, John, 2014).

מחקר קנדי זה בחן את ציפיות הזהות של פרחי הוראה. פרחי ההוראה כתבו נרטיבים ביוגרפיים המתארים זיכרונות שהשפיעו על הסיבות שלהם לבחור במקצוע ההוראה (Sandra Chang-Kredl, Sarah Kingsley, 2014).