מטרתו של תקציר-מאמר זה, לתאר קטע מתוך מחקר העוסק בקידום התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים. המחקר בוצע באסטרטגיה ייחודית המשלבת תיווך נוסח פוירשטיין (1998) ואמצעי עזר טכנולוגיים (משקפי וידאו ניידים, המלווים את המורה בשיעור בכל תנועותיו ומצלמים את כל האירועים מנקודת מבטו). המאמר מתמקד בתפקידו של המנחה המומחה [הכוונה למנחה בסדנאות הסטאז', אשר באה מהדרכה פדגוגית וערכה היכרות עמוקה עם עולמם של מורים מתחילים], בסיטואציה של הנחיה אינדיבידואלית למורים המתחילים. המחקר היה מחקר פעולה שהתפתח בצורה ספירלית ועם כל עלייה בספירלה, נעשו הדיאלוגים מורכבים יותר והבעיות והדילמות העולות היו מעמיקות יותר. המנחים תיווכו את השיעור המוקלט בעזרת אסטרטגיות חדשות המעודדות ל"חשוב בקול" ומעלות את מודעותם המקצועית של הסטאז'רים. בעזרת התיעוד המלא של משקפי הווידאו, נוצרה הזדמנות לשחזר בצורה מלאה את האירועים במשך השיעור, להפוך את הסטאז'רים ל"צופים" ו"נצפים" בעת ובעונה אחת ולאפשר לנו המנחים "להיות שם מבלי להיות שם" ( יפה, אלקה , עדה בן-נתן ) .

המאמר מציג תפיסה של חינוך לרב-תרבותיות ותרבות יוצאי אתיופיה כבסיס לתכנית הכשרת מורים ייחודית במכללת אחוה. הלימודים התקיימו בשתי מסגרות: מסגרת נפרדת לחיזוק זהותם התרבותית והתמודדות עם צורכיהם האישיים של יוצאי אתיופיה כמנוף להעלאת הדימוי העצמי, ומסגרת משולבת לחיזוק הדימוי העצמי-מקצועי. התכנית באה להכשיר מורים יוצאי אתיופיה למערכת החינוך מתוך כוונה שיוכלו להשתלב בכיתות אינטגרטיביות, אך יהיו אוטוריטה בבית הספר ובחדר המורים בכל מה שקשור לעדה. (שוש מלאת, אתי גלעד, אסתר קלניצקי)

מטרת המחקר שנערך באוסטרליה הייתה לבחון את התפיסות של מורים מאמנים לגבי ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה בבתי ספר תיכוניים תוך התייחסות למערכת היחסים הנרקמת בינם לבין פרחי ההוראה. נמצא כי המעורבות הרגשית שלהם כמורים מאמנים היא הרבה יותר גבוהה מאשר אנו חושבים. המתח הרגשי שלהם נובע מהפער בין הציפיות הגבוהות שלהם כלפי עצמם ובין הנסיבות הקיימות בביה"ס ובכיתה (כולל עומס הזמן). לא קל להם לגשר על פני קצוות אלו ומכאן הרגשות של תסכול או רגש אשמה המפעמים בהם. לדעת עורכי המחקר , העומס הרגשי שחווים המורים המאמנים נובע מהעובדה שמרביתם חשים אחריות אישית גבוהה לפרחי ההוראה ( Wendy Hastings ).

המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)

לטענת המחברות יש צורך לבחור בקפידה את המורים ולהכשרים עם הקשיים של תלמידים מחוננים ועם האתגרים העומדים בפניהם. הפרק מציע עקרונות היסוד של התכנית להכשרת מורים לתלמידים מחוננים – ע"פ המודל שגובש ע"י המחלקה למחוננים במשרד החינוך בשיתוף האגף להכשרת מורים. התכנית תשלב תיאוריה ומעשה: א. היכרות עם הסוגיות התיאורטיות בהוראת מחוננים; ב. היכרות עם ההתנסות בשטח; ג. עיצוב וגיבוש דרכי עבודה המותאמות לאוכלוסיית היעד; ד. התנסות מעשית מודרכת ורפלקציה. (רחל זורמן, שלומית רחמל, אילנה שקד)

ניתוח הגורמים הכלכליים והחברתיים לבעיית המחסור הגלובלי במורים. הביטוי המיידי של המחסור החריף במורים במדינות המפותחות במערב הוא הירידה האיכותית של דור המורים החדשים. המחסור במורים באנגליה פגע במאמצי משרד החינוך שם להעלות את רף הסטנדרטים וההישגים במתמטיקה בבתי הספר היסודיים. (עמי סלנט)

המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)

מסמך זה נכתב לקראת דיון בועדת הכנסת – ועדת החינוך והתרבות בשנת 2004. במסמך מוצגות דרישות ההכשרה למורים בכלל ולמורים בתחומי המדעים והטכנולוגיה בפרט, ההבחנות בין דרישות הקשורות קשר ישיר לחתך הגיל שהכשרת המורה מיועדת לו. במסמך מוצג גם תהליך אישורה של תכנית לימודים בבתי ספר להכשרת מורים, כאחד מההיבטים של תהליך ההכשרה. (רוני בר נתן)

מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).

שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)