נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .

סקירת מידע ביבליוגראפית אודות אי-שביעות רצון מהכשרת המורים בארץ ובעולם. הממצאים נאספו במאגרי מידע בינלאומיים בחינוך ובמאגרי מידע ישראליים. עיקרי הממצאים מבוססים על ראיונות עם סטודנטים להוראה ועם מורים בוגרי תכניות הכשרת המורים בארץ ובחו"ל. הסקירה נערכה במהלך חודש יולי 2012 ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת .

אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).

הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).

הטענה של המחקר הנוכחי , שנערך באנגליה, היא כי למאפייני התרבות הארגונית של בתי הספר בהם מוצבים פרחי ההוראה במהלך התמחותם המקצועית יש השפעה משמעותית על התגבשותם כמורים בתחומי דעת שונים. השפעה זו היא לעתים משמעותית יותר לעתידו של המורה יותר מכל גורם הכשרה אחר. הקליטה של פרחי ההוראה בבתי הספר תלויה במאפייני תחום הדעת וביחסי העבודה בין המורים והתמיכה ההדדית של מורי שכבת הגיל או תחום הדעת בביה"ס. כאשר מצב יחסי העבודה ירוד בגלל תרבות ארגונית מסוימת בביה"ס או השלכות שחיקת המורים הוותיקים אז גם עתידו המקצועי של פרח ההוראה יהיה מעומעם . המחקר נערך בבתי ספר באנגליה שם מרבית הכשרת המורים נעשית באופן מעשי בבתי הספר. ( Alaster Scott Douglas).

המורה – לפחות בחברה החופשית – אינו רק טכנאי, אלא ממעצביו של התהליך החינוכי. זאת ועוד – הוא משפיע על התלמידים לא רק במעשיו אלא גם בזהותו. תפקידו של המורה אינו מסתכם בפעולותיו אלא שואב רבות מיכולתו להתבונן בעקרונותיו ובנאמנויותיו. הכשרתו להוראה מתחזקת לכן לא רק מתוך הגברת שליטתו בשיטות ההוראה, אלא גם מתוך פיתוח אותם משאבים המאפשרים לו לנהל שיחה עם הצעירים; כלומר באמצעות הרחבת הפרספקטיבה האינטלקטואלית שלו, חידוד יכולותיו היצירתיות והביקורתיות, והעמקת תובנתו למטרותיו כמורה ולטבע הסביבה שמטרות אלו מתממשות במסגרתה ( שפלר ישראל) .

על המחקר- פרדיגמה כמותית, המחקר כלל מדגם בן 1,690 מורים מתחילים בשנת הלימודים 2003 – 2004 (מתוך סה"כ של 131,000 מורים מתחילים בארה"ב.) 28% המשתתפים בחרו להשתלב במסלולים חלופיים. כדי שמתכשרים במסגרות מסורתיות או חלופיות יחושו מוכנים להוראה יש צורך במיגון של קורסים פדגוגיים ובהתנסות מעשית ארוכה דיה. תוכניות הכשרה חלופית שאינן מציעות זאת פוגעות בתחושת המוכנות. לכמות הקורסים הללו ולאורכה של ההתנסות המעשית, במיוחד בהקשר של תוכניות חלופיות, יש השפעה דרמטית בהקשר זה. יכולתם של מתכשרים בתוכניות חלופיות להיכנס לעבודה ממשית תלויה גם ברמת ההדרכה והתמיכה של חונך לאורך שנת העבודה כולה ( Kee, A.N ).

מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

במסגרת המחקר שנערך במערכת הכשרת המורים באנגליה , נבדק השילוב של בלוגים במהלך ההכשרה הפעילה של פרחי ההוראה שם. הבלוגים האישיים-מקצועיים שימשו כאמצעי בידי פרחי ההוראה לפיתוח ההבנה שלהם לגבי מושגים גיאוגרפיים וגם כמרחב למידה לפיתוח שיעורים ותכנון שיעורים לפני הצבתם בבתי הספר. ממצאי המחקר העלו כי הבלוגים של פרחי הוראה הפכו להיות מוקדי פעילות מועילים לגיבוש הידע הפדגוגי שלהם וההיערכות הסף לקראת ההתמחות בהוראה בבתי ספר ( Phil Wood) .

במאמר זה מתואר מודל לשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי, מודל שפותח לצורכי קורס לתואר שני במסגרת לימודי ה-M.Teach להכשרת פרחי הוראה. במאמר יידון מודל זה ותידון משמעותו במעבר מ-PCK-Pedagogical Content Knowledge ל-Technological Pedagogical Content Knowledge) TPACK) בכל הנוגע לתוצריו – פרחי הוראה. במודל זה משמש המרצה דגם לחיקוי (role model) בדרכי ההוראה, בדרכי ההערכה, בדרכי השימוש שלו בידע טכנולוגי ובשילוב שלושת סוגי הידע: ידע תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי ( אביבה קליגר , ענת אוסטר-לוינץ) .

המחקר שנערך באירופה (אנגליה) בדק את השימוש בועידות וידאו כאמצעי להשבחת הכשרת המורים שם. במסגרת המחקר נבדקו ההיבטים של יצירת ההקשר, הרפלקציה העצמית וההתפתחות הידע ההתנסותי של פרחי ההוראה שלמדו באמצעות ועידת וידאו באינטרנט. המסקנות של המחקר מצביעות על כך כי ההתפתחות המקצועית וההתנסותית של פרחי ההוראה שהשתתפו בוועידת הוידאו (המשודרת בזמן אמיתי) היא מוגבלת יחסית מבחינת היבטי רפלקציה , הבנה וידע התנסותי ( RuoLan Wang & Rolf Wiesemes ).

מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).

המחקר המתואר במאמר זה התבצע בשנת 2009 והתמקד בבוגרות מכללה אחת מתוך שתי המכללות לחינוך אשר השתתפו בפרויקט הררי. מטרת המחקר היא בדיקת ההשפעה של ההכשרה במכללה, שבמסגרתה השתמשו הבוגרות במחשבים ניידים, על העבודה המקצועית שלהן כמורות וכמחנכות בפועל. במחקר נבדקו 92 בוגרות אשר החלו את לימודיהן בשנים 1998-1995 ואשר הוכשרו להוראה במסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד-יסודי. קבוצת הניסוי כללה 57 בוגרות, וקבוצת הביקורת כללה 35 בוגרות עם הכשרה זהה למעט ההשתתפות בפרויקט ( ולדמן, ניצה, ברטה, טסלר).

במאמר זה, מבקש המחבר להציע כמה נקודות לחשיבה אשר לדרך שהמכללות יכולות לקבוע לפיה את זהותן.המחבר טוען כי יש שלושה מקורות למוסר: מקור נאור, מקור רומנטי והמקור העל-אנושי. למקורות המוסר השלכות חשובות על מערכת החינוך, שכן הם מציבים בפניה מטרות שונות. מכל אחד מהמקורות מתחייבות מסגרות חינוכיות אחרות ותכנית לימודים אחרת, גלויה וסמויה.ככלל, בפועל אין כמעט מוסד או תכנית הכשרה הניזונים רק מתפיסה מסוימת אחת. במציאות פועלים יחסי גומלין בין התפיסות, המשפיעים לא במעט על המתרחש. מערכת הכשרת המורים צריכה להיות 'מאוזנת'. היא צריכה לשלב בפעילותה הגיונות סותרים ולדאוג לטפח מורים שיוכלו לשלב באישיותם ובפעילותם את השכל, את הרגש ואת האמונה (שלמה בק, 2012).