המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”): מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון (Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M).

במאמר זה אבחן פרדוקסים של ידע, סמכות ותקשורת כפי שהם באים לידי ביטוי במצבי הוראה ולמידה; כפועל יוצא מתהליך זה אציע גישה לעיצוב מחדש של אופי הכשרתם של מורים. ניסיוני העיקרי נצבר בשדה החינוך, ולכן זהו המקור המרכזי לפיתוח הדיון ולדוגמאות. עם זאת, אפשר לזהות אתגרים דומים בעבודות הדרכה בתחומים שונים, בהכשרת בעלי תפקידים בארגון, בהכשרת מטפלים ובתכניות לפיתוח מנהלים. מכאן שאפשר להיעזר ברעיונות המוצגים במאמר זה בתחומי דעת מגוונים המתמודדים עם תהליכי הכשרה והכנה לתפקיד המצריך ידע מקצועי, ועם יישום שלו בשדה פעולה מורכב (מילי אפשטיין־ינאי).

האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים, מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה (אלון לבקוביץ).

מחקר זה מתאר את הפעילויות ואת ההשפעות של פעילויות אלה על החיבור בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, כמו גם המלצות של בעלי העניין העיקריים הנוגעים לפעילויות בקורסים "ספרות של הוראה ולמידה 2" "והוראה ולמידה של מתמטיקה" בתכנית להכשרת מורים לבית הספר היסודי באוניברסיטת וושינגטון שבסיאטל. פעילויות אלה מספקות לפרחי ההוראה הבנה של הידע לגבי שיטות ההוראה, כיצד לנהל שיטות הוראה בכיתות אמיתיות, כיצד לבצע רפלקציות לגבי הפרקטיקה שלהם, וכיצד לשפר את ההוראה שלהם (Unver, Gulsen, 2014).

מחקר איכותני זה שואל האם כדאי לערוך מחקר פעולה כבר בשלב הכשרת המורים, או האם האתגרים עולים בהשפעתם על היתרונות.בנוסף, המאמר שואל האם מורה המורים, שכאן הוא מחבר המאמר, יכול להדריך פרויקטים של מחקר פעולה של סטודנטים להוראה (Ulvik, Marit, 2014).

המטרה של מאמר זה היא לזהות ולדון בשינויים שהתרחשו בהכשרת המורים בפינלנד במהלך ארבעים השנים האחרונות (בין השנים 1974-2014).המאמר מציג היסטוריה קצרה של הכשרת המורים בפינלנד, ובעקבותיה מוצגות המטרות של הכשרת המורים הנוכחית בפינלנד המבוססת על מחקר(Tirri, Kirsi, 2014).

מאמר זה בוחן את הקשר בין הכשרת פרחי ההוראה לחינוך היסודי לבין ההוראה בבית הספר היסודי באנגליה בין השנים 1974 עד 2014, וחוקר את "התאמת המטרה" של המערכת הנוכחית של הכנת המורים לכיתות של המאה העשרים ואחת. הניתוח ההיסטורי מציע כי, אף על פי שעברו ארבעים שנות שינוי בהכשרת המורים, קיימות עדיין מספר סוגיות בלתי פתורות בהכשרת המורים (Murray, Jean; Passy, Rowena, 2014).

קיימים גורמים רבים שיש להם השפעה על ביצועים והתקדמות בלימודים. חלק מהגורמים הם ברמת הסטודנט, חלק ברמה המוסדית או של התכנית ואחרים ברמה המבנית. במאמר זה, המחברים דנים באופן שבו סטודנטים הלומדים בשתי תכניות שונות של הכשרת מורים במכללה אוניברסיטאית בנורבגיה מצליחים לתמרן בין לימודיהם לבין הצורך להרוויח כסף והתוצאות שיש לכך על הביצועים שלהם בלימודים (Wikan, Gerd; Bugge, Liv Susanne, 2014).

מחקר זה מיועד כדי לחקור כיצד ההקשר האקולוגי של הכשרת מורים משפיע על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים הדרום קוריאניים. ממצאי המחקר חושפים שהדאגות של מורי מורים דרום קוריאניים לגבי ההתפתחות המקצועית שלהם קשורות בעיקר לעריכת מחקר המושפע מהשפעות גלובליות, פוליטיות, חברתיות ומוסדיות ביחד (Hyeyoung Hwang, 2014).

המחבר מתאר את עבודתו כסטודנט ללימודים מתקדמים בהכשרת מורים ובהתקדמות לאורך הזמן, הוא מתאר תנועות עיקריות בהכשרת מורים, ודן במספר מהרעיונות מהמשפיעים ביותר בתחום. תוך הסתמכות על פרסומים מהתקופה, הוא מציין את ההשפעה של דמויות מסוימות בתחומי החינוך והפוליטיקה (Bullough, Robert V. , 2014).

מאמר זה דן בשינויים שעברו על הכשרת המורים בארה"ב במהלך 40 השנים האחרונות. השינויים הסתיימו בשתי אסטרטגיות שונות מאוד לשיפור הכשרת המורים ובאי-שוויון ניכר בפיזור של כוח ההוראה. נידונות החוזקות והמגבלות בקידום רב יותר של תהליכי ההפרטה והסרת הפיקוח הממשלתי לעומת השקעה בחיזוק המערכת הדומיננטית של הכשרת מורים באוניברסיטאות ובמכללות(Zeichner, Ken, 2014).

במאמר זה, המחבר דן בשאלה כיצד לשפר את הכשרת המורים היפנית. תוך תיאור חלק מהסוגיות הנוכחיות בהכשרת מורים בעשור הראשון של המאה החדשה, המחבר דן במה שהן יצרו על ידי הכנסת סוג חדש של בית ספר לתואר שני למוסדות להכשרת מורים, שמעלה את השאלה האם בתי הספר לתואר שני מחזקים את ההתמקצעות בהכשרת מורים או לאו (Suzuki, Shin’ichi, 2014).

הוראה היא המרכיב המרכזי בתהליכי הכשרת מורים (Britzman, 1991). המגמה העכשווית ממקדת וממקמת את ההכשרה בלימוד תוך כדי ומן המעשה. השאלה היא אם מגמה זו אכן מובילה להקטנת הפער בין ידע על הוראה לבין ידע הנובע מהתנסות בה, בין תיאוריה למעשה או בין קורסים בהכשרה לבין עבודה מעשית (Zeichner, 2012, Ball & Forzani, 2009). אימוץ כיוון זה מחייב הגדלת שעות ההתנסות המעשית, וחיזוק של מעורבות מורי המורים בהבניה מחודשת של מדיניות וארגון תוכניות הכשרה, של בחירת תכנים ושל עיצוב פדגוגיה. זאת כדי להבטיח שהשינוי אכן ייקלט וישפר את איכות ההכשרה וההוראה (McDonald & Zeichner, 2009). המאמר כולל דוגמאות של התנסות הכותבים בעיצוב קורסי הכשרה במתודולוגיה של הוראת מקצועות (מדעים ומתמטיקה, הוראת ספרות/שפה ואוריינות) תוך יישום הגישה של הכשרה מבוססת-מעשה (McDonald, M., Kazemi, E., Kelley-Petersen, M., Mikolasy, K., Thompson, J., Valencia, S. W., & Windschitl, M).