מקצוע ההוראה שרוי במשבר ממושך ועמוק, שאף החריף בעת האחרונה, בעידן כלכלת השוק והגלובליזציה. קשה למשוך למקצוע מועמדים ראויים, ואין הסכמה באשר להכשרה הנכונה לקראתו. יתר על כן, רבים מבוגרי מסלולי ההכשרה להוראה אינם עוסקים במקצוע כלל או נוטשים אותו אחרי התנסות קצרה. המאמרים המקובצים בספר – פרי עטם של אנשי אקדמיה ואנשי עשייה חינוכית בולטים בתחום ההוראה בישראל – מסרטטים את תמונת המשבר על רקע המתרחש בתחום ההוראה בעולם, מנתחים את סיבותיו ומציעים דרכים להתמודד עמו. הספר פונה אל מנהיגי הציבור ואל קברניטי החינוך בתקווה להגביר את מודעותם לחומרת המצב ולהמריצם להירתם לתיקונו. הוא פונה גם אל המורים במערכת החינוך על כל שלוחותיה כדי לעודדם לשפר את הטעון שיפור כפי יכולתם, וכן אל הציבור הרחב, המבין כי ההוראה והחינוך ראוי להם מקום מרכזי בשיח הציבורי ובעשייה לקידום החברה ( עורכות דרורה כפיר ותמר אריאב ).

ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)

ההתפתחות המהירה של בתי ספר וירטואליים מתוקשבים באינטרנט יוצרת גם ביקוש למורים המסוגלים ללמד בערוץ מקוון באינטרנט . הוראה מקוונת מרחוק באינטרנט אינה דומה בהכרח להוראה רגילה בכיתה ויש צורך בהכשרה פדגוגית מתאימה הלוקחת בחשבון את משתני הסביבה המתוקשבים ואת צרכי הלומדים מרחוק. במסלול חדש מציעה עתה האוניברסיטה של פלורידה בשיתוף עם רשת בתי הספר הוירטואליים (Florida Virtual School -FLVS) לסטודנטים בהוראה להתמחות בהוראה מקוונת בבתי ספר וירטואליים. הסטודנטים המיועדים להוראה יעברו התמחות בבתי הספר הוירטואליים של פלורידה בהנחיה של המורים המנוסים העובדים בסביבות למידה מתוקשבות אלו בנוסף להוראה בכיתות רגילות.

מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

המאמר מתאר תהליך של בניית קוד אתי מקצועי אישי של סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן להוראה. זהו תהליך הבנייתי המתקיים בשני ערוצים השזורים זה בזה. מצד אחד , תהליך של התפתחות אישית של סטודנטית , שיש בו ביטוי לצמיחה של מודעות עצמית , ליכולת להערכה עצמית וללמידה פעילה המתבטאת בבחירת ערכים , כהצהרה עליהם ובהתנהגות על פיהם. מצד אחד , הסטודנטית עוברת תהליך למידה שבו היא רוכשת גוף ידע שמטרתו ביסוס התשתית התיאורטית ובניית הרציונאל לתהליך ההתפתחות האישי. במאמר מוצגים מטרות התהליך ויישומו המעשי. כמו כן , מובאים ממצאים מתוך הכתיבה הרפלקטיבית של הסטודנטיות , שבהם הן התייחסו לתהליך ותוצריו , ומוצגים קשיים ושאלות שעלו בתהליך הלימודי ( מירי הראל , עדנה בשן ).

המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).

מדריכות פדגוגיות הן הדמויות המשמעותיות ביותר בתהליך ההכשרה של סטודנטים להוראה. עם זאת, קיימת עמימות רבה לגביהן. עמימות זו באה לידי ביטוי באופנים רבים, ונזכיר כאן רק כמה מהם: ריבוי ההגדרות לתפקיד והשונות ביניהן, העובדה שאין תבחינים ברורים ואחידים באשר למי יכולה להתקבל לתפקיד ומהו מסלול ההכשרה הנדרש ממנה. מה חייבת המדריכה לעשות במסגרת תפקידה, וכן אילו תכנים היא מחויבת ללמד ובאילו דרכים עליה להדריך את המתכשרים להוראה. האם העמימות הזו טובה? או שאולי היא פוגעת במילוי התפקיד? האם וכיצד החופש שניתן למדריכה הפדגוגית קשור לתחושת המסוגלות המקצועית שלה? נקודת המוצא של המחקר, שחלק מממצאיו יובאו במאמר הנוכחי, הייתה לבחון את מקורות תחושת המסוגלות המקצועית של מדריכות פדגוגיות. הספרות מלמדת, שאדם בעל תחושת מסוגלות גבוהה הוא אדם יעיל יותר, המשיג הישגים גבוהים יותר ולכן יש חשיבות רבה באיתור המקורות הבונים את תחושת המסוגלות שלו. עם זאת, מתברר כי בתחום ההדרכה הפדגוגית לא נחקרה שאלת מקורותיה של המסוגלות המקצועית. ממצאי המחקר מציעים התבוננות חדשה על שאלה זו בזיקה לתפקיד המדריכה הפדגוגית, והם מעלים למחשבה נוספת ולדיון מחודש את סוגיית החופש האקדמי בהקשר זה (אפרת קס).

במאמר זה מציגה פרופסור תמר אריאב תמונת-על של המצב כיום בהכשרת מורים בארץ ובעולם. מטרת המאמר היא להאיר את הסוגיות המרכזיות בהכשרת המורים ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמן כיום. טענתה המרכזית של פרופסור תמר אריאב היא שריבוי הבעיות בנושא זה ומורכבותן מקשים על מציאת פתרון: מצד אחד, הפתרונות המקיפים מסובכים ויקרים. מצד אחר , הפתרונות הפשטניים והמהירים חסרי סיכוי לחולל שינוי משמעותי ואף עלולים להזיק. את המערבולת שאליה נקלעה הכשרת המורים בארץ ובעולם מניעים של כוחות , אשר יחדיו מכבידים על מציאת דרך לשיפור ממשי ובר קיימא.

במחקר השתתפו 190 פרחי הוראה שלמדו את הנושא "פיתוח יחידת הוראה" בארבע קבוצות מחקר , שנחשפו לתנאי לימוד שונים. פרחי ההוראה השיבו בתחילת המחקר ובסיומו על שאלון של הכוונה עצמית ושאלון של תפיסות ההוראה והלמידה על ידי שימוש בדימויים . נמצא כי פרחי ההוראה שנחשפו לטיפוח ההכוונה העצמית הן בסביבה מתוקשבת והן במליאת הכיתה שיפרו את ההכוונה העצמית שלהם בלמידה יותר מתלמידים שלא נחשפו לטיפוח הכוונה עצמית. השינוי הגדול ביותר נמצא בקרב פרחי הוראה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת. עוד נמצא שפרחי הוראה שלמדו בסביבה מתוקשבת , יותר מפרחי הוראה שלמדו במליאת הכיתה, שינו במהלך המחקר את תפיסותיהם בנוגע למהות ההוראה והלמידה . מהעברת ידע על ידי המורה להבניית ידע בידי הלומד. ברם, אלה שנחשפו לטיפוח הכוונה עצמית בסביבה מתוקשבת שינו במהלך המחקר את תפיסותיהם באשר למהותן של ההוראה והלמידה במידה הגדולה ביותר . במאמר נדונים היבטים תאורתים של הממצאים וכן השלכותיהם המעשיות ( טובה מיכלסקי, ברכה קרמסקי ) .

מאמרו של ד"ר אשר שקדי דן תחילה בהתנסות המעשית ובחשיבותה בתהליך ההכשרה להוראה. לאחר מכן הוא מתאר בקצרה גישות שונות להדרכה פדגוגית. ד"ר אשר שקדי מציג במאמר חשוב זה שישה דפוסים של הדרכה פדגוגית בישראל ומתאר את מאפייניהם. לאחר הצגה זה מובא דיון משווה בדפוסים אלו וברכיביהם. דמותו של המדריך הפדגוגי נקבעת על פי התייחסותו לכל אחד מרכיבים אלו. בהנחה כי הדרכה הפדגוגית היא הנדבך המשמעותי ביותר בתהליך הכשרת המורים, מציע ד"ר אשר שקדי גישה אחרת , התנסותית –קונסטרוטיביסטית. גישה זו מדגישה כי ידע ההוראה הוא אישי-מקצועי , וכי הוא נבנה מתוך התנסות בהוראה בפועל. לדעתו של ד"ר אשר שקדי יש לגישה ההתנסותית- קונסטרוטיביסטית הסיכוי הגבוה ביותר לשפר ולייעל את מערכת ההכשרה. היא מעמידה קריטריונים ברורים יותר לתהליך ההכשרה בכלל וההדרכה הפדגוגית בפרט ולפיכך נראה כי היא עשויה להדגיש את ייחודה של ההדרכה הפדגוגית. בכוחה לקבוע קריטריונים לבחירת מדריכים פדגוגיים ולהכשרתם ולתרום תרומה משמעותית לשיפור מעמדם במוסדות להכשרת מורים ובעולם האקדמי בכלל, מעמד שכאמור הוא ירוד ללא הצדקה.מאמר זה מבוסס בחלקו על ממצאי מחקר שערך ד"ר אשר שקדי ,שבחן את דפוסי ההדרכה של מדריכים פדגוגיים במכללות לישראל (שקדי , 2005) . במסגרת המחקר רואיינו מדריכים פדגוגיים ונערכו תצפיות עליהם. דפוסי ההדרכה המוצגים במאמר זה גובשו מתוך ממצאי המחקר המקורי.

המאמר של פרופסור שלמה בק מחולק לארבעה חלקים . בחלק הראשון הוא מתבונן במצב הנוכחי ומאבחן את הנימוקים שעליהם מתבססת הקביעה כי מקצוע ההוראה מחייב הכשרה אקדמית. בחלק השני מתבונן פרופסור שלמה בק בביקורת על ההכשרה להוראה במסגרת אקדמית. המבוי הסתום שבו נתונה כיום ההוראה מקורו בתפיסה מוטעית של מהות ההוראה. ההוראה אינה מקצוע יישומי שאופיו טכני-רציונאלי , אלא מקצוע מעשי שאופיו פרשני. את הרקע התיאורטי-פילוסופי שעליו מסתמך פרופסור שלמה בק בהגדרת המקצוע כמעשי מספקת התורה האריסטוטלית ( מוצגת בחלק השלישי) . בחלק הרביעי מציע פרופסור שלמה בק דגם שונה של הכשרה להוראה שיכול להתמודד עם הטיעונים הביקורתיים שהועלו. לפי הדגם המוצע , על ההכשרה להוראה להתקיים במסגרת אקדמית ( רצוי ברמת תואר שני) וייעודית. בחלק החמישי מסכם פרופסור שלמה בק את עמדותיו בעניין הכשרת המורים האקדמית ומציג את תכנית שח"ף הפועלת במכללה לחינוך ע"ש קיי, באר שבע. תכנית זו מציבה את ההתנסות בלב ההכשרה להוראה ובונה סביבה סדנאות לניתוח ההתנסות וללמידה משותפת. מטרתה להכשיר מורים משכילים , מיומנים ונבונים, על פי העקרונות האריסטוטליים שתוארו . תכנית שח"ף מלמדת שאפשר לשתף בהכשרה את "השדה" ולמקם אותה במסגרת אקדמית.

פרופסור אברהם יוגב סבור כי יש לדון בעתידן של המכללות האקדמיות לחינוך ללא קשר למידת היישום של דוח דוברת, ולו רק כדי למלא את הצורך בהכשרת מורים לעתיד. הדבר נחוץ במיוחד לנוכח המחסור הצפוי במורים בארץ עקב הנטייה הפוחתת לפנות ללימודי הכשרה להוראה. על המחסור הצפוי מרמזת בין השאר העלייה בגיל הממוצע של המורים במערכת. במאמר זה סוקר פרופסור אברהם יוגב שלוש חלופות עקרוניות להמשך דרכן של המכללות האקדמיות לחינוך. חלופה א' : העברת המכללות לחינוך כמכללות נפרדות לחסות ות"ת , חלופה ב': הפיכת המכללות ליחידות-סמך באוניברסיטאות. חלופה ג' : הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. מתוך שלוש החלופות שהועלו בנוגע לעתידן של המכללות לחינוך, נוטה לבו של פרופסור יוגב לשלישית- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. דווקא הצעד המהפכני כביכול- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה –עשוי להבטיח את עתיד המכללות וההכשרה להוראה , ולתרום לשדרוגם האקדמי והחברתי של המכללות ושל תהליך ההכשרה.

המאמר מתאר את הרציונאל להפעלת מערכת מתוקשבת באינטרנט בשם Inquiry Learning Forum שנועדה לתמוך בפרחי הוראה בארה"ב המתמחים בהוראת המדעים. המערכת המתוקשבת שנועדה לאתגר את פרחי ההוראה בהתמחות בהוראת המדעים בארה"ב נועדה לחשוף את פרחי המורים לאירועים אמיתיים מתועדים ומצולמים מחיי הכיתה באמצעות צילומי סרטי וידאו המשובצים במערכת המתוקשבת באינטרנט ובאמצעות דיון מתוקשב שמתפתח בין פרחי ההוראה סביב האירועים והמקרים האמיתיים המוצגים בפניהם באופן שיתופי. המערכת המתוקשבת באינטרנט נועדה לגבש תהליכי חשיבה ורפלקציה וגם להפנים אצלם מתודות נכונות להתמודדות עם דרכי הוראה ( למידת חקר) בתחומי המדעים. ביסודה משמשת המערכת המתוקשבת פורום משותף גם של מורי מדעים המלמדים בשטח (Barnett, Michael ).

במאמר זה נדון הצורך בשינוי מהותי בבחירת מועמדים להוראה, בהכשרתם בשלב ההכשרה הראשונית ובהשקעה הנדרשת בפיתוחם המקצועי. הטענה העיקרית במאמר המוצגת במאמר היא כי כדי להשיג שליטה בידע ובמיומנויות הנדרשים למורה המתחיל עם כניסתו להוראה- וכדי לפתח תהליכי חברות (סוציאליזציה) ולרכוש ביטחון מקצועי, אשר יסייעו לו לשרוד במערכת ולהפנים את הצורך המתמיד להמשיך ולהתפתח מבחינה מקצועית – יש להשקיע בלמידה ובהתנסות איכותיים בשלב ההכשרה הראשונית (הטרום תפקידית) . ואולם אי אפשר לעשות זאת בד בבד עם לימודים לתואר אקדמי בדיסציפלינות המבססות את הידע הנדרש במקצועות ההוראה שהמורה עתיד ללמד. לכן, יש להשתית את הכשרת המורים הטרום-תפקידית על מתכשרים בעלי תואר ראשון , ולהבנות אותה כדגם פרופסיונאלי ( Russell , el al , 2001) המציג שילוב מושכל בין לימודים באקדמיה לבין התנסות בשדה, מתוך פיתוח דיאלוג משמעותי בין המערכות ומיסודו ( אבדור, שלומית).

הדוח ממשיך את דוח מס' 1 שעסק בהתגבשו תפיסות שונות של דמות המורה אצל מעצבי מדיניות בתחום הכשרת המורים ובפרשנות שנתנו מכללות לקווי המדיניות של משה"ח והמל"ג. דוח זה כולל השלמה והרחבה של היריעה הן בתחום עיצוב המדיניות של הכשרת המורים והן בתחום הביטויים הממשיים של דמות המורה במכללות ובמסלולי הכשרה של מגזרים ייחודיים. שני הפרקים הראשונים עוסקים בדמות המורה ואופי ההכשרה במכללה האקדמית הדתית ע"ש הרא"מ ליפשיץ ובמסלול מיוחד בחברה הערבית המתקיים במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין. הפרק השלישי דן בעמדות שני הארגונים הפרופסיונאליים של הורים בישראל לדמות המורה בישראל.