המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”): מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון (Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M).

המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

הספר עשוי לתרום לדיונים המתקיימים כיום על מדיניות ומעשה בהכשרת מורים ולשאלות כמו האם וכיצד גישות שונות להכשרת מורים משפיעות/ משנות? הכותבים בחנו כיצד שלוש תוכנית הכשרה מסייעות למורים לפתח הבנות מבוססות-תוכן (content specific), מחויבויות, עמדות ופרקטיקות הנדרשות ממורים כדי להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם (Feiman-Nemser Sharon, Tamir Eran & Hammerness Karen).

בספרו "בשביל(י) ההכשרה להוראה" (הוצאת מכון מופ"ת) מעלה שלמה בק, פרופסור חבר לפילוסופיה במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי בבאר שבע, שאלות נוקבות: האם ניתן ליהפך למורה טוב ללא הכשרה? כיצד הכשרת המורים תתאים עצמה לצורכי הדור הבא? האם תוכניות חלופיות להכשרת מורים יתפסו את מקומן של התוכניות המסורתיות? (רווית שרף).

חלק חשוב בהכשרת מורים הוא הדרך שבה מורים מקשרים תיאוריה למעשה והופכים למומחים בקבלת החלטות ובביצוען תוך היענות לצורכי תלמידים. מבנה תוכניות הכשרה (4 שנתיות, 5 שנתיות וכדו') אינו הגורם המכריע בניבוי הצלחת תוכנית (Darling-Hammond, 2006b), מאפיינים אחרים משפיעים על כך. תוכניות הכשרה שונות מפתחות סוגי ידע שונים בקרב המתכשרים ומקדמים אותם לרמות שונות של מוכנות. לצורך המחקר נבחנו שבע תוכניות הכשרה שאופיינו כמצוינות/מופתיות ושבוגריהן נמצאו מוכשרים בצורה טובה מאוד להוראה. המאפיינים ביטאו מגוון מוסדות: פרטיים וציבוריים, פונים לבעלי תואר ראשון או לחסרי תואר ראשון, גדולים וקטנים (Linda Darling-Hammond).

המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

מטרת המאמר הייתה להצביע על תצפית משותפת ושיח במשולש ההדרכה (להלן, JOTD*), בין מתכשרים, מדריכים פדגוגים וחונכים במסגרת ההתנסות המעשית ככלי לקידום התפתחות מקצועית וכאמצעי לקידום שותפויות איכותיות בין מוסדות ההכשרה לבתי הספר. שאלות המחקר היו: א) כיצד רואים השותפים את התנסויות ה-JOTD* במהלך ההתנסות המעשית? ב) כיצד עשויה פעילות זו לתרום לשותפות בין ביה"ס לבין מוסד הכשרה? (Mtika, P., Robson, D., & Fitzpatrick, R).

הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .

רבים סוברים כי הכשרת המורים נדרשת לשנות את כיוונה מהכשרה המבוססת על היבטים אקדמיים לקראת הכשרה להוראה המבוססת על התנסות קלינית בשדה ההוראה, במתכונת דומה לזו המתקיימת בבתי ספר לרפואה (Cochran-Smith & Zeichner, 2005; Moore, 2010; Zeichner, 2010), שבהם הלמידה מתקיימת לא רק באוניברסיטאות אלא גם בבתי החולים "ליד מיטת החולה" בתמיכה ובשילוב של הצוות הקליני והאקדמי.בית הספר להתפתחות מקצועית (Professional Development School – PDS) הוא אחד מן הדגמים החלופיים להכשרת המורים ( דיצה משכית, זמירה מברך).

הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).

הרוב המכריע מתוך 1,430 תכניות חינוך המכשירות את מורי הגן-י"ב של האומה הן בינוניות, על פי דירוג הנערך לראשונה אי פעם ואשר מיד עורר סערה. הדירוג אשר פורסם ביום שלישי על ידי המועצה הלאומית לאיכות המורים (National Council on Teacher Quality) הינו חלק מפרויקט בן 5 מיליון דולר הממומן על ידי קרנות אמריקאיות גדולות. מזכירי חינוך ב-21 מדינות אימצו את הדוח, אולם מספר אוניברסיטאות ומומחי חינוך הסתערו במהירות על הדוח בטוענם כי אינו שלם ולא מדויק ( Lyndsey Layton).

התכניות האקדמיות להכשרה להוראה בישראל פועלות במסגרת "המתווים המנחים" שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה עליהם בשנת 2006 בעקבות המלצות ועדת אריאב, שהוקמה לבחינת עקרונות ההכשרה האקדמית להוראה. המתווים החליפו את "הדגם המנחה", שפורסם בדצמבר 1981, ששימש בסיס לתהליך המכלול של המכללות ולהפיכתן מבתי מדרש (סמינרים) למוסדות אקדמיים. המדיניות הנהוגה בארץ אימצה את דמות המורה הקלינאי, אם כי היא מתחילה לחקות מספר דגמים אמריקניים דוגמת ה-TFA. הדגם הפיני אינו מקובל עליה. על אף שהמתווים ממליצים על התפיסה הפרקטית-רפלקטיבית, אין הם רואים במחקר שעורכים המתכשרים את בסיס ההכשרה. ההוראה אינה נתפסת בהם כמקצוע המחייב לימודי תואר שני מחקרי, על כל המשתמע מכך. ההנחה שהכשרה מבוססת-מחקר היא מודל שלפיו לומד המורה איך ללמד את תלמידיו וכיצד להפוך גם אותם ללומדים אוטונומיים ועצמאיים, אינה נחלת הכול. נוסף על כך, המתווים אינם תומכים באידיאל המורה הכולל, אינם דורשים מהמורה להכיר את הדידקטיקה המאפיינת את ההוראה הכוללת ואינם מדגישים את מרכזיותו של תחום הדעת בבניית אופיו של התלמיד. מחבר המאמר סוקר גם מספר תכניות הכשרה ניסוייות בהקשר הישראלי ( שלמה בק) .

באופן כללי, נמצא שמרבית התכניות התאימו להרכב שנקבע במתווה הבסיס, תוך ביטוי של שונות בהדגשים של רכיבי התכנית השונים (למשל, מספר שעות נמוך יותר בלימודי ההכשרה להוראה בחוגים עתירי השעות בדיסציפלינות). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין התכניות בשכבות הגיל השונות, אולם נמצא כי תכניות הלימודים במגזר הערבי מכילות יותר שעות לימוד ברכיבי ההכשרה להוראה מאשר במגזרים הממלכתי והממ"ד. נמצאו הבדלים משמעותיים בהדגשים שניתנו בקורסים לששת תחומי הליבה התוכניים ( ח. קופרמינץ ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור ).

המחקר , שגובש בשנת 2012 ע"י Woodgate-Jones, Alexandra , בדק את הפוטנציאל הגלום בשינוי התנסות פרחי ההוראה (תכנית ההכשרה PGCE) במהלך התפתחותם המקצועית בבתי הספר באנגליה. מדובר על מחקר איכותני שנערך בכמה בתי ספר בדרום אנגליה במטרה לבדוק את ליווי פרחי ההוראה בבתי הספר באמצעות קהילות מעשה בחינוך ( קהילת עמיתים). ממצאי המחקר מלמדים על התרומה החיובית שנמצאה בפעילות של קהילת מעשה בחינוך לטובת פרחי ההוראה. לאור זאת, מומלץ ע"י החוקרת כי בתי הספר באנגליה בהם מתנסים פרחי ההוראה באנגליה יקימו ויטפחו קהילות מעשה בחינוך כביטוי כמסגרת יעילה מוכחת לתמיכה בהתפתחות המקצועית של פרחי ההוראה וללמידת עמיתים שיתופית (Woodgate-Jones, Alexandra ).

פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

המסלולים החלופיים מספקים בארה"ב כ-200,000 מורים חדשים מיד שנה. התכניות החלופיות בהכשרת מורים פתוחות לקהל בוגר יותר, לבעלי ידע דיסציפלינארי רב, לבעלי ניסיון בעולם העבודה, לבעלי משפחות, ליותר אנשי מיעוטים, ליותר גברים וליותר אנשים המחפשים עמדות בבתי הספר שבוגרי ההכשרה המסורתית אינם מעוניינים להשתלב בהם. כיום בתי הספר לחינוך והמכללות מנסים לשלב קהל לומדים מסוג זה בתכניות הכשרה שיש להן מאפיינים של הכשרה מסורתית ובכך הם יוצרים בלבול רב בהבנת המושג "תכנית חלופית". סקירת המידע סוקרת את כל המכלול של הכשרת מורים חלופית והמסלולים החלופיים בארה"ב אבל גם במדינות נוספות כגון מדינות אירופה ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme-GTP . והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה. המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme(GTP), והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה ( Smith, K. & Hodson, E).

תכניות ייחודיות להכשרת מורים בעולם – מבחר מקורות מידע שנאספו ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת . ממצאי סקירת ספרות במאגרי מידע חינוכיים , ספטמבר 2011 . מקורות המידע בסקירה מתייחסים לדרכי הוראה ושיטות הוראה ייחודיות שמופעלות במדינות שונות בתחומי הכשרת המורים. השאילתא מצורפת כקובץ.