הורים
מיון:
נמצאו 119 פריטים
פריטים מ- 101 ל-119
  • לינק

    מאמר זה מתמקד באיכות המפגש היומיומי השכיח בין נציגי שתי מערכות – איש הצוות החינוכי והורה התלמיד. במאמר מבקשת פרופסור רחל ארהרד להציג את גישת ההיוועצות המעצימה , גישה מקורית להיוועצות שייחודה בשילוב בין פרדיגמת ההעצמה לבין פרקטיקת ההיוועצות כפי שהתפתחה בעשורים האחרונים. הבנה של מושג ההיוועצות בכלל והכרת גישת ההיוועצות המעצימה בפרט עשויים לקדם את השגת המטרה של יצירת יחסי גומלין חיוביים בין ההורים לבית הספר. העצמה כתיאוריה מאפשרת ליישם את המושג במפגש בין המורה להורה ולפתח זיקה חיובית של ההורה לבית הספר, להפחית את תחושת חוסר האונים של ההורה במפגש עם בית הספר ולהגביר את תחושת הערך והכבוד העצמי בתפקודו כהורה. רכיב מרכזי בהעצמת ההורה הוא אמונתו ביכולתו להשפיע על המתרחש, להשיג את מטרתו או להימנע ממצב שאינו רצוי לו. תגובת ההורים למצבים הנתפסים אצלם כבני שליטה ולמצבים שהם סבורים שאינם ניתנים לשליטה שונה לחלוטין. העצמת ההורים במפגש עם הצוות החינוכי בבית הספר פירושה חיזוק מוקד השליטה הפנימי שלהם (אמונה שהם יכולים להשפיע על הילד) וחיזוק ההנעה הפנימית שלהם, למשל כאשר המורה מציב להם אתגר הכרוך בתחושה של בחירה המגבירה את תפיסת הסיבתיות כתלויה ביכולת ובהנעה שלהם ( ארהרד , רחל ).

  • לינק

    המחקר הנוכחי של פרופסור עפרה מייזלס וד"ר מירי שרף בחן את השפעתם של מאפיינים שונים של יחסי הורים וצעירים בישראל על תפקוד הצעירים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון בהקשר של הסתגלות אקדמית, רגשית, התנהגותית וחברתית בביה"ס. המחקר התבסס על מדגם ארצי מייצג של בני נוער במגזר היהודי והוא הראשון מסוגו בישראל. רק 33% מבני נוער מדווחים על דפוס "הורות חם ומציב גבולות" (דפוס סמכותי) . 22% מבני הנוער דיווחו על קשר שמאופיין כ"מעורב/פולשני" – קשר שכולל רמות גבוהות יחסית של מעורבות וקרבה יחד עם ענישה פוגעת , עירור אשמה , חודרנות פסיכולוגית ועימותים . לדפוס הוותרני ולדפוס המעורב/פולשני מאפייני קושי ייחודיים . כך למשל, צעירים שחווים הורות ותרנית מראים תמונה מעורבת מבחינת תפקודם. הם אינם מתפקדים גרוע כמו צעירים שחווים הורות מעורבת ופולשנית או הורות מזניחה ופוגעת, אך רמת הבקרה הנמוכה של הוריהם נמצאה קשורה לרמה נמוכה יותר של תפקוד לימודי ולשכיחות גבוהה במיוחד של עבירות משמעת "קלות" כגון פגיעה ברכוש בית הספר וחוסר כבוד למורה.

  • לינק

    במאמר זה מציגה ריבי כרמל ממצאים מתוך מחקר שנערך בשיטת ניתוח ביקורתי של השיח ( CDA- Critical Discourse Analysis) במטרה לבחון, לנתח ולהסביר שיח של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים בנושא הוראת אנגלית ללומדים צעירים ( English for Young Learners –EYLׂ) בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר יהודיים בישראל. ניתוח של 33 ראיונות עומק חצי-מובנים ומדגמי טקסטים שפורסמו בארץ, מצביעים על שיח ספציפי, בו משתמשים הנחקרים בדברם על נושאים הקשורים ל-EYL. שיח זה הוגדר כשיח ה-EYL . הממצאים מאירים את הדרכים הסמויות שבהן פועל שיח ה-EYL ככוח בעל עוצמה לקידום הוראת אנגלית ללומדים צעירים בבתי ספר, תוך שהוא משפיע על סדר-היום הבית-ספרי, מווסת את ההתנהלות בכיתה ומעצב את חיי היום-יום ואת הנוהג החברתי. בנוסף, העדויות המחקריות מורות על כך שישראלים רואים את עצמם, מתוך תקווה ושאפתנות, כחלק מעולם גלובלי ומופשט שנעשתה לו אידיאליזציה, תהליך שבו שיח ה-EYL מממלא תפקיד חשוב ( ריבי כרמל ) .

  • לינק

    הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

  • לינק

    התייחסות של ההורה להיבטים רגשיים בחוויות שעובר הילד, עשויה להיות בסיס לפיתוח מודעות של הילד לרגשותיו. שיח רגשי עם ילדים יכול להתקיים כמעט בכל סיטואציה בחיי היום-יום. המבוגר הוא זה שיכול לכוון את השיחה למקומות רגשיים או להישאר בשיח היומיומי ה"רגיל". שיח רגשי ישיר מתקיים כאשר ההורה פונה ומתעניין בעולמו הרגשי של הילד, ושואל, למשל, "איך הרגשת היום בגן?", "למה בחרת להשתמש בצבעים הללו בציור שלך?", או "איך הרגשת כשיונתן קרא לך בשם גנאי?" וכו'. הקשבה אמיתית לתכנים שהילד מעלה, משדרת לו מסר של התעניינות והכלה. הקשבה שכזו כוללת התייחסות לרגשות הילד ומתן לגיטימציה לתחושות הללו ("זה באמת פוגע כשאומרים כך…"). זאת, לעומת התייחסות טכנית לדברים, המעבירה מסר שאין מקום לתחושות שהילד מעלה ("אין טעם לבכות, את הרי יודעת שמחר בבוקר תשלימו…"). כאשר הילד מרגיש שאין הקשבה אמיתית ומותאמת לצרכיו, הוא עלול להרגיש שמיותר לשתף ברגשותיו ובמקרים מסוימים עלול אף לבטא את מצוקתו באמצעות בעיות משמעת והתנהגות, כאבים פסיכוסומטיים ועוד ( מאיה שפילמן ).

  • לינק

    מאמרם של ד"ר יעל פישר ופרופסור יצחק פרידמן מתייחס לאחד מהנושאים המרכזיים בחינוך ובחיי בית הספר: מעורבות הורים – מי? מתי? מה ראוי?, כמה רצוי?. לכאורה , אין טבעי יותר ממעורבות הורים בחינוך ילדיהם. ובכל זאת לא פעם רואים מעורבות כהתערבות. המאמר במחקר אמפירי רחב, בוחן שאלות שונות, ובהן: מה מנבא מעורבות הורים, ומדוע יש הורים המעורבים יותר בחיי בית הספר ואילו אחרים פחות? המאמר התפרסם בכתב העת "דפים" מס' 47 .

  • לינק

    במחקר זה נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל ומעודכן, הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך . לשם כך אותר בלוג כיתתי פעיל ומעודכן של המורה Mrs. Kathy Cassidy בקנדה הכולל תמונות, וידאו, שידורי פודקסט ישירים, דיווחים, תוצרי עבודות ורשומות של כל תלמיד ותלמיד מסודר לפי שמו, קישורים ועוד . ממצאים: הייתה הענות גדולה של ההורים להשתתפות במחקר. 84% מהשאלונים הוחזרו. ממצאי המחקר הראו את העדפות ההורים לגבי השימוש בבלוג הכיתתי, על הפעילות שהם מעדיפים שתהיה בבלוג, על האופן בו הם משתמשים בבלוג ועל עמדותיהם. ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי. מסקנות- הבלוג הכיתתי יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

  • לינק

    אחת ממטרותיה המוצהרות של מערכות החינוך הממלכתיות היא מתן שוויון הזדמנויות לתלמידים מרקע כלכלי וחברתי שונה בכוונה ליצור חברה שוויונית יותר. כך,בין השאר, נחקקו חוקים אשר מבטיחים חינוך חינם לכל, נוצרו אזורי רישום אשר מתעלים תלמידים לבתי ספר ציבוריים לפי מקום מגוריהם ונכפתה אחידות פדגוגית ומינהלית על בתי הספר. אחת מתופעות הלוואי של מדיניות חינוך זו היא התמעטות מספרם של בתי הספר הפרטיים או העצמאיים מהם שרדו בעיקר אלו אשר מיועדים לאוכלוסיות חזקות מאד (בתי ספר אליטיסטיים). דומה שמקובל כיום על הכול כי זו הדרך היחידה כדי להבטיח שוויון והקטנת פערים. האומנם? המאמר המוצג כאן מביא ממצאים ממחקרים אמפיריים אשר מערערים על חד משמעותיותה של התפיסה הזאת. הממצאים והמסקנות שמחקרים מהסוג שהציג ד"ר גבי בן עמי כאן מחזקים את הטענה שבסך הכול, תוכניות בחירה פועלות לטובת כלל האוכלוסייה ואינן אחראיות להגדלת פערים חברתיים. בכל מקרה לא מעבר לפערים ולסגרגציה אשר קיימים בכל מקרה במערכת הנוכחית ש(כמעט ו) איננה מאפשרת בחירת הורים בחינוך ( גבי בן-עמי) .

  • תקציר

    בית הספר חייב להרחיב את פעולותיו בתחום החינוך הרגשי והערכי. בני אדם זקוקים לחיבה, לאהבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה, לתמיכה. בית הספר צריך לעסוק באלה באופן מתוכנן ומכוון, לא כעיסוק שולי וכנספח לעיסוק בדעת ובמיומנויות אינטלקטואליות. חלק נרחב במאמר מוקדש לתפקידו של בית הספר: צוותים בבתי ספר צריכים לשוחח ולבנות יחד מערכות ערכים מקובלים וראויים כחלק מתפיסת העולם שבית הספר רוצה לחנך על פיה את הילדים. ה"אני מאמין" הבית-ספרי או כל מצע בית-ספרי אחר צריך לכלול מערכת ערכים בסיסיים, אנושיים, חשובים, שאותם יש להזכיר, לטפח ולהסביר כחלק מהעבודה השגרתית, היום יומית של המוסד החינוכי. (ברכה אלפרט)

  • סיכום

    במאמר מוצגת תכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי. הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים. בכל המדדים נמצא שיפור ניכר בתום השנה הראשונה ליישום התכנית. (חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר, רקפת כ"ץ-טיסונה)

  • סיכום

    מטרת המחקר לבחון את האופן שבו מצטיירים אירועים אקטואליים בעיני ילדים צעירים הצופים בטלוויזיה, תוך התמקדות בשני נושאים: ראיית מהדורת החדשות כטקסט נרטיבי, וראיית הילדים והמבוגרים כקהילת צופים-פרשנים הפועלים במשותף. המחברות מבקשות לחזק את חשיבותם של המבוגרים (גננות, מורים והורים) כמתווכים בין המדיה לבין הילדים הקטנים, וכמכוונים להתמודדות מושכלת עם תכני המדיה. בכל אחד מהמפגשים שנערכו עם ילדים בני שש נמצא שביכולתם להבחין באופן אינטואיטיבי בין תבניות של סיפור בדיוני לבין תבניות חדשותיות מובהקות. בשיחות שנערכו עם מורים וגננות, המשמשים כמתווכים בין תכני המדיה לבין הילדים, נמצא כי במהלך ההתנסות בצפייה המשותפת, ובהתאם לנושאים המשתנים של המשדר, נוטל על עצמו המורה מגוון תפקידים, כגון: הסברה, הרגעה, לימוד, הוראת תוכן חדש והבהרת התכנים. הטקסט הייחודי של המדיה דורש מגננות וממורים לימוד דיסציפלינארי של התחום, ובנוסף, להתגבר על "אשליית המוכר" ולהתמודד עם החששות והפחדים הקיימים בו בזמן מפני התכנים המורכבים והבלתי צפויים של המדיה (איילת כהן, נורה דליות)

  • סיכום

    המאמר סוקר מגוון מחקרים המעידים על כך שהמחנכת בגיל הרך היא דמות התקשרות משמעותית לילד, ומציג את המאפיינים המרכזיים בהתפתחות יחסי התקשרות מחנכת-ילד וכיצד הם זהים למאפיינים שחווה הילד ביחסיו עם אמו. בנוסף לחשיבות של יחסי מחנכת-ילד לתפקודו הרגשי יש למחנכת תפקיד מרכזי וייחודי בטיפוח יחסי הילד עם עמיתיו במסגרת החינוכית. תפקידים רגשיים-חברתיים אלה הם הבסיס עליו יכולה המחנכת לבנות את מערך הלמידה הקוגניטיבי שמהווה חלק ניכר מאירועי הלמידה המכוונים בגן או המעון. (עדה בקר)

  • לינק

    הסולם למעורבות הורים המוצג בפרסום זה כולל ארבעה תת-סולמות למדידת התופעות האלה: 1. רמת ההזדהות של ההורים עם בית הספר כמושג כללי או מופשט ועם בית הספר המסוים, בו לומד ילדם. 2. רמת הערות של ההורים כלפי בית הספר כארגון, כלפי הפדגוגיה הבית ספרית וכלפי היחסים הבינאישיים בבית הספר. רמת המעורבות, סבילה או פעילה, של ההורים בפועל. 4. הפגנת אמון בהורה ובתלמיד מצד בית-הספר ( יצחק פרידמן, יעל פישר) .

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

  • לינק

    אחד הקשיים של המורה המתחיל נוגע למערכת היחסים עם ההורים. אחד היבטים בסוגיה רגישה זו היא הקושי של המורים לשתף הורים בחיי הכיתה מבלי שהמורה יחוש מאוים כמי שנתון לבחינה מדוקדקת מצדם. מאמר זה מבוסס על מחקר שבדק את דפוסי התקשורת בין מורים בתחילת דרכם המקצועית לבין הורים, על מנת לבחון את ההשלכות של פרשנות המסרים התקשרותיים על תפקודם של המורים. (ורד מנצל)

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג שני יסודות של השאיפה למעורבות של ההורים, או ההימנעות ממנה, שבחרנו להגדירם כהזדהות ההורים עם בית הספר, מטרותיו ותכניו וכערות של ההורים למתרחש בבית הספר. הזדהות גבוהה של הורים עם בית הספר פירושה שההורים מקבלים בחיוב את הערכים שבית הספר עשוי להקנות לילדיהם, ושהם תומכים בנורמות שבהם דוגל בית הספר. ההזדהות תלויה במידת הידע שיש להורים על מערכת החינוך בכלל ועל בית הספר שבו לומד ילדם בפרט. ערות של הורים פירושה שההורים רגישים במידה זו או אחרת למתרחש בבית הספר ולתרומתו לחינוך ילדיהם, והם מעניקים לבית הספר תשומת לב רבה, ובמיוחד הם רוצים שתהיה להם ידיעה והכרות קרובה עם המתרחש בו (יצחק פרידמן, יעל פישר) .

  • לינק

    בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מרגישים בודדים ומבודדים בהתמודדותם היומיומית עם בעיות משמעת והתנהגות. המאמר מציג תכנית חדשנית להתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות, מתוך תפיסה אלטרנטיבית של בית הספר כקהילה. התכנית יושמה בבית ספר יסודי בעזרת כלים ברוח גישת 'הסמכות החדשה' וההתנגדות הלא אלימה. הגישה נוסחה במקור בהקשר של התמודדות הורים או מורים עם בעיות התנהגות של ילדים ברמה הפרטנית, והמקרה המוצג ממחיש כיצד היא הותאמה להתמודדות עם קשיים שעלו ברמת הכיתה ( טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל).

  • לינק

    מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת. בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד (מיכל שיינין).

  • לינק

    ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין