הורים
מיון:
נמצאו 120 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • מאמר מלא

    ברוב המדינות, שיפור המעמד החברתי כלפי מעלה באמצעות החינוך (ניידות חברתית) נוטה להיות נמוכה יותר בדורות הצעירים (רן שפירא).

  • מאמר מלא

    ככל שגובר השימוש בטלפונים חכמים – גם באזורים עניים ובלתי מפותחים – עולה גם השימוש בהם לקריאה וללימוד קרוא וכתוב. במחקר שערך ארגון אונסק"ו בשבע מדינות מתפתחות – אתיופיה, גאנה, הודו, ניגריה, פקיסטן, אוגנדה וזימבבואה – נמצא כי שיעור גבוה מתושביהן משתמש בטלפונים ניידים לקריאה (רן שפירא).

  • תקציר

    המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).

  • תקציר

    מטרת המאמר היא לשתף אסטרטגיות תמיכה המסייעות לתלמידים בעלי מוגבלויות להבין טקסט בסביבות מקוונות. אסטרטגיות אלו יכולות להיות מיושמות על ידי מורים, הורים ומאמנים אישיים לפי צרכיהם של התלמידים (Mary Rice, Diana Greer).

  • לינק

    שני חוקרים אמריקאים שבחנו איך משפיעה מעורבות ההורים על הישגיהם הלימודיים של ילדיהם חזרו עם מסקנה מעודדת: תנו לילדים להסתדר לבד, אתם לא עוזרים להם בכל מקרה. עזרה בשיעורי הבית היא אחד מסוגי ההתנהגות שנמצאו כלא יעילים במיוחד ( נעמי דרום) .

  • לינק

    מאמר זה עוסק בהדרכת הורים לילד בעל לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. החיים בצל לקות למידה כוללים היבטים טרגיים של בדידות, תחושת שונוּת וניכור, אך בד בבד הם עשויים לכלול חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר זה מתאר המחבר את ניסיונם של ההורים להרגיש שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים שהם חווים עקב לקות הלמידה של בנם, וכן את הדרך שעשו יחד בתהליך ההדרכה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה לסיפור הלקות ( פלג דור חיים).

  • לינק

    המחקר בחן את המידה שבה ניתן לקדם שיח מנטלי בין הורים לילדי גן ממיצב חברתי־כלכלי נמוך, באמצעות תכנית התערבות המעודדת התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בעת קריאות חוזרות של ספרים. המחקר השווה בין שתי תכניות התערבות: תכנית אחת עודדה הורים לקרוא יותר ספרים לילדיהם והנחתה אותם כיצד להתייחם להיבטים רגשיים וחברתיים בספר (קבוצת הניסוי). התכנית האחרת עודדה אף היא את ההורים לקרוא ספרים לילדיהם, אך בלי להנחותם כיצד לתווך את הסיפור (קבוצת הביקורת) (יערה פיין, דורית ארם ומרגלית זיו, 2014).

  • לינק

    הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

  • לינק

    הם נכנסים לכיתה באמצע שיעורים, מתקשרים למורים בשעות הערב ומאיימים עליהם, נכנסים לחדר המנהל בצעקות, שולחים אי־מיילים ללשכת שר החינוך, ולעולם אינם מודים בטעויות של ילדיהם • יותר ויותר הורים בישראל חוצים את הגבול שבין מעורבות מבורכת להתערבות בוטה ( יניב משיח) .

  • לינק

    'הורים רבים לילדים בעלי הפרעת קשב או לקויות למידה מספרים לי על אכזבתם מהצוות החינוכי בבית הספר. חלקם מופתעים מכך שלחלק מן המורים אין מודעות או כלים לעזור לילדיהם, אחרים כועסים על כך שהמלצות האבחון אינן מיושמות במסגרת בית הספר, והם יוצאים למאבק כדי לעזור לילדיהם לממש את זכויותיהם . 'כאשר תגלי הבנה ואמפתיה לקשיי הצוות החינוכי, כאשר המורים ירגישו שאת מעריכה את מאמציהם, תגרמי להם לפתוח את ליבם. כאשר תציעי עזרה מניסיונך האימהי במקום להעביר ביקורת על תפקודם המקצועי, אני מאמינה שהם ישנו את גישתם' ( ציפי קוברינסקי ).

  • לינק

    מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)

  • לינק

    המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).

  • מאמר מלא

    שיעורי הבית הרבים של בתו בת ה-13 והכנתם היומיומית, הכרוכה בעבודה רבה ובשינה מועטה, גרמו לקרל טרו גרינפלד לעשות מעשה: הוא החליט להכין במשך שבוע את שיעורי הבית שהוטלו על הבת, אסמה, בחטיבת הביניים היוקרתית שבה היא לומדת. מיום שני עד יום חמישי, במשך שעה וחצי עד חמש שעות (תלוי ביום), פתר האב עשרות משוואות באלגברה, שינן שמות מינרלים לקראת מבחן במדעי כדור הארץ, תרגל הטיות של פעלים בספרדית למבחן נוסף, כתב חיבור בנוסח הכתיבה של סופר הודי לנוער וכמעט הצליח לקרוא בערב אחד, כנדרש, יותר משבעים עמודים בספר "האפר של אנג'לה" (כדי לבחור שלושה ציטוטים משמעותיים ולנמק במשפט או שניים את המיוחד בהם). כשביקש מבתו סיוע בעניין המינרלים שהתקשה להבין, תשובתה היכתה בו: "שינון, לא הבנה".

  • לינק

    אלגברה להורים כולל את הנושאים המרכזיים של תוכנית הלימודים, כמו משתנים ונעלמים, משוואות, מספרים שליליים, חזקות ולוגריתמים. לצד אלה מופיעים גם פרקים מרחיבי דעת על יופייה של המתמטיקה. הספר נועד להורים שרוצים לעזור לילדיהם, למורים שמחפשים דרך לגרום לתלמידיהם להבין, וגם לתלמידים עצמם ( רון אהרוני ).

  • לינק

    שימוש מוגבל בגדג'טים יכול להיות יעיל עבור ילדים מאחר וזה יאפשר להם להיות מעודכנים בטכנולוגיה העכשווית. אולם, שימוש-יתר באותם פיתוחים יכול למנוע או אפילו להזיק לצמיחה ולהתפתחות האישית שלהם.המאמר מתבונן בארבע דרכים שבהן שימוש יתר בטכנולוגיה משפיע על ילדים באופן שלילי (Alice Martin, 2013).

  • לינק

    הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

  • לינק

    המאמר דן בדפוסי הורות מנקודת מבטה של היועצת החינוכית, על רקע התפקיד הרב ממדי והרב-מערכתי של היועצת ועל רקע הצורך שלה בהכרת עולמו של הילד מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. המאמר מתמקד בדפוסי הורות שמדגישים שונות בין הורים, מודעות הורית, יחסי הורים וילדים על פי תיאוריית ההתקשרות והשלכתם על הסתגלות הילד לבית הספר והתנהלותו מול חברים ומול דמויות סמכותיות ( בולס , רחלי ).

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    במחקר זה נותחו הגורמים של גיל, מין, קצב הלימודים והורות כדי לבחון האם גורמים אלה קשורים לגורמים הנעתיים שונים לבחירת קורס מקוון. ניתן לסווג גורמים אלה לארבעה מניעים שונים: (1) פורמט, (2) תוכן, (3) מניע כלכלי, (4) סקרנות. התוצאות הראו שפורמט הקורס נתפס כגורם החשוב ביותר בבחירת קורס מקוון, ולאחריו תוכן, סקרנות וגורם כלכלי (Ron Mahieu, et. al. , 2013).

  • סיכום

    קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין