הוראת לשון ושפות
מיון:
נמצאו 16 פריטים
פריטים מ- 1 ל-16
  • תקציר

    סיכום מאמר הסוקר ספרות בנושא מקומה של הוראה רגישה מבחינה לשונית בתוכניות להכשרת המורים. המאמר מציע מסגרת תיאורית מיוחדת להבנת הגישה הפדגוגית המיוחדת להוראה בסביבה רב-לשונית.

  • סיכום

    מחקר זה מבוסס על תצפיות וראיונות עם שתי מורות שלימדו במשותף ערבית ועברית בבית ספר דו-לשוני בישראל. המחקר עומד על מאפייני ההוראה במשותף בכלל ועל אלה, שנדרשו לחינוך הדו-לשוני בפרט ומדגיש בעיקר את השינוי שחל אצל כל אחת מהמורות כתוצאה מתהליך ההוראה במשותף. מחקר זה מתמקד בהוראה במשותף כתהליך התפתחותי בלימוד השפה של תלמידים בגיל הרך. המחקר מספק תובנות לגבי האופן שבו מורים במשותף מתגברים על אתגרים בתהליך ההוראה במשותף, שוקלים מחדש תפיסות קודמות בנוגע להעברת השפה, מתאמים ביניהם את הוראת השפה ומתמודדים עם פערים המשמעותיים בניסיונם המקצועי והאישי.

  • סיכום

    התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).

  • לינק

    ההתייחסות הדואלית אל הערבית כאל "שפת השכן" ו"שפת האויב" נתנה את אותותיה באופן הוראת השפה במערכת החינוך. במחקר שנערך לאחרונה אלעזר-הלוי, תשס"ט) נבדקה מידת הלאומיות והמיליטריזם שאפיינה את הוראת הערבית מראשית מערכת החינוך ואילך.לשם כך נבחנו שני סוגים עיקריים של מקורות: האחד, דיונים שהתקיימו בוועדות החינוך בנושא, אמירות שונות של אנשי חינוך מהתחום ותכניות הלימודים; האחר, ספרי הלימוד שפורסמו במרוצת השנים, בניסיון לאתר בהם עמדה שמעידה על קיומם של ערכים לאומיים ומיליטריסטיים.ממצאי המחקר הראו, כי הוראת הערבית נחלקת לשלוש תקופות: בתקופה הראשונה, מימי ראשית מערכת החינוך ועד לימי קום המדינה, התמקדו מטרות הוראת הערבית בצרכים תרבותיים ובצרכים מעשיים, ולא הייתה כל התייחסות לצורך ביטחוני בלימוד השפה ( דנה אלעזר-הלוי ).

  • לינק

    מה קורה כאשר מערך השיעור המקורי של המורה משתבש במהלך ההוראה בכיתה ? תופעה שעשויה לקרות למורים גם ותיקים במהלך ההוראה בכיתה. סרט וידאו מדגים בצורה יעילה כיצד מורה לשפה ולשון אנגלית בביה"ס אמריקאי מנסה להתמודד עם מערך שיעור אשר השתבש וכיצד יש לתכנן אחרת את עקרונות ההוראה הפעילה בלמידה בקבוצות תוך שימוש מושכל במיפוי מושגי והפעלה מושכלת של קבוצות הלמידה . כלומר , כיצד ליצור פיגומים ותמיכה ללמידה הפעילה בכיתה וכיצד להימנע מיצירת מורכבות יתר כבר בתחילת השיעור .

  • לינק

    מילון רב-מילים הוא המילון היחיד ברשת שכולל ניתוח מורפולוגי מלא, המאפשר למצוא במילון כל מילה בעברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב. לאחרונה יותר ויותר מורים ללשון המלמדים בכיתות מתוקשבות עם מחשבים ניידים עושים בו שימוש לצורך הפעלת תלמידים בביה"ס. מילון זה הוא מילון סינכרוני. המילון עדכני יותר מאבן שושן, ומציג ערכים המופיעים בעברית בת-ימינו. מילון רב-מילים קיים כאתר באינטרנט. למילון מקוון שני יתרונות מרכזיים: א. אפשר לעדכן אותו באופן שוטף, להוסיף מילים חדשות ומשמעויות חדשות. ב. אפשר לחפש בו כל מילה עברית, בכל צורת נטייה ובכל צורת כתיב (לדוגמה: וכשיבקשוהו), ולא רק לפי שורש או צורת יסוד, כפי שהדבר במילון המודפס.

  • לינק

    מבחר מאמרים בעברית החדשה ובהוראת הלשון . ילקוט מאמרים זה הוא מיזם של "פורום מרכזי לימודי לשון עברית במכללות האקדמיות לחינוך" המתקיים זה שנים במכון מופ"ת. בהמשך לילקוט קודם של מאמרים מכוננים שיצא בשנת תשל"ז (בעריכת א' צלמון, משרד החינוך והתרבות – המחלקה להכשרת עובדי הוראה), מובא עתה לפני הסטודנטים במכללות מבחר חדש של מחקרים עדכניים בעברית החדשה ובהוראת הלשון.בילקוט שלושה עשר מאמרים שנתפרסמו בכתבי עת או בקובצי מאמרים בשנים האחרונות. המאמרים נחלקים לשישה שערים: (1) תצורה, תחביר, מילון; נורמה ותקניות (2) סמנטיקה (3) לשון הספרות וחקר הסגנון (4) שיח ורטוריקה (5) לשון וחברה; לשון ותקשורת (6) הוראת הלשון. נוסף על המאמרים המתפרסמים בשלמותם, בכל שער מופיעות הצעות "לקריאה נוספת". המאמרים נבחרו הודות להתאמתם לתכנית הלימודים בלשון העברית במכללות לחינוך (בלימודי היסוד ובהתמחות) ולעיסוקם בבעיות היסוד של תחום החקר ( לובה חרל”פ, גילה שילה) .

  • לינק

    המלצה על מקראה חדשה . "המקראה מאוד מרשימה חזותית, לפי דברי ההוצאה (הוצאת דני ספרים) היא המקראה היחידה שיש בה 100 אחוז מתוכנית לימודים. במקראה יש מגוון טקסטים ורובם מאוד מוכרים, היא מלווה בפעילויות לתלמיד (בלי חוברת עבודה) אבל בשונה ממקראות אחרות היום יש בה פעילות ספציפית שמוצעת למורה לכל עניין, הפעילות שם סביב חגים היא מעולה , עשו עבודה מאוד טובה! – מה שהיה חשוב מבחינתי ששמו דגש לשונות בין התלמידים ומיינו את הטקסים במדריך למורה לרמות קושי שונות (קלה-בינונית, בינונית, ובינונית קשה) ".

  • סיכום

    כמסגרת מושגית למחקר המתואר נבחרה תיאורית פעילות המספקת דרך חשיבה על האופי המצבי של התפתחות מורים. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד פעולות ואינטראקציות בשיטת הפעילות הנזכרת תורמות להתפתחות המקצועית של המתכשרים להוראת שפה. המחקר המוצג הוא חלק ממחקר ארבע-שנתי של מורים מתחילים בהוראת שפה. הממצאים מצביעים על שני נושאים מרכזיים: כל חברי משולש ההדרכה קיימו משא ומתן על המצבים המשתנים בהתנסות המעשית; הזדמנויות למידה להוראת לשון היו מועטות למרות שכל המשתתפים ראו בכך את המטרה המרכזית של ההתנסות (Valencia, S.W., Martin, S. D., Place, A., & Grossman, P.)

  • לינק

    במאמרה של ד"ר רחל רוזנר מוצגת סקירה של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך בתחום הדקדוק, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, מימי הוועד הלאומי, ועד ימינו. המחקר בודק את הגישות והעקרונות שהמטרות גזורות מהם. משווה ביניהן ועל סמך ההשוואה עומד על השינויים שחלו לאורך תקופה זו במטרות ובעקבותיהם בתוכניות. עם זאת, עולה מן המחקר שעל אף השינויים שחלו במרוצת השנים ועל אף הגישות השונות, מנסחי המטרות של תוכניות הלימודים שנבדקו ייחסו ומייחסים חשיבות רבה למטרות ולתכנים שעמדו במבחן הדורות ולבשו צורות וסגנון.

  • לינק

    קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .

  • מאמר מלא

    מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא "מצב הלשון העברית במערכת החינוך", הנערכת לציון 150 שנה להולדתו של אליעזר בן-יהודה. הסוגיות המוצגות במסמך: לימודי העברית במערכת החינוך כיום – היקף הלימודים והישגי התלמידים. טענות על מדיניות הוראת העברית במערכת החינוך והצעות לשינויה (יובל וורגן)

  • לינק

    סוגיית הוראת הקריאה בכיתה א' חזרה ועלתה שוב, לפני כשנתיים, על סדר היום הציבורי. הנושא עלה כתוצאה מחוסר שביעות רצון מהישגי התלמידים במיומנויות שפה בסיסיות: קריאה וכתיבה. מתוך כך התעוררה שוב השאלה על פי איזו גישה ובאיזו שיטה יש ללמד קריאה בכיתה א'. ומתוך גישה הרואה בקריאה חלק ממערך אורייני כולל, פיתחה ד"ר מיכל רוזנברג תכנית, אשר מטפחת בצורה שיטתית כישורים אורייניים, תוך כדי תהליך רכישת הקריאה והכתיבה, נוסף לשיטת הקריאה בה מלמדים בכיתה א'. שם התכנית: "קוראים וחושבים מחדש"- טיפוח כשירות אוריינית בתהליך רכישת הקריאה. תכנית זו זכתה להמלצה של תת הועדה לאישור תוכניות לימוד בנושא הוראת הקריאה, בראשות פרופ' רם פרוסט, כתכנית העשרה (מיכל רוזנברג)

  • מאמר מלא

    המאמר דן במאפיינים הרצויים של הוראה ולמידה של פרחי הוראה המתמחים בהוראת לשון במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה אוסטרלית. הרציונל הפדגוגי: התבססות על מודלים ללמידה הקשרית ותפיסת הלמידה המשתפת עמיתים. תפיסות פדגוגיות אלו הן נקודת המוצא לתכנון הלמידה בקורס המכשיר מורים ללשון כסביבת למידה דינאמית. יש חשיבות רבה לשינוי דרכי ההתארגנות בכיתה בה לומדים פרחי ההוראה כיצד להיות מורים ללשון וזאת על מנת לגבש את הזהות החברית-מקצועית של פרחי ההוראה ללשון. חשוב לארגן את הכיתה של פרחי ההוראה ללשון כקהילת מעשה /קהילה לומדת דינאמית בה פרחי ההוראה מעורבים ביצירת פעילויות ותכנוני הוראה תוך כדי אינטראקציה פעילה עם עמיתיהם לכיתה ותוך כדי איסוף ועיבוד ממצאים וחומרים מדגימים. (Gurmit Singh and Jack C. Richards)

  • לינק

    מטרת DidacTIClang היא לקדם שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בלימוד שפות והוראתן ולטעת מוטיבציה בקרב מורים ללשון ומתרגלים כדי להשיג את השימוש הפדגוגי המיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת בסביבת ההוראה שלהם. DidacTIClang מציע גישה דידקטית מבוססת-רשת לשיפור ביצועי הלימוד באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשור. מחשבים באינטרנט. התכנית נחלקת לארבעת המודולים הבאים: מודול א' – כיצד להשתמש בכלים לא-דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ב' – כיצד להעריך ולהשתמש בכלים דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ג' – כיצד להשתמש בכלי שיתוף פעולה ותקשורת להוראת/לימוד שפות; ומודול ד' – כיצד לעצב מערכי לימוד אינטראקטיביים.

  • סיכום

    המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין