בהתבסס על תיאוריית התפקיד ורעיונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגבי למידה, מחקר זה בוחן כיצד הנחיית עמיתים יכולה לתמוך בלמידה של המנחים. המדגם הורכב מעשרה מנחים עמיתים לביולוגיה, בני 16-17, העובדים עם עשרים ואחד תלמידים בני 14-15 הלומדים בכיתת מדעים על פני שמונה שבועות. כאשר המנחים העמיתים השתמשו בשאלות שהתשובות עליהן ארוכות, הייתה הוכחה לרפלקציה לגבי הלמידה שלהם ולקישורים שנעשו על ידם בין התחומים הקונספטואליים ( Galbraith, Jonathan; Winterbottom, Mark).

תפקיד המורה במהלך החקר הפתוח, כולל הנחייה בדרך הנקראת "הנחייה על ידי בניית פיגומים" . רעיון הפיגומים עולה מתוך הסתכלות קונסטרוקטיבית על הלמידה (VYGOTSKY'S, 1978 ) . "פיגומים" כאלו יכולים לכלול מתן אישור, מתן כיוון, הבניית דרכי פעולה למשימות ונתינת רמזים כלליים או הצעות ממוקדות שיעזרו ללומד במהלך המשימה. במחקר זה מציגות ד"ר מיכל ציון וד"ר אילנה שיינין כמה כלי למידה היכולים לעזור למורים בהתנסותם ביישום תהליך החקר בכיתתם. מחקר זה התמקד ב-25 מורי מדעים שהשתתפו בקורס אקדמי שנתי "הוראה בדרך החקר" , לקראת קבלת תואר MA בהוראת המדעים באוניברסיטה בישראל. המחקר הראה שתכניות להתפתחות מקצועית המשלבות מורים באופן פעיל בתהליך הלמידה : חקר ממודל מתאים, ויוצרות אינטראקציה עם מורים כלומדים , ולא כמלקטי מידע, יעילות יותר בשינוי ידע המורים ומהלך עבודתם.

מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה?2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ?3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

ד"ר ענת ירדן ממכון ויצמן סבורה שאפשר ללמד מדע בבתי הספר באמצעות מאמרים מדעיים. יש לה גם מחקרים שמוכיחים זאת. לפני מספר שנים הכינו מדעני המחלקה להוראת מדעים תוכנית לימודים לתלמידי בתי-ספר תיכוניים, העוסקת בהתפתחות העובר – תחום רחב ומורכב, אשר דורש הבנה של שפה מדעית שלמה, מושגי מפתח ותהליכים סבוכים. לימוד התורה כולה במסגרת הזמן המוקצב בבית-הספר הוא משימה בלתי-אפשרית. אולם, אז העלה פרופ' בני גיגר, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע, אשר כיהן כדיקן מדרשת פיינברג של המכון, רעיון אחר – להסביר לתלמידים כיצד עובד וחושב ביולוג התפתחותי, באמצעות שימוש במאמרים מדעיים. ד"ר ענת ירדן, שהיא בעלת רקע בתחום ההתפתחות העוברית, וקבוצת המחקר שלה במחלקה להוראת המדעים, אימצו את רעיון השימוש במאמרים מדעיים כאמצעי הוראה, ופיתחו תהליך ייחודי לעיבוד מאמרי מחקר לשימוש בבתי הספר.

במחקרים שנעשו בקבוצתה של ד"ר ענת ירדן ממכון וייצמן התגלה, כי הוראה המבוססת על מאמרים מדעיים מעובדים משפרת את רמת החשיבה של התלמידים. השוואת הלימוד באמצעות מאמר מדעי מעובד לשימוש בכתבה עיתונאית פופולרית הראתה, כי התלמידים אמנם מבינים טוב יותר את הטקסט הפופולרי,אולם השימוש במאמרים המדעיים מסייע להם לפתח מיומנויות חקר וחשיבה גבוהה. כלומר, התלמידים לומדים להעלות שאלות רלוונטיות ומתוחכמות יותר, להציג ביקורת, להבין הקשרים בין סיבה לתוצאה, וכדומה. מחקר שביצעה תלמידת המחקר הדה פלק, בהנחייתה של ד"ר ירדן, שתוצאותיו פורסמו באחרונה במהדורה המקוונת של כתב-העת המדעי International Journal of Science Education, כלל בדיקה ראשונה מסוגה של השימוש בתוכנית בכיתה שלמה. מחקר זה התמקד באופן שבו המורים מתמודדים עם הוראת הטקסטים המעובדים.

מאמר מעניין של ד"ר מיכל ציון ואירית שדה מאוניברסיטת בר-אילן על יצירת סקרנות ותפיסת חקר פתוח בהוראת הביולוגיה. החוקרות מסבירות כיצד תלמידי תיכון מבטאים ומפתחים סקרנות בלמידה ובהמשך מוצג חקר מקרה של תלמידי תיכון ישראליים הלומדים ביולוגיה מולקולארית בשיטת החקר הפתוח. המאמר מציג כמה וכמה מודלים שיש בהם כדי ליצור את הקשר בין שאלות הנשאלות והתפתחות הסקרנות ויכולת החקר של הלומדים. תהליך החקר הפתוח של התלמידים מבוסס על מודלים תיאורטיים אלו. עוד נמצא כי תלמידים סקרנים מבצעים את חקירתם בפרויקט תוך שימוש באותו מודל שיש בו את המרכיב הכי פחות ודאי, אך הוא צופן בחובו תהליך של חקר דינאמי. כלומר, תלמידים סקרנים מנווטים את תהליך החקר שלהם על פי המודל שמאופיין ברמת האי ודאות הגבוהה ביותר.

חוברת המאגדת בתוכה דפי מידע למורים ודפים לתלמידים לצפייה מונחית במשדרי וידאו שונים.בחוברת התייחסות ל 28 משדרים שונים: משדרים לימודיים, סרטים דוקומנטריים וסרטים באורך מלא. החוברת מביאה מספר גישות להוראה באמצעות סרטים. החל בשידור של קטעים והתייחסות אליהם, סיכום באמצעות תשבץ, דיונים, סרט כמבחן ועד יצירת מועדון "ביוסינמה" לצפייה בסרטים באורך מלא.ללימוד באמצעות סרט יש להיערך, חשוב להכין דפי עבודה מתאימים מאחר שהקרנת משדר ללא טיפול הולם אינה מאפשרת הפנמה של החומר בו צופה התלמיד. יש לעצור, לדון, לשאול וכל אלו פוקחים את עיני התלמיד ומאפשרים לו להפיק את המרב מהמשדר. בחוברת עצות למורה המכין שיעור המשלב צפייה בסרט, מידע על תוכן, אורך, שפה ונושאי הלימוד בהם נוגע כל משדר (המרכז הארצי למורי הביולוגיה).

המאמר מציג חלק מממצאי מחקר שנערך במסגרת עבודת דוקטורט, ומטרתו לבחון דרכים לטיפוח הלומד, פיתוח החשיבה שלו והגברת רצונו ללמוד למידה מעמיקה. במחקר נבדקו יכולות ההמשגה וההעברה בלימודי המדעים. שאלת המחקר: האם הוראת מדעים על דרך STES בגישת הפרויקט תורמת לשיפור יכולות ההמשגה ויכולות ההעברה של מושגי-על אצל תלמידי תיכון, בהשוואה לאלו הלומדים מדעים בהוראה מסורתית על מרכיביה השונים? מתוך המחקר עולה הצורך לפתח את הכשרת המורים לתחום של הוראת מדעים על דרך STES בגישת הפרויקט, וכן להעמיד לרשות המורים שעות הנחייה ואולי סדנאות או מעבדות חקירה מתאימות ואף סיוע והנחייה למורים עצמם.(עמוס כהן)