אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).

הצגת היתרונות של שיטת ההוראה הדיאלוגית באמצעות משא ומתן כיתתי. שיטה זו, אם היא מופעלת בדרך האופטימלית, מאפשרת לתלמידים לדון בתפיסותיהם, בתפיסות חבריהם ובתפיסות שהמורה או הספר מציגים בפניהם בצורה ספקנית וביקורתית. התלמידים נדרשים לאמץ מושג או הסבר, רק אם הם מבינים את משמעותו ומסכימים שהוא מתאר את מצב העניינים בצורה הטובה ביותר. הדיון הדיאלוגי, הכיתתי או הקבוצתי, הם האמצעי המומלץ לבירור רעיונות, לשאילת שאלות, להטלת ספקות ולהגעה למשמעות משותפת (תמי יחיאלי).

המונח "הוראה על-פי נושאים" (thematic teaching), המקביל, לדעת המחברת, למונח "הוראה בין-תחומית", מתייחס לתכניות, שתכנים משולבים בהן מדיסציפלינות שונות, ולתוצאות הלימודיות שלהן, המתייחסות לתחום הקוגניטיבי ולתחום הריגושי (אפקטיבי) במשולב. הוראה בין-תחומית היא דרך הוראה, המתייחסת להיבטים השונים של נושא מסוים. המאמר עוסק במאפיינים של ההוראה הבין-תחומית, ביתרונותיה ובדרך הרצויה לארגון של ההוראה בדרך זאת בבית-הספר היסודי. המאמר מציג את יתרונות ההוראה הבין-תחומית ומסביר מדוע כדאי ללמד בגישה הבין-תחומית בבית-הספר היסודי? (נעמי וקס)