הבנה
מיון:
נמצאו 55 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • מאמר מלא

    דיוויד פרקינס, פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד, פרסם ספרים רבים ואין־ספור מאמרים, רובם עוסקים בהוראה בכלל ובהוראת החשיבה בפרט. דייוויד פרקינס תרם יותר מכל הוגה או חוקר אחר להוראת החשיבה — תחום עיוני־מעשי שמטרתו ללמד תלמידים לחשוב היטב (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    דניאל ווילינגהם מגשר בין מחקרי מוח וקוגניציה לבין הוראה וללמידה בעזרת כתיבה חכמה וידידותית. הוא מציע למורים לבסס את ההוראה שלהם על ממצאים מחֵקר המוח והקוגניציה (יורם הרפז).

  • תקציר

    במאמר זה מוצג מחקר המלווה פיתוח של כלי לבדיקת חישוביות בקרב תלמידים. חישוב הוא פעולהקוגניטיבית מורכבת שתלמידים רבים מתקשים בה. תכנית הלימודים במתמטיקה לבית הספר היסודימציינת שני גורמים מרכזיים אשר קובעים את יכולותיו ואת קשייו של הלומד בעת חישוב: מידת בקיאותובעובדות היסוד ומידת יכולתו לבצע את החישוב מתוך תובנה מספרית (משרד החינוך, התרבותוהספורט, 2006). איזון וחיבור בין הבנה מושגית לבין מיומנות חישובית מובילים ל'רהיטות חישובית'.הכלי החדש בודק חישוביות המתבססת על תובנה מספרית. פיתוחו נשען על דרישות תכנית הלימודיםבמתמטיקה בבית הספר היסודי, כמו גם על ידע תאורטי ומחקרי (מרים בן-יהודה, ורדה שרוני, נאוה אלמוג).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בחשיבות של התוכן של תכנית הלימודים במספר היבטים, הכוללים תנאי מוקדם לשיפור בית הספר, סגירת פערי ההישגים והכשרת מורים. הנושאים שנידונו כוללים את התפיסה של המחנכים ושל קובעי המדיניות במונחים של החשיבות של תכנית הלימודים, מדיניות חינוך וגורמים המשפיעים על החינוך לגיל הרך (GOSSE, CAROLYN; HANSEL, LISA, 2014).

  • מאמר מלא

    כדי להבין מהי למידה משמעותית יש להבין מהי למידה לא משמעותית. למידה משמעותית היא תוצר של הבנה ויצירת הקשרים וקשרים החשובים ללומד. מסקנה: הוראה נעשית משמעותית כאשר היא מצליחה להניע תלמידים ליצירת הקשרים וקשרים החשובים להם (גבי סלומון).

  • לינק

    המאמר מתאר את תהליך הלמידה כצמיחה במודעות ובהבנה של התלמיד. המאמר מציע למורים עשר דרכים להפוך את הלמידה בכיתה לתהליך ולא לפעילות כדי להתאים את הלמידה להשתנות התמידית בהבנה ובידיעה של התלמידים (Terry Heick, 2014 ).

  • מאמר מלא

    קרל ברייטר ומרלן סקרדמליה, שני חוקרי חינוך ידועים מקנדה, מחליפים "להבין ידע" ב"לבנות ידע" ומשנים תוך כדי כך את חוקי הסביבה החינוכית. "בניגוד לכיתה רגילה", הם אומרים בריאיון להד החינוך, "כאן תפקיד המורים הוא לפתוח את הדיון ולא לנעול אותו עם 'התשובה הנכונה'" יעל דקל , יורם הרפז) .

  • מאמר מלא

    חינוך להבנה שואל מה ראוי להבין וכיצד מחנכים להבנה , ראוי להבין "רעיונות גדולים" , מלמדים רעיונות גדולים באמצעות הוראה לשם הבנההוראה לשם הבנה "מתרגמת" הבנה לסדרה של ביצועים, הוראה להבנה יכולה להצליח רק ב"בית ספר מבין" וב"מערכת חינוך מבינה"מסקנה: יש ליצור "בית ספר מבין" שבו מתנהלת הוראה לשם הבנה הנתמכת על ידי בית הספר ומערכת החינוך ( יורם הרפז) .

  • לינק

    הוראה לשם הבנה מתרחשת בהקשר בית ספרי , ההקשר הבית ספרי אינו מאפשר להוראה ולמידה לשם הבנה להצליח, מסקנה: יש לשנות את מבנה יום הלימודים (וממדים אחרים של ההוויה הבית ספרית) כדי לאפשר הוראה ולמידה לשם הבנה ( שושיק לוי־יפרח).

  • לינק

    מאמר זה יסביר משהו מהגיונו של החינוך הקונטמפלטיבי – מגמה חינוכית בהתהוות. המושג הרחב קונטמפלציה מצביע על תכונה הכרתית אנושית שמתבטאת בהתבוננות, הקשבה, נוכחות, ערות ומודעות. פדגוגיות קונטמפלטיביות עוסקות בהפניית מבטו של התלמיד לחוויית הידיעה החד־פעמית כפי שהיא ניתנת בתודעתו בזמן התרחשותה ( אורן אֶרְגַז).

  • סיכום

    להבין זה לבצע – לעשות מהלכי חשיבה עם ידע , כתיבה היא ביצוע הבנה מסדר גבוה , מסקנה: יש לשלב כתיבה בשגרת ההוראה והלמידה. במכון ברנקו וייס פותחה פדגוגיה מבוססת כתיבה, והיא פועלת השנה בחטיבות ביניים בעשרים בתי ספר ברחבי הארץ (תל אביב, באר שבע, קריית גת, בית שמש, אשקלון, סאסא ועוד). התכנית פועלת גם בבתי ספר תיכוניים של המכון המיועדים לנוער בסיכון ( גילי טלמור דוד ).

  • לינק

    התאוריה הקונסטרוקטיביסטית היא תאוריה של ידע ולמידה, ידע ולמידה נבנים על ידי יחידים בהקשר חברתי , גם הבנה נבנית על ידי יחידים בהקשר חברתי , תלמידים אינם מבינים את מה שהם לומדים בבית הספר כי בית הספר אינו מצפה מהם להבין .מסקנה: יש לפתח סביבות חינוכיות שבהן תלמידים בונים הבנות ( ציפי ליבמן ).

  • לינק

    אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

  • לינק

    פרופ' יאיר נוימן ( ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, הוא חוקר רב־תחומי המפרסם ספרים ומאמרים במיטב ההוצאות וכתבי העת) . מדבר על שלושה סוגים של הבנה: סימבולית־פורמלית, פרשנית ואסתטית. "צריך ללמד תלמידים חשיבה רציונלית בריאה", הוא אומר, "שידעו לאתר טיעונים, לבקר טיעונים ולהמציא טיעונים. תרבות הטמטום שמקיפה אותנו ונתמכת על ידי רוח פוסט־מודרנית של 'הכול הולך' מדאיגה אותי מאוד" ( יורם הרפז) .

  • לינק

    קשרו את הידע החדש בשיעור לידע הקודם של התלמידים. אנחנו מבינים את העולם באמצעות מה שכבר קיים בתודעה שלנו. ידע חדש מוטמע במושגים שלנו (סְכֵמות) ונעשה מובן. הלומדים בונים הבנות על בסיס מה שהם כבר יודעים. מורים המבקשים לקדם הבנה חושפים בדרכים שונות את הידע הנמצא בתודעתם של התלמידים ומשלבים בו ידע חדש. הם לא רק חושפים ידע קיים לצורך שילוב ידע חדש, אלא בוחנים תוך כדי כך את טיבו של הידע הקיים ומתקנים אי-הבנות ( אודליה לוי ) .

  • תקציר

    בבחינת הבגרות האחרונה ( יוני 2013 ) בהיסטוריה, שתי שאלות ניסו לחרוג מהתבנית השבלונית, ולבקש המשגה מופשטת ורפלקסיה ביקורתית בנושא הלאומיות, אחד הנושאים המורכבים והמאתגרים. השאלות נוסחו באופן גמלוני במקצת, שיצר מראית עין של קושי בלתי ניתן לגישור, אבל כוונתן היתה טובה ומרעננת. וכך כוונה טובה מצד הגורמים המקצועיים נענתה ב"גיהינום" של זעקות שוד ושבר מצד רוב התלמידים והמורים, שמעולם לא התנסו בחשיבה ביקורתית בשיעורי ההיסטוריה. השאלה גם איתגרה מערכת שלמה של תעשיית תשובות לבגרות, שלא היו באמתחתה תשובות מוכנות למכירה. להבא, כשחושבים על שינוי מרענן שכזה, יש ליישמו בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה, ולא כבלון ניסוי, המנוגד לתבניות השינון המאפיינות את לימודי ההיסטוריה בישראל ( אייל נווה ).

  • לינק

    המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).

  • לינק

    ספרו החדש של Ivor F. Goodson שיצא לאור ב2010 מעורר עניין רב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם. תוך התבססות על פרויקט התיעוד המרתק Learning Lives מנסה הספר לגבש תיאוריית למידה חדשה השואבת את מקורותיה משילוב נרטיבים בלמידה. הספר מבסס את תפקיד הנרטיבים בלמידה של אנשים לאורך החיים תוך ניסיון להבין את המשמעויות של הנרטיבים ללמידה המתמשכת של אנשים. נרטיבים המשתלבים כסיפורי חיים יכולים להתוות את מהות ההבנה של אנשים טוען Ivor F. Goodson בספרו המרתק. מרבית האנשים יוצרים תובנות בלמידה מחקר מקרים וסיפורי חיים המאפשרים להם להבין טוב יותר תהליכים ביחס לעולם ובתחומי הדעת השונים. המחבר סבור כי לנרטיבים צריך להיות גם השפעה מעצבת על תוכניות לימודים בבתי ספר ולא רק בלמידה מתמשכת .

  • לינק

    סקירת ביקורת מרתקת של אמנון כרמון על ספרו של קירן איגן, שהתפרסם במקור ב־1997,ספר הנחשב אחד הספרים החשובים והמעניינים ביותר שהתפרסמו בתחום החינוך בשנים האחרונות. הוא חשוב מפני שהוא מציג תאוריה גדולה של חינוך שיש לה השלכות משמעותיות ומעשיות ביותר על מטרות החינוך ועל אופני הפעולה שלו. הספר מעניין מפני שהתאוריה של איגן מקורית, מורכבת ומלאה בבעיות ובמתחים פנימיים כדרכן של תאוריות טובות. התאוריה אינה משתבצת יפה באף לא אחת מהמגירות העמוסות לעייפה של השיח החינוכי הרווח, והיא עוסקת בהקשרים היסטוריים ותרבותיים רחבים שחורגים הרבה מעבר לתחומי הדיון של "ספרי חינוך" רגילים. הטענה המרכזית של איגן היא שאין הבנה אחת אלא חמישה "סוגי הבנה" ושכל סוג נובע מהתפתחותם של "כלים קוגניטיביים" מיוחדים.

  • לינק

    ספר חדש המציג תזה מקורית לפיה ההתפתחות האישית משחזרת את ההתפתחות התרבותית ונעה על פני חמישה סוגי הבנה: סומטית, מיתית, רומנטית, פילוסופית ואירונית. במישור התרבותי כל סוג הבנה התפתח בתקופה היסטורית מסוימת, וברמה האישית כל סוג הבנה כרוך בכלים קוגניטיביים מיוחדים. לתזה זו יש משמעויות חינוכיות מרחיקות לכת: היא מגדירה מחדש את מטרת החינוך, את מבנה תוכנית הלימודים, את דפוס ההוראה ואת איכות הלמידה. חינוך המתאים עצמו לסוגי ההבנה של התלמידים, הוא חינוך המפתח בנה של התרבות האנושית ומעורר הנעה ללמידה. קירן איגן, פרופסור לחינוך באוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר שבקנדה, הוא אחד ההוגים המובילים את מחשבת החינוך בעולם. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים העוסקים בשאלות היסוד של החינוך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין