החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

פעמים רבות בבלוג הזה הבאתי דברים שכתב לארי קיובן. לקיובן קבלות רבות בחקר ההיסטוריה של החינוך, ובמיוחד בחקר הנסיונות לחולל שינויים בחינוך באמצעות הטכנולוגיה. על אף העובדה שלא פעם מציגים אותו כמתנגד לטכנולוגיות דיגיטאליות בבתי הספר, הגישה של קיובן לנושא הרבה יותר מפוכחת. לקיובן היכרות עמוקה עם ההיסטוריה של הנסיונות לשנות את בית ספר, וההכרות הזאת לימדה אותו שאפילו אם מדובר בכלים דיגיטאליים רבי עוצמה שמגיעים לכיתה, אי-אפשר לצפות למהפכות בתהליכי הוראה ולמידה. פעם אחר פעם קיובן מצביע על המורכבות של המתרחש בכיתה, מורכבות שמקשה מאד על שינויים מהירים. הוא מדגיש שלרוב, גם כאשר המורים מאמצים כלים חדשים (או נאלצים על ידי ההנהלות לעשות זאת), הם מוצאים דרך להתאים אותם לשיטות ההוראה שכבר נהוגות אצלם. התוצאה היא שבמקום השינוי הגורף המקווה, בסופו של דבר עולם כמנהגו נוהג (ג'יי הורוויץ).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

בעוד שישנן עדויות לפופולריות ההולכת וגדלה של אייפדים ומחשבי-לוח אישיים אחרים בחינוך החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון, פחות מובן האופן שבו מורים משתמשים במכשירים אלה במסגרת ההוראה שלהם. מחקר זה בוחן את רמת הנוחות, ותפיסות כלפי השימוש באייפד בקרב 342 מורים ואת השינויים שהתרחשו במהלך שנת ההטמעה. תוך שימוש במערך של שיטות מעורבות, מחקר זה מצא הבדלים משמעותיים ברמת הנוחות בהתאם לשנות ההוראה וסוג בית הספר (Liu, Min; Navarrete, Cesar C.; Scordino, Robert; Kang, Jina; Ko, Yujung; Lim, Mihyun, 2016).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

פעם היו לנו בהיסטוריה אימפריות ששלטו בארצות, עמים, יבשות ובחומרי גלם של אוצרות טבע. כיום יש לנו אימפריות מתוקשבות של נתונים, בעיקר אימפריות היודעות לנתח נתונים צבורים על המשתמשים שלהם. לפייסבוק יש יתרון בכיוון זה והיא אכן משקיעה סכומי עתק לפיתוח למידה חישובית על מנת לזהות את סוג האינטראקציה שיש להתאים למשתמשים שלה. פייסבוק מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח מתקדמים בתחומי הלמידה החישובית על מנת להתאים לכל משתמש את סוגי המידע ואת סוגי האינטראקציה (עמי סלנט).

מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).

עד היום, כל המנגנון על פיו עובד האלגוריתם של גוגל היה חסוי, אך כעת גוגל חושפת לראשונה את המנגנון המרכזי של האלגוריתם ה-RankBrain. ה-RankBrain הוא ״מנגנון החשיבה״ בתוך ה״בינה המלאכותית״ של גוגל, העוזר לפענח את תוצאות החיפוש שלנו. הבינה המלאכותית של גוגל, מתוכנתת בצורה כזו כך שהיא לומדת אותנו, ובונה הקשרים על סמך הלמידה שלה אותנו. יש להבהיר כי עדכון זה הוא לא הדרך בה גוגל מדרגת את תוצאות החיפוש, אלא רק עוד בורג בתוך הסך הכולל של מערכת האלגוריתמים שבה גוגל עושה שימוש על מנת לספק לגולש את התוצאה המדוייקת ביותר עבורו (עמי סלנט).

לא פחות מ-94% מבני הנוער לא מתנתקים מפייסבוק גם בבית הספר, וממשיכים לגלוש בזמן השיעור . מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מגלה שהנוער לא עוזב את הרשתות החברתיות גם כאשר הוא יושב ולומד, כביכול, בכיתה. נתוני המחקר מראים שלא פחות מ-94% מתלמידי התוכן בישראל גולשים ברשתות החברתיות במהלך השיעורים, ושרק 4% מהתלמידים לא עשו כלל שימוש בטלפון הנייד בזמן השיעור מעולם ( קובי מנדל) .

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע. שאלות המחקר: באלו מאגרי מידע משתמשים המורים? איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים? מה המורים תורמים למאגרי המידע? מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע? ( שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס ).

לפייסבוק השפעה נכרת על חייהם החברתיים והתרבותיים של בני-נוער. מחקר זה בא לבחון את מידת השימוש ומאפייני השימוש בפייסבוק בקרב בני-נוער בגילאי 13-18 בישראל, ואת השימוש בפייסבוק לצורכי למידה. שאלון מקוון הופץ בקרב תלמידי בית-ספר על-יסודי במרכז הארץ. כשתי כיתות מכל שכבת גיל, החל משכבה ח' ועד שכבה י"ב – סך הכול 267 תלמידים. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות אודות מגוון שימושים בפייסבוק ( לאה עייני, ענת כהן).

לשם היכרות ולמידה, מובאת בזאת סקירה של חוקים ותקנות העוסקים בגלישה בטוחה ובפגיעה מקוונת במערכות החינוך במדינות בארה"ב. לכל מדינה, מובאים עיקרי הדברים בעברית + הפניה למקור החוק (שהוא באנגלית כמובן . במאמר מובאות תובנות מהמידע הרב הטמון בחוקי המדינות (ארה"ב), אסופת תקצירי החוקים, על פי מדינות, כולל הפניה לחוק עצמו כפי שמופיע ברשת. לשם השלמת התמונה, אנו מפנים את תשומת לבהקוראים לחוזרי מנכ"ל בנושא בישראל נכון למרץ 2011 ( אברום רותם, עידית אבני) .