תובנות מעניינות של ג'יי הורוויץ לגבי מהפיכת "הכיתה ההפוכה" וההוראה של מורים. ג'יי הורוויץ מתייחס למאמרון של שלי רייט, מורה קנדית שאימצה את הכיתה ההפוכה, ואחרי תקופה של ניסיון החליטה לנטוש אותה. יש גם התייחסות למאמרון החדש בבלוג המרתק של המורה והמחנך אביב צמח בו הוא מתאר את הניסיון שלו בהפיכת הכיתה ( ג'יי הורוויץ) .

המורה והמחנך אביב צמח , מטובי המורים בישראל המשלבים למידה פעילה ותקשוב חינוכי בעבודתם , החליט לבדוק בעצמו את מודל "הכיתה ההפוכה" הזוכה לכותרות רבות במערכות החינוך בעולם. ההחלטה לוותה בהתלבטויות – האם המודל מתאים לדרך ההוראה שלו? לחומר הלימוד? לתלמידים? גם לאחר ההתנסות הוא עדיין לא בטוח, אולם על סיפור המקרה ניתן לקרוא במאמרון המרתק שלו ( אביב צמח) .

כל מורה (והורה) מתלבט בדילמה זו: שימוש בחיזוקים ובעונשים משפיע מידית על התנהגותם של ילדים. זה טוב, אך זוהי השפעה לטווח קצר בלבד, והיא באה על חשבון ההשפעה לטווח רחוק – וזה רע. מה עושים? יתרונות וחסרונות של השימוש בחיזוקים ובעונשיםץ לחיזוקים ולעונשים יש השפעה על ההתנהגות, אך ההשפעה קצרת טווח – כל עוד המורה יכול לפקח ישירות על התנהגות התלמיד ( אלון נוימן).

המרשתת, הגמרא, המוח – מציעים מטפורה חדשה להבנת העולם: רשת הלמידה כרשת אינה יכולה להתפתח במסגרת המבנה הקשוח של ההוראה הבית ספרית מסקנה: צריך הוראה אחרת: תואמת למידה, תואמת רשת ( שלמה בק) .

למשוב השוטף והמעצב שהמורה נותן כחלק מהדיון בכיתה יש השפעה רבה על התלמיד. כשהמשוב במיטבו הוא מקדם למידה טובה. משוב של מורה בכיתה הוא אמצעי מכוּון להשפעה על אישיותם ולמידתם של התלמידים. הוא מושפע מדפוסי ההוראה של בית הספר ומההשקפה החינוכית של המורה. משוב בכיתה שונה ממשוב בהקשרים אחרים ( מאיה בוזו־שוורץ ויורם הרפז ).

מאמר זה דן ביסודות התאורטיים והיישומיים של שלושה מודלים המתארים רצף של התפתחות של אנשים שהגיעו לרמת מומחיות בתחום עיסוקיהם. הטענה המועלית במודלים אלה – שכולם תוצרי מחקרים רטרוספקטיביים, איכותניים באופיים – היא שכדי להגיע למומחיות בתחום דעת או בעיסוק כלשהו נדרש האדם לרצף התפתחות המשקף מערכת יחסים הדוקה בינו לסביבתו. שלושת המודלים מתארים רצף הכרחי של שלבים או תקופות התפתחות שעל המומחה לעבור עד הגיעו לשלב המומחיות, ואת התנאים הסביבתיים הנדרשים לשם כך. עם זאת, המודלים גם מספקים כמה "דרגות חופש" או גמישות בתהליך ההתפתחות, ושלבי ההתפתחות והתנאים הסביבתיים הנדרשים יכולים להתבטא בצורה שונה בקרב אנשים שונים ( לידור רוני) .

לומדים הפוך: בעוד כחודש יחלו מאות תלמידי כיתה י' ברשת בתי הספר "אורט" ברחבי הארץ ללמוד מתמטיקה בבית, כחלק מפרויקט חדש שעורכת רשת בתי הספר בשיתוף עם אקדמיית קהאן ובתמיכת קרן טראמפ. במסגרת הפרויקט, תהליך הלמידה כולו יתרחש בבית באמצעות סרטונים מיוחדים שהוכנו עבור הנושא, ואילו הזמן בכיתה ינוצל ליישום החומר הנלמד, שאילת שאלות, דיונים כיתתיים וסיוע פרטני. כמו כן, תיכנס לפעולה מערכת ייחודית המאפשרת למורה מעקב אחר התקדמות התלמידים בבית באמצעות נתוני הצפייה בשיעורים ( מיכל רשף ) .

אסופת המאמרים Quick Hits for Teaching with Technology נכתבה וגובשה ע"י צוות חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב המתמחה בהשבחת ההוראה בהשכלה הגבוהה בארה"ב (Faculty Colloquium on Excellence in Teaching (FACET). הדגש באסופת המאמרים הוא על גישות ייחודיות בהוראה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב בתחומי דעת מגוונים כגון פיזיקה, אמנות , הכשרת רופאים ועוד. ההיקף של כותבי המאמרים הוא משמעותי למדי והוא כולל כ73 כותבים מתחומי דעת שונים. כל אחד מהכותבים מציג בצורה תמציתית סיפורי הצלחה בהוראה מתוקשבת באותם תחומי הדעת המתוארים ( Robin K. Morgan & Kimberly T. Olivare).

המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).

מחקר זה בחן את ההשפעה של גישת הלמידה השיתופית על הביצוע של תלמידי תיכון במתמטיקה . במחקר נמצא כי לגישת הלמידה השיתופית יש השפעה מובהקת על הביצוע של התלמידים במתמטיקה בתיכון (Jebson, Sofeme R., 2012).