גישות טיפוליות
מיון:
נמצאו 11 פריטים
פריטים מ- 1 ל-11
  • מאמר מלא

    הפילוסוף והסופר הצרפתי אלבר קאמי, שקיבל פרס נובל לספרות בשנת 1957, הודה למורה שלו בבית הספר היסודי וכתב לו, שעם קבלת הפרס הוא היה הראשון שעלה במחשבתו אחרי אמו: "בלעדיך, בלי היד החמה הזאת, שהושטת לילד הקטן שהייתי, בלי תלמודך והדוגמה שנתת – לא היה קורה דבר מכל אלה […] מאמציך, עבודתך, הנדיבות שהשקעת בה, עודָם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים" (קאמי, 1995). נזכרתי בסיפור הזה תוך כדי קריאה בספרה של אתי חגי, חינוך מבקש משמעות. המפגש עם הספר העלה לזיכרוני את מר ז'רמן, כמו גם את יאנוש קורצ'אק, מרווה קולינס ומורים נוספים, אשר נכנסו לפנתיאון של דמויות מופת בעולם החינוך. נזכרתי בדמויות אלה מכיוון שהן עדות ממשית לתפיסה התאורטית המרכזית המוצגת בספר בנוגע לייעודו של החינוך (יצחק גילת).

  • לינק

    הספר ילד במתנה או ילד בהמתנה? מבט אל המשאבים התומכים בהורים לילדים עם אוטיזם עוסק בגילוי של מקורות הכוח, תפיסות העולם והמשאבים שיש בהם כדי לקדם את רווחתם ואת איכות חייהם של הורים לילדים עם אוטיזם. השער הראשון מציג את סיפור החיים של זוג הורים לילד עם אוטיזם על בסיס ההנחה כי האופן שהאדם מבנה את סיפור חייו מעיד על עולם המשמעות הפנימי שלו ועל האופן שבו הוא תופס את כל מערכות יחסיו עם הסביבה הקרובה והרחוקה. השער השני מפרט את מקורות הכוח של הורים לילדים עם אוטיזם בהתבסס על מחקר רחב היקף. הפרק האחרון בשער זה מציג על בסיס מחקר נרחב מודל רב-ממדי לניבוי הסתגלות של הורים לילדים עם אוטיזם. באפילוג הספר מוצגים עקרונות מרכזיים שגיבושם יחדיו עשוי לסייע להורים לילדים עם אוטיזם להיחלץ מהקושי ומהאתגר היום-יומי שהם חווים כדי לקדם רווחה נפשית ואיכות חיים מיטיבה (אילת סימן טוב).

  • לינק

    כל צבעי הנפש, ספרה החדש של ד"ר עדנה ניסימוב-נחום (הוצאת מופ"ת, 2013), מביא לפנינו מחקר, תובנות וכלים יישומיים לטיפול באמנות בילדים המתנהגים בתוקפנות. ניסימוב-נחום, ראש התוכנית לתואר שני באמנות במכללה האקדמית דוד ילין בירושלים, מנתחת בשפה בהירה את דגם ההתנהגות הזה ומציעה מודל מקורי לטיפול באמנות בילדים במטרה לצמצם אותו. "מעשה היצירה מתיר לאדם לבטא תוקפנות באופן סימבולי, ובו בזמן ליהנות מתהליך ומהתוצר מבלי לפגוע בזולת, דבר שנורמות החברה אינן מאפשרות בהתנהגות הבינאישית", היא מבהירה ( יעל אפרתי).

  • לינק

    הנושאים העיקריים בספר הם: המושג אמפתיה והיסודות הערכיים שלו; מערכת הלחצים והמשברים המְפֵרים את האיזון הנפשי של הזקוק לאמפתיה; מרכיבי האישיות של החניך ופרשנותו את הלחצים המעיקים עליו; השלבים והעקרונות המרכזיים בתהליך האמפתי שנועד להחזיר את החניך לאיזון נפשי, קרי לשליטה בניהול העצמי, בעולם הרגש והמחשבה שלו, בהתנהגותו ועוד; דרכים בהוראה ובלמידה של אמפתיה. נוסף על כך יש בספר שאלות שכיחות של מורים המפעילים אמפתיה ובצִדן עיקרי התשובות עליהן (שלמה קניאל).

  • לינק

    ר יוני יהודה, מנהל בית הספר להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים במכון מגיד בירושלים ומייסד מרכז חוויות", חוות בעלי חיים שוקקת בגוש עציון, מטפל כבר יותר מעשור בילדים ובני נוער הסובלים מליקויים שונים. מפגש עם בעלי חיים, הוא מאמין, יועיל למערכת החינוך כולה. "התלמידים מגיעים היום לבית הספר ואין לנו ולהם רגע אחד שבו עוצרים וחושבים מה אנחנו עושים פה בכלל. אנחנו עושים רק דבר אחד – מעבירים את הזמן כמה שיותר מהר עם ציונים כמה שיותר גבוהים וגומרים את העניין. אין לנו איזו חוויה של התבוננות אל הנפש – איך אני מרגיש? מה עובר עליי? איך מרגיש החבר שלי? מה הולך להיות בעתיד? אני טוען שזה לקוי. שאי אפשר להמשיך ככה. זה מחייב תיקון". השינוי יכול וצריך להתחולל, לדעתו, בפעולה פשוטה: "להכניס כלוב של תוכי לכיתה. אפילו אקווריום עם דגים. לא חשוב מה. העיקר שהתלמיד יגיע בבוקר לכיתה ויחכה לו שם כלוב והוא יצטרך לעצור ולטפל בחיה". ( איתי גודר ) .

  • לינק

    ראיון עם פרופסור שונית רייטר אודות שיטת מעגל ההפנמה שפיתחה והמיושמת בארץ ובעןלם. נקודת המוצא שלה הומניסטית: להיות אדם פירושו לנווט את חייך על בסיס תבונה ותובנה של מה טוב לך. איכות חיים פירושה לחיות באופן כזה – על בסיס תבונה ותובנה אוטונומיות. יש לחתור לכך שבני אדם, עם או בלי מוגבלויות, יחיו חיים אוטונומיים שבהם הם מממשים את עצמם וקושרים יחסים משמעותיים עם אנשים אחרים ( הרפז , יורם) .

  • לינק

    בדיקתו של עולם הציפיות של ההורה מתרחשת במקביל לשלב ההתפתחותי שבו הילד שרוי ומהווה בסיס נפשי להמשך פיתוחה של הפנטזיה ועבודת האבל בכל פעם מחדש. השלבים ההתפתחותיים השונים שהילד עובר מגרים בכל פעם מחדש את עולם הפנטזיות והציפיות של ההורה שנדרש להתמודד עם משימה נפשית- התפתחותית מקבילה לזו שעובר ילדו. בניית הקול ההורי לפי שלבי ההתפתחות של אריקסון (רונית פלוטניק)

  • לינק

    מדריכי 'הרשת החברתית' נמצאים עם נערים ונערות במצוקה בכל מקום ובכל זמן- גם במקומות ובזמנים מפוקפקים- ומסייעים להם ליצור תחושה של ערך עצמי. רק כך, טוענים מייסדי 'הרשת החברתית ' ד'ר חן למפרט וגד אבידן, אפשר לחלץ אותם מן ההיגיון האכזרי של החברה הקפיטליסטית'. אחד העקרונות התיאורטיים המנחים את הפעילות של מדריכי 'הרשת החברתית' קובע שכל ילד זקוק ל'מבוגר משמעותי' – אדם שילד יכול לקבל ממנו תחושה של ערך עצמי. מבוגר משמעותי הוא אדם שמתעניין בילד, מקשיב לו, מלווה אותו, הוא משדר לילד שיש לו ערך בעיניו ( ..ותחושת הערך העצמי שלנו תלויה בעיניים של הזולת, כפי שמסביר ד'ר חן למפרט , הוגה ומנהיג הרשת החברתית' ). פעילותה של 'הרשת החברתית' מבוססת על עיקרון נוסף הנגזר מרעיון החמלה הרדיקלית: 'חונכות מחללת'. מדריכי 'הרשת' מחוללים שינוי בנפשם של החניכים דרך העניין שהם מגלים בהם. העניין הזה יוצר בהדרגה תחושה של ערך עצמי ואמון גובר במבוגרים. המדריך הוא מעין מדיום שבאמצעותו בונה החניך יחס חדש לעצמו ולעולם.

  • לינק

    ד"ר מל לוין הוא פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת צפון קרוליינה בארה"ב, והמייסד של מכון ציבורי להבנת ליקויי למידה. ד"ר לוין כתב כמה ספרים מתוכם תורגם לעברית הספר "כל ילד חושב אחרת", שהיה מספר אחד ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס. במהלך חייו המקצועיים ד"ר לוין מתמקד בפיתוח תהליכי אבחון ותוכניות הכשרה המשלבים ידע נוירולוגי, התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי . לאחרונה ( נובמבר 2008 ) ד"ר מל לוין ביקר בישראל ולהלן תקציר הרצאתו ברעננה . ד"ר מל לוין הוא רופא התפתחותי מארה"ב אשר הגישה שלו נקראת "כל סוגי המוחות". הרעיון שעומד בבסיס גישתו, הוא שצריך להבין את החשיבה של הילד, את נקודות החוזק שלה ואת הפונקציות הפגומות כדי להביא לילד את הטיפול האופטימאלי.

  • סיכום

    התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית ( Care ) של פרופסור נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך – הגדרת המקצוע ( אחד "ממקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה ( משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה ( גמישים ודיאלוגיים ). סיכום נרחב מתוך גיליון "הד החינוך" ( אפריל 2008 ) המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת – אכפתיות שאינה קשובה לאחרים. גישת הדאגה האכפתית ייחודית אולי מבחינה זו שהיא מכפיפה את האכפתיות האתית לאכפתיות הטבעית- ליחסים שאינם דורשים מאמץ מוסרי אלא מתקיימים מתוך אהבה, אהדה , חמלה, נדיבות , מזג טוב ותשומת לב קשובה. האכפתיות האתית נדרשת כאשר האכפתיות הטבעית נכשלת מסיבה כלשהי. במקרים אלה נקרא האידיאל האתי – המושתת על חיים שלמים של עמידה משני צדי האכפתיות – כדי שינחה את ההתנהגות : מטרתו היא להשיב , אם אפשר, את האכפתיות הטבעית ( Nel Noddings) .

  • לינק

    מאמר המציג דרכים בהן ניתן להיעזר במרחבי הטבע לקיום עבודה טיפולית-חינוכית בילדים עם ילדים עם צרכים מיוחדים (פיגור, הפרעות קשב וריכוז ובעיות התנהגות). המאמר מתמקד בפוטנציאל העבודה הבלתי מילולית והטקסית ומתבסס על דוגמאות מעבודה שהתקיימה בבתי ספר לחינוך מיוחד בצפון במסגרת התוכנית הטיפולית-חינוכית "נפגשים בטבע" (רונן ברגר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין