גישות חינוכיות
מיון:
נמצאו 112 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

  • סיכום

    דברים משמעותיים הם קודם כול אלה שאנו חווים אותם כרלוונטיים עבורנו ובעלי חשיבות מעבר לעצמיותנו. מן הצד האחד, כדי שיהיו משמעותיים הם חייבים לגעת בנו, לרגש אותנו, לכבוש את רוחנו, ולהתחבר בצורה זו או אחרת אל הזהות האישית וההגדרה העצמית – להשתלב בנרטיב הקיומי שלנו ובמסכת חיינו. מחבר המאמר מבקש לטעון שחיים משמעותיים ניכרים במעורבות עמוקה בעיסוקים רבי-ערך, באהבה לדברים שראויים להיות נאהבים ובהתמסרות הולמת לטובתם. את "המעורבות העמוקה" ניתן להגדיר כיסוד האישי-חוויתי-סובייקטיבי: דברים מרגשים וכובשים אותנו, מעוררים בנו עניין ומהלכים עלינו קסם, קולעים להעדפותינו ומביאים אותנו להתמסרות ולעשייה נלהבת ( נמרוד אלוני ).

  • לינק

    במהלך מאה השנים האחרונות מתנהלת מלחמה על נפשו של החינוך בין שתי גישות. גישה אחת נקראת "תכנית הלימודים במרכז" – יש להתאים את כל התלמידים לתכנית לימודים אחת; גישה אחרת נקראת "הילד במרכז" – יש להתאים לכל ילד תכנית לימודים. בכל עשור, הגישות מצטיידות בתיאוריות חדשות ובקריאות קרב חדשות, והמטוטלת נעה מקוטב אחד לקוטב אחר בהתאם לאקלים השורר בעונה נתונה. אז מהי למידה משמעותית? למידה משמעותית היא למידה שבה הלומד מארגן את התנסויותיו (ידע, מושגים, מחשבות, רגשות) באמצעות התנסויות חדשות ויוצר תשתית להתנסויות מורכבות יותר בעתיד ( יורם הרפז).

  • לינק

    מבין הפעולות הרבות, המורה המתאים לבית הספר הקיים מבצע בעיקר העברת ידע דיסציפלינרי. הוא אינו נדרש לעסוק בצרכים של תלמידיו, בכישורים שלהם – רק הבסיסיים ביותר – אינו מתנסה בדרכי הוראה שונות, והנגיעה שלו לנושאים ערכיים ויצירתיים היא שולית. המערכת לא רק שאינה מעודדת, היא אינה מאפשרת במרבית המקרים הוראה טובה כמו זו שאמור לבצע מורה הפרופסיונלי. למורה כזה דרוש מרחב האוטונומיה המתאים (Eurydice, 2008) – עניין קריטי – שאינו נתון לו בבית הספר הישראלי ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).

  • לינק

    הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית היא אסכולה חדשה יחסית בחינוך שצמחה בעקבות הפדגוגיה הביקורתית של המחנך והפילוסוף פאולו פרירה. אסכולה זו בוחנת נושאים של שוויון ואי שוויון במערכת החינוך, וחוקרת כיצד מערכת החינוך מסלילה ילדים לאותם מעמדות לתוכם הם נולדו. "כיום יודעים שיש מתאם גדול בין מצב סוציו-אקונומי לאפשרויות שנפתחות או נסגרות בחיים", אומרת ד"ר חגית גור-זיו, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים (רווית שרף).

  • לינק

    בעבודתה בחרה יעל שפיגלמן לדון בנושא הגישה המסורתית בלימוד המקרא; נושא זה קרוב ללבה, וכפי שתיארה במבוא, העסיק אותה רבות במיוחד בשנים האחרונות. במשך תקופה ארוכה היא תהתה האם ישנה דרך לעדכן ולרענן את הלימוד השמרני ואת היחס המקובע כלפי הפרשנות המסורתית בחינוך הדתי, ומנגד- האם יש מקום לשילוב מקורות מסורתיים ולעיון בתפיסות העבר בחינוך הממלכתי (יעל שפיגלמן, רביבים מחזור יב)

  • לינק

    חינוך ביתי באמריקה" נותן תובנות לתנועה שהיא אולי המרתקת והחריגה ביותר של מחצית המאה האחרונה בהיסטוריה החינוכית של ארה"ב. הפרק הראשון של ג'וזף מרפי (Joseph Murphy) מיידע ומושך גם את המתחיל וגם את הוותיק ביחס למידע מבוסס מחקר אודות תנועת החינוך הביתי המודרנית. הוא נותן באופן נאות הגדרות של חינוך ביתי, מספק נתונים סטטיסטיים אודות גידול אוכלוסיית החינוך הביתי ומעיר הערות מקדימות על המצב הכללי של הידע אודות חינוך ביתי ( Joseph F. Murphy ).

  • לינק

    הספר מציע חקירה פילוסופית של המשבר שבו מצויה הכשרת המורים בעולם גלובלי, ניאו-ליברלי, קפיטליסטי, עולם שההפרטה ותרבות הצריכה שולטות בו. הוא עוסק בהאשמות הרווחות נגד הכשרת המורים ומראה שברקע שלהן מצויות מחלוקות עקרוניות באשר לדמות המורה הרצוי, למטרותיו, לתפקידיו ולמעמדו ביחס לתלמידיו. רבות מההאשמות הללו מבוססות על תפיסות מיושנות הנוגעות לזהותו המקצועית של המורה ה"טוב".הספר מפתח מטא-תאוריה של הכשרת מורים שמתארת שלוש תפיסות בסיסיות של הכשרה ( שלמה בק) .

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל, החוקר את הנושא ומרצה עליו, אומר כי "מערכת החינוך הישראלית צריכה להכניס את תחום פילוסופיה עם ילדים כפי שמקובל בכל העולם כחלק מעידוד מיומנויות החשיבה הביקורתית, החשיבה היצירתית והחשיבה לאכפתיות ודאגה". תחום הפילוסופיה לילדים ופילוסופיה עם ילדים הוא תחום חינוכי המפותח ברחבי העולם , כמעט בכל מדינות העולם, למעט ישראל . במהלך השנתיים האחרונות הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה מניפה את דגל הפילוסופיה עם ילדים .

  • לינק

    חוויות הילדות שלה עצמה, שבהן נוכחה באי צדק ובאפליה, משמשות את ד"ר חגית גור זיו בספרה החדש, שבו היא פורשת את עקרונות התפישה החינוכית הביקורתית־הפמיניסטית. בבתי הספר, היא קובעת, ילדים מאבדים מחוש הצדק שלהם, מהסקרנות, השמחה והביקורתיות. "ילדים הם חכמים מאוד", אומרת גור זיו, מרצה להכשרת מורות וגננות במכללת סמינר הקיבוצים ומחברת הספר החדש "פדגוגיה ביקורתית פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום" (מכון מופת). "בגיל הצעיר אנחנו אוהבים להתפעל מהפנינים שלהם, אבל צריך גם להתייחס אליהם בהתאם, להקשיב למה יש להם לומר. אני שואלת אותם גם, איך זה שאין לכיפה אדומה שם. והם עונים לי. יש להם תשובות. לילדים יש דקות אבחנה, חוש צדק טבעי ורגישות. הם מסוגלים להתבונן בביקורתיות על דברים" ( תמר רותם).

  • לינק

    מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

  • סיכום

    פרופ' שמעון עמר, העומד בראש מכללת "אוהלו" בקצרין שברמת הגולן, משוכנע שבתי הספר פועלים לפי תפישות מיושנות שאינן מתאימות לתהליכי הגלובליזציה ולשינויים המואצים והתדירים בסביבה ובטכנולוגיה. זה שלוש שנים שצוות חוקרי חינוך ואנשי טכנולוגיה בראשותו של עמר עמל על מיזם חדש ויומרני, שניתן לו השם "פדגוגיה אחרת". הפרויקט שבו שותפות גם החברות הבינלאומיות סטילקייס ואינטל, הוא הוליסטי, ובמרכזו מודל המשלב בין תפישות חינוכיות מתקדמות, הטמעה של שיטות הוראה ועבודה חדשניות ושינוי אדריכלי של סביבת העבודה והפעילות בבית הספר. השנה החל הפיילוט של הפרויקט, שבו מטמיעים את המודל של הפדגוגיה האחרת, ותלמידים החלו להתנסות בו ( תמירה גלילי).

  • לינק

    נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

  • לינק

    המאמר מציג פרופיל של פיתוח יוזמה דרך פרדיגמה של סטייה חיובית. ניתנת הגדרה של המונח, זיהוי האנשים שמפיקים פתרונות ייחודיים לבעיות. ניתנות דוגמאות לשימוש בסטייה חיובית ברפורמה ויזמות חינוכיות, כגון: הירידה בשיעור הנשירה מהלימודים בארגנטינה, שיפור בביצוע של התלמידים בארצות הברית, ועלייה בשיעור המסיימים את בית הספר התיכון במרסד שבקליפורניה(Singhal, Arvind, 2013).

  • לינק

    התובנות של לימור לייבוביץ לגבי תכנון ויישום סביבות למידה בבתי ספר באות לידי ביטוי בסקירה נוספת שנכתבה על ידה בבלוג המועיל שלה. העקרון המנחה של הסקירה הוא בהתאמה הנדרשת , היום יותר מתמיד, בין בין הגישה הפדגוגית לסביבת הלמידה. כדי להבין לעומק תהליכים מורכבים שהובילו לאופן בו נראים בתי-הספר כיום יש צורך בלמידה וחקר. מחקר כזה קיים, בישראל. החוקרת היא רעות גורדון.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את יישומה של הפילוסופיה של אכפתיות (caring) במעשה החינוך וההוראה דרך התבוננות מקרוב בשני מורים המלמדים בבתי ספר יסודיים בעיר לוס אנג'לס בקליפורניה שבארצות הברית. המחקר כלל שהייה כפעם בשבוע בכל בית ספר לאורך שנת לימודים אחת עד שנתיים, ראיונות עם מורים ותלמידים, תצפיות פתוחות ושיחות לא פורמליות. מחברת המאמר בוחנת כיצד שני המורים מגדירים אכפתיות וכיצד הם מנסים לשלב בין תפיסותיהם לתפיסות האכפתיות בפדגוגיה שלהם ( תמי של ).

  • לינק

    פרופ' יאיר נוימן ( ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, הוא חוקר רב־תחומי המפרסם ספרים ומאמרים במיטב ההוצאות וכתבי העת) . מדבר על שלושה סוגים של הבנה: סימבולית־פורמלית, פרשנית ואסתטית. "צריך ללמד תלמידים חשיבה רציונלית בריאה", הוא אומר, "שידעו לאתר טיעונים, לבקר טיעונים ולהמציא טיעונים. תרבות הטמטום שמקיפה אותנו ונתמכת על ידי רוח פוסט־מודרנית של 'הכול הולך' מדאיגה אותי מאוד" ( יורם הרפז) .

  • סיכום

    תפקיד ההערכה הוא לחשוף את הבנות התלמידים באמצעות מטלות מסוג זה, לפרשן, לאבחן נקודות תורפה ולספק מידע (משוב) שיסייע להם לקדם את הבנותיהם במהלך הלמידה, ובה בעת יאפשר למורה לנווט את ההוראה בהתאם. דפוס זה של מרכיבי ההל"ה מכונה הל"ה חלופית (שם), והוא מתאים להשגת יעדי החינוך בעידן הידע, שכן הוא תורם לפיתוח כישורים שבוגר מערכת החינוך, ובכלל זה בוגר מסגרת הכשרה להוראה, יידרש להם על מנת להתמודד לאורך חייו עם ידע מקצועי המתחדש בקצב הולך וגובר. הערכה לשם למידה (הל"ל) היא גישת הערכה איכותנית, שמטרתה לעצב את הלמידה במהלכה ואת ההוראה ולפיכך יש המכנים אותה 'הערכה מעצבת' (Wiliam, 2011); היא מתבצעת כהערכה מתמשכת המשולבת בתהליך ההוראה-למידה. הל"ל מבוססת על תפיסת התהליך החינוכי כדיאלוג תלוי הקשר חברתי-תרבותי; היא מתכתבת עם תפיסות למידה כהבניה שיתופית של ידע וערה לזיקות ההדדיות בין הבניית הידע השיתופי לבין הבניית הידע האישי באופן ששני סוגי ידע אלה מפרים זה את זה ברציפות (מנוחה בירנבוים).

  • תקציר

    הספר מספר את סיפורם של הפדגוגיה הביקורתית, הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית והחינוך לתרבות של שלום מנקודת ראות תאורטית ופרקטית. הוא שזור בכתיבה אישית ומביא את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית עם דוגמאות מהארץ ומהעולם. בין השאר מוצגת בו תורתו של פאוּלו פרֵירֶה, מחנך ופילוסוף ברזילאי שלימד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב כדי שיוכלו להשתמש בזכות להצביע ולהשפיע ( חגית גור זיו) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין