בתי ספר
מיון:
נמצאו 1123 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    בחסות המדיניות הניאו-ליברלית, הורים צוברים השפעה בבתי הספר. בעקבות מושג השדה של פייר בורדייה (Pierre Bourdieu), המחברות בחנו את השקפותיהם של מורים כלפי הורים ואת בעלותם על הון נשי, חברתי ותרבותי בבתי ספר יהודיים וערביים בישראל. 959 מורים מ-51 בתי ספר שנבחרו באקראי מילאו שאלון. הממצאים חשפו שמורים יהודים וערבים מנהלים יחסים שונים עם הורים הכוללים חוסר מעורבות, איום ושיתוף פעולה. תפיסותיהם של מורים יהודים לגבי הורים קשורות לבעלותם על סוגים שונים של הון, בעוד שמורים ערבים סומכים על ההון החברתי שלהם. הממצאים תואמים לממדים של אינדיבידואליזם-קולקטיביזם ולמעמדם החברתי של מורים (Addi-Raccah, Audrey; Grinshtain, Yael, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג מסגרת פרשנית לבחינת ההצלחה של שותפויות אוניברסיטה-בית ספר בהכשרת מורים. המסגרת נגזרה ממחקר רב-מקרים ארוך טווח בחמש אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו את הפרקטיקות הייחודיות שבהן השתמשו המוסדות השונים בהצלחה במסגרת הכשרת מורים זו להוראת מדעים. הממצאים נאספו מתוך ראיונות עם מורי מורים, סגלי בתי ספר ומתכשרים. ניתוח הממצאים הוביל להצגת מסגרת בת ארבעה רכיבים מנחים שעמדו בבסיס הצלחת השותפות: הצמחת פרקטיקות חדשניות, שותפויות צומחות, ייצוגים, מתן אפשרות לצמיחה. דרכי העבודה שנחשפו מודגמות, מתפרשות בתוך ההקשרים הייחודיים בהן הופעלו ומסוכמות כדי שתהיינה ברות-העברה להקשרים אחרים (Jones, M., Hobbs L., Kenny J.C., Campbell C., Chittleborough G, Gilbert, A., Herbert S, Redman C).

  • לינק

    העולם החדש־ישן של סין מושך גם צעירים בישראל. יותר ויותר בתי ספר ותלמידים לומדים את התרבות והשפה הסינית. ההבדלים בין התרבויות דרמטיים ומעוררים למידה ומחשבה. "לימודי השפה מחייבים הכרה בשוני, שצריך לכבד", אומרת ד"ר ליהי יריב־לאור, ראש מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית (נאוה דקל).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

  • תקציר

    המחקר התמקד בדרך שבה מורים יכולים לסייע לתלמידים ביישניים במסגרת בית הספר. מטרתו הייתה לזהות את תפיסות המחנכים לגבי הנושא והאסטרטגיות שהם יכולים להפעיל עם תלמידים כאלה. לצורך כך, נערך ניתוח תמטי של התגובות שהתקבלו מחמישה עשר ראיונות עומק עם מחנכים. הממצא העיקרי הוא שתפיסות המחנכים לגבי תלמידים ביישניים הן מסולפות כל עוד שאינם מתייחסים באופן הולם לחוויות הפנימיות של תלמידים ביישניים (Korem, Anat, 2016).

  • תקציר

    המאמר מתמקד בהתפתחות מבוססת בית ספר ובאופן שבו שיתוף פעולה בין מורי מורים לבין מנהיגים ומורים יכול לקדם התפתחות בהכשרת מורים, בבית הספר ובאתר שבו מתקיים שיתוף הפעולה בבית הספר שבו שני הצדדים נפגשים. הנתונים נאספו בנורבגיה באמצעות ראיונות עם קבוצות של מורים ושל מנהיגים בשלושה בתי ספר, ועם קבוצה של מורי מורים (Postholm, May Britt, 2016).

  • לינק

    דני לסרי, מייסד זרם החינוך הדיאלוגי בארץ, מפרסם באתר האקדמיה הדיאלוגית מאמר מטלטל המציע חלופה רדיקלית לחינוך האלטרנטיבי: "רוב חיי סברתי שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות, לא באמת, ואם אני כותב כאן היום זה לא מכיוון שהתחוור לי אחרת, אלא מכיוון שהתייחסותי לדעה זו ולמסקנות שיש לגזור ממנה – השתנתה. מדוע אני סבור שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות – את זה כבר פירשתי במקומות אחרים כמו גם בחינה מעמיקה מדוע בתי ספר הם לא מקומות בריאים לגדל בהם ילדים. אלא שבמשך שנים רבות נדמה היה לי שזה מותיר בידי רק את האפשרות של החינוך המהפכני. לזה האחרון יש שני ערוצי ביטוי. מצד אחד הערוץ הביקורתי החושף את פניה האמיתיים של הבית-ספריות, מצביע על עוולותיה, חותר תחתיה, וחולם על היום שבו תקרוס. ומצד שני הערוץ האלטרנטיבי, המציע חינוך חדש, גם בתיאוריה וגם במעשה. אלא שבעת האחרונה התחלתי לחבר את כל זה מעט אחרת ולעשות חשבון חדש" (דני לסרי).

  • לינק

    בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

  • לינק

    היכולת של ילדים לחשוב בדרכים יצירתיות, להפעיל את דמיונם ולתרום מיוזמותיהם בעתיד בדרך מיטבית תלויה בין השאר בהזדמנויות שניתנות להם בבית, בקהילה, בבית הספר ובמרחב הווירטואלי. הספר לצייר להם כבשה? בוחן דרכים שונות אשר בהן עשויים הורים ומחנכים לסייע לבני הדור הצעיר לפתח יכולות אלה. בחלקו הראשון הספר בוחן הגדרות שונות ודרכים מקובלות לפענוח סוד היצירתיות. בשל הקשיים המתגלים בהגדרות אלה נבחנת דרך חדשה לבחון את הפוטנציאל היצירתי ולגלות דרכים למימושו. דרך זו, המכונה "הנהרה דיאלקטית", מאפשרת להבין ולפתח יצירתיות בבית הספר ומחוצה לו באופן כזה שמכין את התלמידים לעולם דיגיטלי שבו הם נדרשים להפגין מיומנויות חשיבה במקום לשנן עובדות. החלק השני של הספר מציע דוגמאות רבות לשילוב משימות יצירתיות בלימוד מדעים וטכנולוגיה, אמנויות, ספרות, היסטוריה, מוזיקה ותחומים נוספים (גד אלכסנדר ויקיר שושני).

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת מושגית פרשנית הנובעת מחקר מקרה אורך מרובה וחוזר של חמש אוניברסיטאות אוסטרליות הבוחנת פרקטיקות ייחודיות התומכות בתכניות מבוססות ומצליחות להכשרת מורים למדעים מבוססות בית ספר (Mellita Jones, Linda Hobbs, John Kenny, Coral Campbell, Gail Chittleborough, Andrew Gilbert, Sandra Herbert, Christine Redman, 2016).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • לינק

    יוסי בן דב עשה מעבר חד מקריירה ארוכה בהיי-טק לניהול בית הספר הריאלי בחיפה, אחד המוסדות הוותיקים והידועים בישראל. "הבנתי שמרגש אותי לעסוק בפיתוח של דבר שיש לו ערך חברתי", הוא אומר. ואולם גם ניסיונו הרב בעולם העסקים לא הכין אותו להתמודדות עם האיום שעומד כעת בפני בית הספר – הפסקת התקצוב ממשרד החינוך, על רקע תשלומי ההורים הגבוהים שהוא גובה (תמירה גלילי).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    הצרכנים פונים יותר ויותר הן לאינטרנט הן לאפליקציות לצורך סיוע לבריאות נפשית. הטכנולוגיות הניידות כמו טלפונים חכמים ומחשבי לוח (טאבלטים) מציעים לתלמידים גישה אנונימית ומהירה לאתרי אינטרנט ולסביבות אפליקציה. אולם זמינות אינה מבטיחה איכות או מהימנות. מחקר גישוש מבוסס-רשת זה נערך כדי להעריך אתרי אינטרנט ואפליקציות מבחינת יכולתם לספק מידע איכותי ומהימן לגבי ייעוץ ולגבי יועצים (Furlonger, Brett; Budisa, Sonja. , 2016).

  • מאמר מלא

    רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

  • לינק

    במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

  • סיכום

    אם בתי הספר באמת היו רוצים פרקטיקות מבוססות מחקר שישפרו את הלמידה של התלמידים, הנה רשימה נבחרת של מועמדים לתפקיד: הפסקה, אמנות, מוסיקה ושחמט. זו עובדה שלמידה ומשחק שחמט מעניקים לילדים מיומנויות והרגלים המסייעים להם להצליח בבית הספר ובחיים. הדבר הוכח אינספור פעמים תוך שימוש בכל סוגי המדדים. המאמר מתאר את היכרותה של המחברת עם מוריס אשלי (Maurice Ashley), רב-האמן הבין-לאומי הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי בשחמט והשפעתו (Libow-Martinez, Sylvia , 2016).

  • לינק

    השאלה "למה בכלל בית ספר?" מובילה כמתבקש אל מטרות החינוך של העשור השני במאה ה-21. השאלה הזאת עולה יותר ויותר בתקופה שבה ניתן להשיג כמויות אדירות של מידע וידע באופן עצמאי ובקלות. הספר בוחן את מאפייני תקופתנו, ובעקבותיהם סוקר 22 מקורות (אישים או אסכולות) מחוללי מטרות חינוכיות. בעקבות הסקירה מחלץ המחבר 14 מטרות מרכזיות, שלטענתו אין אפשרות לקיים בית ספר עם אחת מהן בלבד, ואין אפשרות לממש באותו בית ספר את כולן יחד. הספר בוחן כל אחת מן המטרות מה יש בה ועם אילו מטרות אחרות מתאים לה לחבור, או אם אילו מטרות אחרות היא נמצאת בסתירה. הספר מציג את הבעייתיות לממש מטרות חינוכיות בכלל, ומדוע בתי הספר מתקשים להשתנות, בניגוד לכל מה שקורה בסביבתם. הספר מסתיים בדיון על מטרה חינוכית לאומית – מעבר למוטת כנפיו של בית ספר בודד – כיצד ניתן לצמצם את הפערים החינוכיים הגדולים שקיימים בישראל (אברהם פרנק).

  • לינק

    המשימה של פלטפורמת "ניפגש" היא יצירת חוויה לימודית שמעצימה את הלומדים וגם את המורים. הניסיון מלמד שכלים טכנולוגיים שאינם אינטואיטיביים לשימוש לא מצליחים להיטמע בבתי הספר ולא מייצרים את האימפקט החינוכי הצפוי מהם. לכן הפלטפורמה המתוקשבת של "ניפגש" מאד ידידותית ומאד אינטואיטיבית לשימוש ולא צריך לקחת קורס או השתלמות על מנת להכירה ועל מנת לעשות בה שימוש. פלפטפורמת "ניפגש" באמצעות כלי משחוק וכלים חברתיים, מספקת סביבה לימודית וחברתית מלהיבה לתלמידים ומנגישה להם את המידע שהם צריכים באופן דינמי ומהנה, כפי שהם מורגלים מחיי היום יום שלהם. באופן זה, ההיענות שלהם לפעילויות המורה מעודדת את המורות להמשיך לפעול ולהפעיל (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין