פרויקט כתיבת בלוגים חינוכיים ע"י תלמידים לתיעוד היסטורי של השואה הגיע השבוע לפריצת דרך חינוכית והיסטורית כאשר תלמידות מביה"ס אולפנת צבייה בהרצלייה העלו לאינטרנט את הבלוג "רשימותי לגיורא" . הבלוג שכתבו התלמידות ביחד עם ניצולת השואה והלוחמת בנאצים חסיה טאובס מגולל את אחד מסיפורי הגבורה הלא נודעים של לוחמי גטו וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. "רשימותי לגיורא" אורגן , תועד והוקלד ע"י בנות אולפנת "צביה" בהרצליה כמחווה למחברת לאחר ששמעו את סיפורה המיוחד והועלה לאינטרנט על ידי relationet. הפרויקט החינוכי כולו וגם כתיבת הבלוג על ידי התלמידות הונחה ע"י מר צביקה שוורצמן , מידען ישראלי האחראי על כל המכלול של כתיבת בלוגים ע"י תלמידים לתיעוד זיכרונות ניצולי השואה .

הרצאתה המרתקת של ניבה פרי מתיכון עירוני ה' בחיפה כפי שהועברה ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , ניבה פרי דיווחה על המחקר המתמשך שלה בביה"ס תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג.

במחקר זה נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל ומעודכן, הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך . לשם כך אותר בלוג כיתתי פעיל ומעודכן של המורה Mrs. Kathy Cassidy בקנדה הכולל תמונות, וידאו, שידורי פודקסט ישירים, דיווחים, תוצרי עבודות ורשומות של כל תלמיד ותלמיד מסודר לפי שמו, קישורים ועוד . ממצאים: הייתה הענות גדולה של ההורים להשתתפות במחקר. 84% מהשאלונים הוחזרו. ממצאי המחקר הראו את העדפות ההורים לגבי השימוש בבלוג הכיתתי, על הפעילות שהם מעדיפים שתהיה בבלוג, על האופן בו הם משתמשים בבלוג ועל עמדותיהם. ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי. מסקנות- הבלוג הכיתתי יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

איציק קורן המלמד סטודנטים להוראה במכללת קיי בדרום עושה שימוש יצירתי בבלוגים על מנת להעביר בצורה מאתגרת ומעניינת את התכנים והבעיות הדידקטיות הנגזרות לפרחי ההוראה. הוא מעלה, לדוגמא , קישורים שונים של סרטי קולנוע על מנת לעורר עניין בפרחי ההוראה המגיבים בבלוגים ודנים בבעיות שהוזכרו במהלך השיעור . כמו כן , הוא מעלה מצגות שלו ושל הסטודנטים לבלוגים החינוכיים אשר הקים באינטרנט .

במאמרון זה נעשה ניסיון "ליצור סדר בבלגן" כאשר הוא מביא בצורה יעילה הסברים קצרים וידידותיים לבלוגרים המתחילים המסתמכים על מידע מאתרי אינטרנט שונים. מאחר ויותר מורים וגם תלמידים מתחילים להתנסות בתקופה האחרונה בבלוגים חינוכיים על מנת לאסוף מידע ועל מנת להפיץ מידע , יש במאמרון שיטתי זה ' שנכתב על ידי צוות ספריית מכללת לוינסקי' חומרי עזר ומושגי יסוד חשובים שרצוי להציג בפני משתלמים בנושא או מורים המתכוננים להשתלב בכתיבת בלוגים בחינוך.

הוראה באמצעות קורסים מתוקשבים כבר אינה מעוררת התרגשות בעולם האקדמיה כי מרבית הקורסים המתוקשבים דומים , פחות או יותר, כי הם מבוססים על קבצים להורדה , חומרי למידה להורדה, מטלות תרגול ופורומים מתוקשבים. לכן, מה שמתבקש יותר מתמיד בעולם האקדמיה בכלל ובעולם התקשוב החינוכי בפרט הוא למידה מתוקשבת שיש בה כדי מרכיבים מובהקים של למידת חקר מעמיקה. המאמר הנוכחי, שנכתב ע"י מרצה בכיר באוניברסיטה אוסטרלית, מתאר בצורה בהירה קורס מתוקשב ( מבוסס פלטפורמת Blackboard ) לתארים גבוהים המאפשר למידת חקר במשפטים וזכויות אזרח תוך כדי ניתוח בעיות וחקר פעיל ע"י הסטודנטים. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לאסוף מידע באתרי אינטרנט שונים הנוגעים לזכויות אזרח, לנתח את הממצאים ולפרסם את המסקנות הראשוניות בבלוג . הלמידה באתר הקורס באינטרנט היא מכוונת למידה עצמית ואינה מסתפקת במקורות המידע של המרצה אלא דורשת מהסטודנט לאסוף בעצמם מקורות מידע ולפרסם בבלוג שלהם את מקורות המידע עם ניתוח הממצאים. בהנחיה של המרצה נדרשים הסטודנטים להתמודד ברמת חשיבה קוגניטיבית גבוהה שיש בה אלמנטים של חקירה פעילה של מקורות מידע וכתיבת יומן חקר בבלוג אישי ( Alperhan BABACAN).

בעידן שבו העולם עובר בהדרגה ליישומי WEB. 20 מתוקשבים בתחומים שונים , נראה כי מערכות הלמידה המותקשבות (CMS ) הקיימות באוניברסיטאות ובמכללות איבדו את זוהרם מבחינת הלומדים , ולכן מנסה המאמר להחזיר עטרה ליושנה ע"י הוספת מימד של בלוגים חינוכיים במערכות התקשוב הקיימות . מאחר ורק 19% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות משתמשים בבלוגים יש מקום לשלב את המדיה שלהם כתוספת למערכות התקשוב הוותיקות , אך בוודאי לא במקומן. המאמר סוקר מחקרים ומאמרים שונים בנושא ומנסה לגבש מודל מתאים ליישום הבלוג במערכות תקשוב חינוכיות תוך התבססות על התיאוריה של socio-technical systems theory. המודל התיאורטי המוצע יש בו כדי לתרום לאינטראקטיביות , פתיחות , וביזור של מערכות התקשוב הוותיקות. המודל המוצע יוצא מהנחה כי מערכות התקשוב הקיימות חיוניות ללמידה מתוקשבת , אך השילוב של בלוגים חינוכיים כחלק משלים שלהן עשוי לפתור את אחת הבעיות העיקריות של הלומדים בהן והיא העדר מעורבות והעדר הנעה בלמידה ( Hyung Nam Kim).

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

ההתמודדות של ילדי בתי ספר יסודיים עם כתיבת בלוגים במסגרת הלמידה שלהם היא בוודאי מאתגרת עבורם , אך המורים עצמם אינם מיומנים במדיה של כתיבת בלוגים לא מבחינה טכנית וגם לא מבחינת מיומנויות כתיבה באינטרנט. גורמים אלו עשויים להוות מכשול של ממש ביישום בלוגים חינוכיים בכיתות ביה"ס היסודי. אחד הפתרונות שנוקטים רכזי ההוראה ומנהלי בתי הספר היסודיים באנגליה הוא לנסות לטפח תרבות של כתיבת בלוגים ע"י הסתייעות בהורי התלמידים או גורמים אחרים מחוץ לביה"ס שהם בעלי ניסיון בכתיבת בלוגים. במקרה כזה מעודדים התנדבות של כותבי בלוגים שיגיעו לכיתה להסביר לתלמידים מה הוא בלוג וכיצד יש לכתוב. סוג זה של "אימוץ" מעורר השראה מוטיבציה ואף מפחית את חשש המורים . הנה לדוגמא ילדים בבית ספר בריטי לומדים כיצד לכתוב בלוג כיתתי משותף בהדרכת בעלה של המורה שלהם .

מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

הבלוג המעניין של ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר חשוב על שילוב הבלוגים בהוראה ובלמידה אבל מתייחס בספקנות לנימוקים של כותבת המאמר . "במהדורה הנוכחית של הרבעון Journal of Online Learning and Teaching, שרה הורלבורט, מרצה לספרות במכללה במדינת ושינגטון, מפרסמת מאמר ששואל שאלות קשות בנוגע לכדאיות של השימוש בבלוגים במסגרות לימודיות. הורלבורט מתעניינת בשימוש בבלוגים בהשכלה הגבוהה, והיא מנסה לבחון לאלו מטרות השימוש הזה יכול להתאים במסגרת הזאת." מאמר של הורלבורט הוא בין המעניינים ביותר בנושא של בלוגים בסביבה החינוכית שקראתי. היא איננה מקבלת כמובן מאליו שעצם השימוש בכלי שבסביבה חברתית מאפשר יצירת רב שיח בהכרח עושה את זה בסביבה חינוכית, והיא מצביעה על מספר מכשולים שמתעוררים בנסיון לשתול את הבלוג לתוך סביבה חינוכית."

ג'יי הורוויץ סבור כי הבלוג של איריס שחקי, שחקי על חלומות, הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.

הרצאתו המרתקת של ג'יי הורוויץ בכינוס גולשים 7 במכון מופ"ת . כיום כשהמידע מציף אותנו בקצב ובתחומים רבים חשוב שהמורה יימצא בתהליך של למידה מתמדת. ראוי שמורי המורים יהוו דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם. אל ריבוי התחומים שבהם הם צריכים להתעדכן מקשה ואף מאיים. בנוסף להתעדכנות בתחומי הדעת הספציפיים שלהם, רצוי שמורים במכללות יתעדכנו אודות המתרחש במספר תחומים הקשורים לתקשוב ולמקצוע ההוראה ( לדוגמא : חשוב לעקוב אחר שילוב התקשוב בבתי הספר כדי להיות מודעים לדרכים שבהן משתמשים בו היום , חשוב לעקוב אחר הניסיון של קורסים מקוונים במכללות אחרות כדי לדעת מה עובד ומה לא, חשוב לעקוב אחר הדרכים שבהן התקשוב בא לידי ביטוי בחברה הסובבת ). נכון להיום המקום שבו מתקיימים דיונים על כל הנושאים הרלבנטיים האלו הוא הבלוגוספירה החינוכית. באמצעות הבלוגוספרה אפשר לעקוב אחר דיונים ערים על נושאים אלה ממש מדי יום. אפשר לקרוא לא רק את הדיווחים מהשטח של אנשי חינוך רבים, אלא גם הרהורים ולבטים. מורי מורים שנוטלים חלק פעיל בבלוגוספירה החינוכית, המשתתפים לא רק כקוראים, אלא גם תורמים ככותבים , מהווים דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם , דוגמא שהיא מן החשובות שהם יכולים לתת.

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

המאמר הנוכחי מציע שורה של תובנות פדגוגיות לשילוב בלוגים בקורסים אקדמאיים. המאמר מנסה להתייחס למינון הנכון בין פדגוגיה וטכנולוגיה בקורס מבחינת הפעלת הבלוגים והסטודנטים. האתגר העיקרי של המרצה המבקש לשלב את הבלוג אצלו בקורס הוא כיצד לגבש מטלה נכונה ומאתגרת של כתיבת בלוגים בקורס האקדמאי מבלי להפוך אותה לטכנית מדי תוך כדי יצירת מוטיבציה של הלומדים. יש לזכור כי הבלוג של הסטודנט הוא מרחב הלמידה האישי שלו ויש להיזהר מלהפוך את הבלוג למטלה כפויה שתמאס על הלומדים. המרצה צריך לטפח אחריות של הסטודנטים כלפי הבלוג שלהם והעשרתו ובאותה מידה לטפח אצלם גם אחריות לקריאת בלוגים של סטודנטים עמיתים אחרים בכיתה ( Sarah Hurlburt ).

המורה הקנדי Clarence fisher עושה שימוש רב בבלוגים ככלי כתיבה מתוקשב בכיתות בהם הוא מלמד. הוא הפך את הכתיבה והאינטראקציה של תלמידים בבלוגים בכיתה לאמצעי שגרתי שהחליף במידה מסוימת את הכתיבה במחברות הרגילות ויצר סביבהת כתיבה וחקר פעילה של התלמידים בכיתה. באחד המאמרונים האחרונים שלו הוא מציע מתווה מעניין שיוכל לעזור למורים המטמיעים את הבלוגים בלמידה. מדובר על מתווה עקרוני לחקר פעולה אפשרי. הוא בנה טבלה דו-ממדית ובו אינדיקטורים של כמות המאמרונים של כל תלמיד בבלוגים במהלך השנה והתגובות שהתלמידים הגיבו לאותו פוסט. פישר מציין כי לאחר שקיבלו בכיתה מחשבים ניידים גדל משמעותית היקף כתיבת הבלוגים והפוסטים בכיתה . במאמרון אחר הוא גם ערך רפלקציה שלו לגבי ההתנסות שלו באמצעי תקשוב שונים במהלך שנת הלימוד והגיע למסקנה שכתיבת הבלוגים על ידי התלמידים היא המתאימה ביותר לפעילות המתוקשבת .

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?