-
סיכוםכתיבה מוּנעת אלגוריתם ויושרה אקדמית: בחינת פרקטיקות, תפיסות ומדיניות של מחנכים בעידן הבינה המלאכותית
למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)
-
תקציר
מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילת השימוש ב-ChatGPT על הסף. לא במקרה, מחלקות החינוך בניו יורק ובלוס אנג'לס, כדוגמאות בודדות מני רבות, אוסרות את השימוש בו. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו.
-
תקציר
הבינה המלאכותית יכולה לשמש כיועץ מהימן בזמן-אמת וכמשאב-חוץ-כיתתי אשר מסייע למורי החינוך המיוחד לנסח מסרים, לבדוק עבודות, לתקשר עם עמיתים והורים ולסיים עבודת ניירת ביעילות ובמהירות. כפועל יוצא מכך, ההישענות על הבינה המלאכותית מאפשרת למורים להקדיש יותר זמן אישי לכל תלמיד ומספקת לתלמידים כלי פדגוגי נוסף. אך, מאמר זה מבהיר כי הבינה המלאכותית אינה חפה מחסרונות וכי יש להשתמש בה בתבונה.
-
סיכום
-
תקציר
למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.
-
סיכום
מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.
-
סיכום
זהו חלק ב' של סיכום המדריך להנדסת פרומפטים שפרסמה חברת הבינה המלאכותית OpenAI. מדריך זה מציג אסטרטגיות וטקטיקות להשגת תוצאות טובות יותר ממודלים של בינה מלאכותית, ונכתב על ידי חברת OpenAI, שפיתחה את הצ'אטבוט ChatGPT. ניתן להשתמש בשילוב של כמה מהשיטות שיתוארו בהמשך, ולכל משתמש כדאי לערוך ניסויים כדי למצוא את השיטות המתאימות ביותר עבורו. חלק מהדוגמאות שמוצגות כאן פועלות כעת רק עם דגמים מתקדמים יותר, ולא חינמיים, של בינה מלאכותית.
-
סיכום
הבינה המלאכותית מעמידה לבחינה-מחדש כמעט את כל היבטי החינוך: אופי ותפקיד ההוראה, הבעלות והשימוש בחומרים חינוכיים, מבנה מערכות החינוך שלנו, האתיקה ומנגנוני ההערכה, ההשפעה של פער דיגיטלי הולך וגדל. הכלים החדשים הללו אפילו מאתגרים את נקודות המבט שלנו לגבי מהי 'יכולת', כמו גם איך והיכן היא מוחזקת על ידי יחידים ומוסדות.
-
סיכום
שינויים טכנולוגיים כבר הובילו בעבר לתמורות חברתיות וארגוניות ששיבשו באופן קיצוני את מסגרות הכוח והשליטה הקונבנציונליות שלנו, והחליפו אותן במבנים חדשים. יכולות הבינה המלאכותית (AI) נהפכו לנגישות בתעשייה ובעסקים מכל הגדלים. מהפכה זו תשפיע ללא ספק על מערכת החינוך והיא מאיימת על עצם המושגים שמנחים אותה. האתגר הוא לא רק להתייעל או להשתמש בבינה המלאכותית כדי לתפוס תלמידים שהעתיקו עבודות – אלא לעצב מחדש את יסודות האקדמיה ובתי הספר.
-
תקציר
מטרת המחקר היא ללמוד על התפיסות, הגישות והעקרונות של המורים כלפי שימוש פוטנציאלי בתוכנה מבוססת-בינה-מלאכותית לבדיקת שאלות פתוחות בשם AI-Grader. לשם כך, שישה מורי ביולוגיה מתיכונים בישראל השתתפו בסדנת פיתוח מקצועי בת חודשיים במכון ויצמן למדע. בסדנה, הוצג בפניהם ממשק ה-AI-Grader שבכוחו לבדוק, לנתח ולהעריך תשובות תלמידים לשאלות פתוחות בביולוגיה ולהעניק להם ציון על סמך רובריקת בדיקה משוקללת.
-
תקציר
-
תקציר
ה-Chat GPT נתפס כאיום אשר מאתגר את מערכת החינוך. יכולתו לספק תשובות מהימנות, לכתוב מטלות ואף לערוך ניסויים מעורר דאגה מהעתקות, שימוש בלתי הולם, גנבה ספרותית ומידע כוזב. כתגובה לכך, בתי ספר בארה"ב אוסרים על השימוש בכלי בתחום בית הספר. מכאן, שה-Chat GPT מצריך מחקר אמפירי עכשווי, כמו גם תשומת לב מיידית, כדי למקסם את יתרונותיו, להשתמש בו בצורה יעילה ולמזער את נזקיו הפוטנציאליים.
-
תקציר
עם הפריצה של ה-ChatGPT, לצד תוכניות בינה מלאכותית נוספות, נגלה לעינינו הצורך בפיתוח מיומנות פדגוגית חדשה וחיונית: אוריינות תשאולית (Prompt literacy). מיומנות זו מאפשרת לכתוב ולהפיק מידע בצורה יעילה, מדויקת וזריזה ובכוחה להעצים תלמידים וללמדם כיצד לתפעל את הבינה המלאכותית, במקום להיות מונעים על ידה. מאמר זה מדווח על מודל CAST שמטרתו היא לסייע למורים ולמחנכים להתנסות בהוראה מבוססת בינה מלאכותית.
-
סיכום
-
סיכום
ברב-שיח מרתק בין ארבעה מרצים לתכנות באוניברסיטת בר-אילן נידונו שאלות כגון באילו תחומים תוכל הבינה המלאכותית להחליף מתכנתים אנושיים, כיצד תשתנה בעקבות זאת הוראת התכנות באקדמיה, אילו כישורים יידרשו מהמתכנתים העתידיים ואיך ניתן להיעזר בבינה המלאכותית כדי לייעל את תהליך הלימוד. לפניכם התשובות לשאלות אלה
-
סיכום
-
סיכום
כמו המצאות רבות בעבר, כגון הדפוס או האינטרנט, הבינה המלאכותית היא כלי עבודה מועיל שיכול להרחיב את היכולות שלנו. פעם חיפשנו מידע בגוגל, ועשינו לו אינטגרציה בעצמנו מפיסות המידע השונות שליקטנו באתרים מגוונים. עכשיו המכונה יודעת לעשות אינטגרציה בעצמה, לא רק להביא פיסות מידע באופן טיפש. זה יכול לקצר באופן דרמטי את זמני העבודה שלנו. האינטגרציה מתבצעת בצורה גנרטיבית, חדשה – התוצר של המכונה הוא טקסט חדש, לכן אי אפשר לתפוס את מי שמשתמש בה בהעתקה.
-
סיכום
כניסת הבינה מלאכותית לחיינו תביא למהפכה בתחומים רבים, כולל בחינוך. מדובר בכניסתן של טכנולוגיות חכמות שמפעילות מיומנויות שעד כה חשבנו שהן נחלת האנושי בלבד. טכנולוגיות אלה מקצרות או מחליפות תהליכים מורכבים שעד כה רק אנשים יכלו לבצע. יישומים כמו מחולל השיח ChatGPT או תוכנת הציור DALL-E מחקים את הפעילות של המוח האנושי, שפועל לרוב בצורה אינדוקטיבית: כלומר מדוגמאות לעיקרון כללי, ולא להפך. כך למשל, כשאנחנו ילדים קטנים אנחנו נתקלים בחתולים רבים, שומעים מהמבוגרים סביבנו את המילה "חתול", עד שאנחנו נתקלים בחתול חדש ומבינים בעצמנו שהוא חתול.
-
סיכום
-
תקציר
- 1
- 2