כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

המחברים חקרו, בשני מחקרים, כיצד אסטרטגיות למידה יכולות לתמוך בלמידה ממולטימדיה. תוצאות המחקר מציעות שהחצנות (externalizations) באופן כללי והפקת סקיצות בפרט ממלאות תפקיד חשוב בלמידת מולטימדיה (Ploetzner, Rolf; Fillisch, Benjamin; Gewald, Patrick-Andre; Ruf, Tatjana, 2016).

מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק (MOOC). המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה (Lizi Cohen , Noga Magen-Nagar, 2016).

מאמר זה מבוסס על סקירת ספרות שיטתית הרלוונטית לשילוב כיתתי של טכנולוגיות מחשב בבתי ספר. המטרה של סקירה זו היא להשיג השקפה מצטברת אודות השימושים, ההשפעות והיישומים של יוזמות מחשוב 1:1 עבור ילדי בית ספר. בשונה מסקירות קודמות, מחקר זה אינו מוגבל למדינות מסוימות או לטכנולוגיות מסוימות. הוא כולל כל מכשיר שמשמש במחשוב 1:1 (לא רק המחשב האישי) ובתי ספר ברחבי העולם. המאמר חוקר את הנושאים שנחקרו לגבי שימוש 1:1 בבתי ספר ומציג גם שימושים שלא נחקרו עדיין אך צריכים להיות חשובים למחקר (Islam, M.; Gronlund, Ake, 2016).

המטרה של מחקר זה הייתה לחקור אילו אסטרטגיות הוראה מובילות לביצועי למידה טובים יותר ואילו סגנונות קוגניטיביים משפיעים על למידה מאסטרטגיות הוראה המבוססות על דיונים מקוונים במסגרת של רשת חברתית. המשתתפים במחקר היו מעורבים בארבע פעילויות של דיון: דיון בכתיבה מופשטת, דיון המבוסס על פתרון בעיות שיתופי, דיון מבוסס-פרויקט, ודיון בהערכת עמיתים, כאשר ההשתתפות שימשה כדי לסייע בקידום השוואות בין כל קבוצה (Wu, Sheng-Yi, 2016).

מחקר זה בוחן את הלמידה המווסתת עצמית שלומדים מיישמים בקורס מוּק, תוך התמקדות באופן שבו המוטיבציות של הלומדים ללמוד בקורס מוּק משפיעות על התנהגותם ועל השימוש שלהם באסטרטגיות של למידה מווסתות עצמית. לאחר חקירה כמותית של התנהגויות הלמידה של 788 משתתפים בקורס מוּק, נערכו ראיונות עם 32 לומדים. המחקר משווה את התיאורים הנרטיביים של ההתנהגות בין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית גבוהות של למידה מווסתת עצמית לבין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית נמוכות של למידה מווסתת עצמית. נמצאו הבדלים ניכרים בהתנהגויות הלמידה שאופיינו בתיאור עצמי בין שתי הקבוצות הללו בחמישה מתתי התהליכים שנבחנו (Littlejohn, Allison; Hood, Nina; Milligan, Colin; Mustain, Paige, 2016).

מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).

כיצד נהפוך לאנשים לומדים וכיצד נבטיח לעצמו למידה מתמדת? השונות ביננו בכל מה שנוגע לאינטליגנציה אינה כה גבוהה. ההבדל האמיתי ביננו הוא עד כמה אנחנו אנשים לומדים, ועד כמה אנחנו מיומנים בהרגלי הלמידה שלנו. אלו מאיתנו שחושבים על הלמידה של עצמם, שמרגילים את עצמם לשאול שאלות, ללמד את האחר את מה שלמדו וליהנות מתהליך הלמידה- אלו הופכים ללומדים טובים יותר. מאמר חדש שפורסם לאחרונה מאפשר לנו לבחון את עצמנו מול "צ'ק ליסט" ולקבל תשובה- האם אנחנו לומדים מתמידים ומיומנים? האם אנחנו אנשים לומדים? (עירית לופט מדר).

תלמידים רבים מקדישים את רוב שעות אחר הצהריים ללמידה, אם לצורך הכנת שיעורי הבית ואם כהכנה לבחינות, אך בסוף היום הם מרגישים מותשים ומאוכזבים כי ‘לא הספיקו כלום’. זיהוי פרק הזמן שבו הלמידה שלהם היא אפקטיבית תסייע להם בשיפור ההרגשה והתוצאות (רן שמשוני).