האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

בחינות הסקר (בחינות הישגים נורמטיביות ארציות) הארציות לתלמידים בגילאי 14 באנגליה בוטלו ע"י משרד החינוך הבריטי . מערכת ההערכה החדשה תתבסס בעתיד הקרוב על הערכת מורי ביה"ס. בשנה הקרובה יגבשו מומחים להערכה בבריטניה את עקרונות מערכת ההערכה החדשה אשר תעצים את תפקיד המורים בתהליכי ההערכה ותפחית את הלחצים מהתלמידים, המשפחות וההורים. הגורמים שהביאו להחלטה לבטל מערכת בחינות ארצית זו הם ההישגים הנמוכים מחד בבחינות האחרונות, התנגדויות של ההורים לסוג זה של בחינות נורמטיביות מאידך ולחצים של איגוד המנהלים והמורים להעצים את בתי הספר כגורמי הערכה פנימיים במקום הערכה חיצונית לוחצת. עם זאת יצוין כי בחינות ההישגים הנורמטיביות לגילאי בתי הספר היסודיים – גילאי 11 נותרו על כנם לפי שעה . אם כי סביר להניח כי גם אלו יבוטלו תוך כמה שנים.

התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)

המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).

הבחינות הסטנדרטיות הארציות המתקיימות כיום בבתי ספר באנגליה מרדדות את תוכנית הלימודים הלאומית ופוגעות בתהליכי הלמידה סבורים מומחים בריטיים באקדמיה . Professor Margaret Brown מאנגליה העוסקת בחינוך מתמטי סבורה כי המתכונת הקיימת של בחינות ההישגים הנורמטיבית המתקיימת באנגליה לגילאי 11 שנים היא מזיקה. עיקר הביקורת התייחסה לבחינות ההשוואתיות בחשבון ( הדומות למיצ"ב ) שאינם תורמות למקצוע הוראת המתמטיקה ואינן מחזקות את המורים למתמטיקה בבתי הספר הנאלצים להזניח את ההוראה האיכותית שלהם. המורים משקיעים את עיקרי המאמץ בהכנת התלמידים לבחינות במקום לפתח ולהעמיק את הלמידה בכיתה. הויכוח הציבורי על בחינות ההישגים במתמטיקה בבתי הספר באנגליה גרם לחשיבה מחודשת על בחינות ההישגים הארציות ולהקמת מרכז בלתי תלוי בשם Ofqual אשר ייבדוק מחדש את כל הסוגיה על בסיס עובדות מחקריות .