אלימות
מיון:
נמצאו 40 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).

  • לינק

    המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).

  • לינק

    המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר ( פנינה שפי, יפה בר-זיו).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

  • לינק

    ממדי תופעת הבריונות והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005 , בנבנישתי, 2005). כל ניסיון, להתמודד בצורה יעילה עם סוגיית הבריונות בבית הספר, מחייב יצירת תשתית של מידע המבוססת על מחקר מקיף לגבי היקף התופעה ומאפייניה. עבודה מחקרית זו, המתבססת על תשובות לשאלון שהועבר לכל תלמידי שכבת ט' בבית הספר הנבדק, בעקבות אירועי הצקה (bullying) שהתרחשו בשכבה, תהווה בסיס לתוכנית התערבות שתבנה בהתאם לממצאים.

  • סיכום

    מטרת המחקר היא לתת קול לתלמידי כיתות ו' ולאפשר להם להביע במילים ובשפה שלהם חוויית התנסות באלימות מילולית ורגשית, המתרחשת בין מורה לתלמיד בכיתות ו'. המחקר מתבסס על גישת "האינטראקציה הסימבולית" לפיה אנו יוצרים מציאות ומגיבים אליה בהתאם למשמעות ולפענוח מסרים המשודרים אלינו . הממצאים מראים כי מורים משתמשים במילים כדי לתקוף, להשפיל וללעוג למראה הפיזי ולכישורי התלמיד, עדתו, מוצאו והוריו. הם מקללים, צועקים וצוחקים על תלמידים, לרוב בפומבי. הפגיעות נתפשות כלא מוצדקות ולא הוגנות במיוחד כשהמורה מתייג ופוגע בזכות לפרטיות וחיסיון המידע הניתן לו, ובמצבים בהם המורה אינו מבדיל בין התנהגות פרועה ובין טעויות שמקורן בלמידה. ממצאי המחקר מעלים ומגבירים את המודעות להיקף תופעת הפגיעה המילולית והרגשית של המורה במסגרת כיתתית כפי שהן נתפסות בעיני התלמידים.המחקר גם מרחיב את הידע בשיטות מחקר בהתייחסו ליתרונות וחסרונות של ראיון קבוצתי ופרטני עם בני נוער שאינם מרבים לגבר עם מבוגרים ( גייגר ברנדה).

  • תקציר

    משחקי תפקיד בחינוך הם אמצעי חינוכי ואסטרטגיית למידה שמוכיחה עצמה בחינוך בעשור האחרון בעיקר לאור כניסת משחקי תפקידים ממוחשבים למקצועות לימוד שונים באירופה ובארה"ב , אך אף לא אחד חשב על הפוטנציאל של משחקי תפקיד ממוחשבים כאמצעי חינוך חברתי ולהפחתת אלימות בכיתות. המאמר מראה כיצד היוזמה הייחודית של האירופאים ( אנגליה, גרמניה, סוקטלנד ופורטגל) הנקראת FearNot! המבוססת על משחק תפקידים ממוחשב בכיתה מצליחה להפחית אלימות היכן שתוכניות התערבות שגרתיות רק הותירו התלמידים אדישים. תוכנת FearNot! מיועדת לתלמידים בגילאים 8-13 והיא כוללת מערכת אנימציה תלת-ממדית ודמויות ממוחשבות המעורבות באירועים מחוללי אלימות בביה"ס, כגון דחיפות , הצקות, תגרות ידיים ביו ילדים וכדומה. משחק התפקידים הממוחשב כולל שורה של תסריטים דרמתיים סיפוריים בהם נדרש התלמיד להיות מעורב ולנקוט עמדה מול הדמויות השונות במשחק התפקידים. תפקידו של התלמיד במשחק התפקיד הוא לייעץ לדמויות המעורבות בתגרות ובהצקות ואף לנסות להשכין שלום ביניהם. הגישה הפדגוגית שמשולבת במשחק אכן הוכיחה את עצמה והתלמידים לומדים לנקוט עמדה נגד האלימות.

  • לינק

    תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

  • סיכום

    במאמר מוצגת תכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי. הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים. בכל המדדים נמצא שיפור ניכר בתום השנה הראשונה ליישום התכנית. (חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר, רקפת כ"ץ-טיסונה)

  • סיכום

    קטעים מתוך ראיון שערך ד"ר נמרוד אלוני עם פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחינוך וראש המרכז לחקר החינוך לשלום באוניברסיטת חיפה. סלומון מתייחס לשלבי ההתפתחות בחינוך לשלום ומאפייניו, מתאר את מצב החינוך לשלום בישראל של ימינו, מגדיר את מטרות החינוך לשלום, הקשיים ביישומו ועוד.

  • לינק

    תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)

  • סיכום

    על מנת להתמודד עם תופעת האלימות פרופ' Noddings מציעה מצד אחד "לדמיין את הגרוע ביותר" ומצד שני לבדוק בצורה שיטתית ולא להפסיק לשאול "למה". לטענתה יש לדבר יותר עם הילדים והתלמידים על "הצד האפל" שעלול להיות טמון אצל כל אחד ("The shadow size") ולדון יחד איתם בכך. נודיגנס מדגישה את ממד המגדר וממד הלאומיות כמזינים את בעיית האלימות כל עוד מערכת החינוך נמנעת מלדון ולהעלות שאלות במסגרת שיח משותף עם הילדים, דיונים שמאוחר יותר יסייעו לתלמידים להתמודד עם קונפליקטים. נודיגנס מתנגדת נחרצות לרפורמה NCLB שלדעתה מייצרת תלמידים בעלי הישגים אך לא אנשים חושבים וביקורתיים.

  • סיכום

    ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".

  • רפרנס

    פרופ' Nell Noddings, פרופסור אמיריטוס באוניברסיטת סטנפורד היא כיום אחת ממובילות ההתחדשות של הפילוסופיה החינוכית בארה"ב. פרסמה כ200 מאמרים ו13 ספרים המעוררים עניין רב בקרב אנשי חינוך. בספריה ובהגותה ניכרים השפעות התקופה בה שימשה כמורה למתמטיקה ומחנכת בבתי ספר וכמפתחת תוכניות לימודים לבתי ספר. לקט ביבליוגראפי ממיטב פרסומיה של פרופ' Noddings Nel אשר תגיע במיוחד לכינוס בנושא באלימות בחינוך שייערך במכון מופ"ת ב11 בדצמבר 2005.

  • תקציר

    סקירת ספרות של ד"ר אמנון טיל, המתמקדת בתוכניות להתמודדות בתופעות האלימות ברמה הלאומית בבתי הספר בארה"ב. מתוארות ארבע תוכניות שהוכחו כמוצלחות, תוך תיאור רציונל ומטרות התכונית, משתתפיה, הצעדים העיקריים שננקטים במימוש התוכנית ותוצאותיה. רוב התוכניות מבוססות על שיתוף ההורים והקהילה בנוסף לפעילות בבית הספר.

  • סיכום

    המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)

  • מאמר מלא

    מחקרים אודות גודל בית הספר משתנים כל הזמן. מחקרים שנעשו לפני 30 שנה ויותר הצביעו לטובת בתי הספר הגדולים. כיום, המחקרים בעשור האחרון מצדדים בהקמת בתי הספר הקטנים יותר. אחד הגורמים המשפיעים על הצלחתם של בתי ספר קטנים הוא ביכולתם לטפח קהילות מקצועיות של מורים הסוככות תחת מנהיגות פדגוגית בעלת חזון. בעוד שבתי הספר הגדולים נוטים לחוסר יחס אישי, וניכור, בתי הספר הקטנים מסוגלים ליצור קשרים קרובים, קהילות גמישות ועומק פדגוגי של הליכי הלמידה. החוקרים חלוקים ביניהם לגבי גודלו של בית ספר הרצוי מבחינת ההיקף, אך בשנים האחרונות קיימת הסכמה עקרונית כי גודל שכבת הלימוד אינו צריך לעלות על 100 עד 150 תלמידים. מחקרים מציעים כי מספר התלמידים בבתי הספר היסודיים לא יעלה על 300-400 וכמות התלמידים בבתי הספר התיכונים צריכים לנוע בין 400-800. (עמי סלנט)

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

  • לינק

    מטרת המחקר היא לספק משוב על היקף התופעה של אלימות במערכת החינוך בישראל ועל מאפייניה. כמו כן, המחקר משווה את התמונה העולה מממצאי המחקר הנוכחי שנערך בשנת תשס"ב לזו שהתקבלה ממחקר דומה בשנת תשנ"ט. המחקר נערך בקרב תלמידים, מחנכים ומנהלים בבתי ספר בכל רחבי הארץ ובכל המגזרים. המחקר הנוכחי מהווה חלק מסדרה של מחקרים הבוחנים את היקף התופעה של אלימות בבתי ספר ואת הקשרים שבין אלימות בבית הספר לבין אקלים בית ספר ומערכות חברתיות נוספות כגון משפחות התלמידים והשכונה. (רמי בנבנישתי)

  • לינק

    שיטת הוראה ייחודית בשם GIVES ) Games Inhibit Violence – Educational Scheme), שיטה העושה שימוש במישחקים למיניהם לעיצוב ההתנהגות, לוויסות אקלים הכיתה ובית-הספר ולשיפור משמעותי של התנהגות תלמידים. כל זאת תוך מתן תמיכה מרבית למורה, לתלמידים הסובלים מהאלימות ואף לתלמידים האלימים עצמם. (פנינה קנטי, בעז שולרוף)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין