איסוף ועיבוד מידע
מיון:
נמצאו 42 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן .בסקירה ניתן לקרוא על : הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות , הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.eduקהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם ( עמי סלנט) .

  • לינק

    אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר( חובב יחיאלי) .

  • סיכום

    יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא. בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים, אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני. בסקירה מוצעים כמה וכמה דרכי הוראה להקניית מיומנויות חיפוש לתלמידים בבתי ספר תיכוניים ואולי גם לסטודנטים וסטודנטיות במכללות (עמי סלנט).

  • סיכום

    צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

  • לינק

    Learning analytics הוא תחום של מחקר שיהיה מסוגל לומר למחנכים לא רק עד כמה התלמידים למדו ועד כמה הם מעורבים-אלא גם מציע דרכים שבעזרתן המחנכים יוכלו לשפר את השיעורים. לפי Educause, תחום זה נעשה "שימוש בנתונים ובמודלים כדי לחזות את ההתקדמות ואת הביצוע של התלמיד, והיכולת לפעול לפי מידע זה". LA מערב ארבעה שלבים בסיסיים: איסוף כמות גדולה של נתונים ממספר ערוצים; תרגום הנתונים הללו לתובנות מעשיות; התאמה והתאמה אישית;ולחזות מה יהיה הקורס הטוב ביותר בעתיד (Andrianes Pinantoan).

  • לינק

    הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

  • לינק

    אחת המיומנויות החשובות שיש לטפח אצל תלמידים במסגרת אוריינות המידע היא יכולת איסוף מידע בסביבה אותנטית ולא רק באינטרנט. בביה"ס חט"ב פיינשטיין בפ"ת מכירים בחשיבותה של מיומנות מידע זו ומפעילים בצורה דינאמית ומעוררת עניין את התלמידים בפרויקט "עין העדשה" בלימודי הגיאוגרפיה לכיתות ז'. התלמידים נדרשים לצאת ולצלם את הגשם, את גלי הים, הנחלים והנופים בחורף. כל תלמיד יכול להעלות לאתר ביה"ס את התמונות ולפרסם עד 4 תמונות , כולל הוספת מידע נלווה מתאים באתר ביה"ס . התלמידים יכולים להגיב לתמונות שהועלו ובסוף התהליך יש תחרות לבחירת התמונות הטובות ביותר.

  • תקציר

    מחקר זה בא להדגים את ההשפעה של אסטרטגיות הוראה שונות על ביצועי הלמידה של החינוך הסביבתי באמצעות שיטות כמותיות. התלמידים למדו על מיחזור משאבים ומיונם דרך אתר האינטרנט באמצעות כלי ההוראה של חקררשת- WebQuest. במחקר זה השתתפו 103 תלמידי כיתה ו' שחולקו לשלוש קבוצות: ההוראה המסורתית, הוראה מסורתית עם WebQuest והדרכה עם WebQuest בפעילות חוץ כיתתית. תרומתו העיקרית של מחקר זה הוא היכרות של WebQuest ושילובו בתוך ההוראה החוץ-כיתתית. תוצאות המחקר מראות כי השימוש WebQuest בהוראה חוץ-כיתתית השפיע על ביצועי הלמידה של התלמידים באופן חיובי ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang).

  • לינק

    לפני שנתיים, כשעמד לצאת וולפראם אלפא – מנוע החיפוש לתשובות עובדתיות – גוגל היתה מודאגת. אבל תוך זמן קצר התברר כי מדובר על סוג אחר של חיפוש וגוגל נשמה לרווחה . עתה מנוע החישוב וולפראם אלפא כבר בן שנתיים והוא עדיין בועט, גם אם לא לכיוון של גוגל. כן, וולפראם אלפא יודע היום לומר לך איזה מטוס חלף זה עתה מעל הראש שלך, אבל הוא לא הצליח להפוך למתחרה רציני. הוא מנוע חיפוש לגיקים, וספק אם הוא ברירת המחדל של מישהו כמנוע החיפוש. אבל הוא עדיין כאן, וצוות הפיתוח שלו גדל, וגם זה משהו, בהתחשב בנסיבות. כיום כבר עובדים בוולפארם אלפא כבר 200 מהנדסי תוכנה ומדעני מחשב , ובראשם ברק ברקוביץ (Barak Berkowitz) שמוביל אותם להישגים מחודש לחודש. האתר של Wolframalpha.com?(וולפראם אלפא) מבקש להגדיר עצמו לא כמנוע חיפוש, אלא כמנוע לחישוב מידע (Engine Computational Knowledge),

  • לינק

    אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.

  • לינק

    מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.

  • לינק

    ההחלטה של מועצת המחקר הקנדית הלאומית לתמוך בפרוייקט המו"פ החדשני של סביבת למידה מתואמת אישית ( PLE) היא לא רק החלטה מעניינת מבחינת פיתוח סביבות למידה מתוקשבות אלא גם הכרה בחזונו של סטיפן דאונס (Stephen Downes) מקנדה אשר מציע כבר כמה שנים תפיסה אלטרנטיבית וחדשנית לפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים ולתלמידים. התמיכה של מועצת המחקר הלאומית בקנדה ברעיון החדשני של Stephen Downes (מהפכן חינוכי ידוע בתחומי התקשוב החינוכי) היא לא רק כספית אלא גם מעשית. סטיפן דאונס מונה כמנהל הפרויקט החדשני הנחשב כפרוייקט חדשני בתחומי החינוך המתוקשב. הרעיון הוא ליצור למידה הקשרית של הלומד מבלי לכפות עליו תבניות מחייבות אלא לספק כלים לעידוד הסקרנות. הלומד יכול לגבש ולפרוס את הרשת שלו המקשרת בין משאבי למידה, עמיתים ומקורות מידע . סביבות למידה מסוג PLE מייצגות כיום קו מחשבה שונה לגבי תהליכי למידה בסביבה ממוחשבת. עפ"י תפיסת ה-PLE מערכות הלמידה הממוחשבות הקיימות באינטרנט משקפות דור מיושן של הוראה ולמידה, הן מסורבלות וכבדות ואינן מעודדות יצירתיות והתלהבות אצל התלמידים.

  • תקציר

    אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על השימושים השונים שניתן לעשות בסקרים מקוונים בכיתת לימוד. כותבת אסתי : " הקלות הזו של איסוף הנתונים ועיבודם הביאה אותי לחשוב על השימושים השונים שניתן לעשות ביכולת הזאת במהלך הלמידה. ניתן לפתוח שיעור באמצעות סקר קטן , הבודק את הידע הקודם של התלמידים. מאחר והתוצאות מתקבלות מייד, ניתן לכוון את הלמידה בצורה ממוקדת יותר לידע שאינו קיים ולהעמיק דווקא בו. סקר מטרים כזה ניתן לעשות גם במהלך קריאה של יצירה בספרות או פרק בתנ"ך ולבדוק הבנה ראשונית אצל התלמידים. בשיעורי מדעים ניתן לבקש מתלמידים לשער השערות, להצביע עליהן בסקר ולראות מהי ההשערה הרווחת ביותר בין תלמידי הכיתה. ניתן לערוך בחירות שונות באמצעות מערכת זו. לא רק למועצת תלמידים, אלא גם להצביע בעד רעיון מסוים, וכמובן לנמק את הבחירה. בנוסף, מערכת זו מאפשרת גם לחבר מבחנים רבי ברירה ולתת למחשב לבדוק אותם אוטומטית."

  • סיכום

    מיכל גלעדי כתבה רשימה קצרה ומועילה באתר אדיורשת הישראלי המשבחת את השימוש של תוסף התוכנה ZOTERO ההולך ומפתח מחודש לחודש. "Zotero היא תוכנה לאיסוף, קיטלוג וניהול מקורות מידע שונים, אבל וחשוב להדגיש זאת שוב – אבל… בתוספת מספר יתרונות חשובים:"התוכנה משולבת בדפדפן, ובלחיצת כפתור ניתן לצרף כל אתר ודף ברשת לתוכנה. ולא רק דף אחד אלא גם מקבץ של דפים – ניסיתי וזה עובד!ניתן לכתוב ולשמור הערות בצמוד לכל אתר ודף שבחרנו לשמור." ניתן לגרור ולהדביק ישירות ל- word, openOffice או למייל, לערוך סינון לפי תגים ועוד…. Zotero היא תוכנה חופשית ( מיכל גלעדי).

  • לינק

    כלי לאיסוף, עריכה וניהול תכנים מתוך אתרי אינטרנט בלי לצאת מהדפדפן. על מנת להפעיל את Google Notebook יש להירשם עם חשבון הגוגל או ה-Gmail שלכם. יש להוריד תוכנה שמספקת את כל האפשרויות לפתוח מחברות וירטואליות. לתוך הדפים אפשר להכניס תוכן באמצעות העתקה והדבקה מאתרי אינטרנט; על ידי סימון התוכן, קליק-ימני על העכבר ובחירה באפשרות "(Note this (Google Notebook"; או בפתיחת המחברת בחלונית קטנה בתוך אותו חלון דפדפן בו נמצא המידע. עבור כל מחברת תוכלו לקבוע אם היא פרטית או ציבורית הציבורית מקבלת כתובת אינטרנט ייחודית אותה אפשר כמובן לשתף עם אחרים. ג'יי הורוויץ גיבש חומר הדרכה מועיל מאד לשימוש ב"גוגל נוטבוקס" ולשימושכם החינוכי במכללות ובבתי הספר צרפנו זאת בקובץ המצורף הכולל מצד ימין .

  • מאמר מלא

    אופייה של המטלה המקוונת כיום השתנה באופן מהותי. המטלה המקוונת אינה שואבת את השראתה מהמבנה הדידקטי של מטלות שהכין המורה בכיתה אלא מתפיסה דינאמית יותר של סביבת הלמידה באינטרנט. המטלה המקוונת הנדרשת כיום צריכה להיות דינאמית ולאתגר את התלמיד להבין את התכנים על ידי יצירת הקישורים המתאימים ואיסופם לא רק על ידי השוואה והתאמה כפי שהיה בעבר. על מנת להמחיש את הפער בין המטלות המקוונות בין הדור הקודם באינטרנט ובין הדור החדש באינטרנט מוצגות שתי דוגמאות של אותה מטלה מקוונת, האחת שהכינה המורה איה על רבין והשנייה אותה מטלה שהכינה המורה מאיה על רבין. איה מבינה את חשיבות האינטרנט אך אינה מבינה כי התלמיד צריך לפעול עפ"י עקרון החשיבה המסתעפת. לעומתה מאיה נחשפה לעקרונות של חשיבה מסתעפת ולצורך להפעיל את התלמיד בדרך של איסוף מידע באינטרנט (עמי סלנט)

  • לינק

    הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)

  • מאמר מלא

    מצגת חשובה שנלוותה להרצאתה של ד"ר ד"ר נאוה כהן-אביגדור, בכנס חוקרי אינטרנט וטכנולוגיה נובמבר, 2006. לאינטרנט השפעה מכרעת על תיאוריות ועל יישום של המחקר האיכותני. הסגולות הדומיננטיות ברשת (דינאמיות ואינטראקטיביות), הן המשפיעות באופן משמעותי. (צרכני התקשורת). מורכבות המחקר באינטרנט וההתמודדות עם הגדרות ועם מושגים מחקריים חדשים, תובעות: פתיחות מחקרית, יצירתיות, גמישות מחשבתית, והתנתקות מסוימת ממבנים קשיחים שהיו מקובלים בחקר מדיה מסורתיים ( נאוה כהן-אביגדור ).

  • לינק

    רשת האינטרנט מכילה מגוון אדיר של אתרי תוכן, קבוצת דיון, בלוגים, ואתרים מסוגים שונים שהמשותף לכולם הוא שהם מכילים ידע שהינו נגיש, דיגיטאלי, הניתן לעיבוד ולניתוח. כל אלו יוצרים מרחבים של קרקע פורייה למחקר כמותי ואיכותי בתחומי דעת שונים. יכולתו של האינטרנט להכיל בתוכו סוגי מדיה מגוונים, מאפשר את יצירתם של מודלים שאינם ליניאריים, מאפשר גישה למידע מכיוונים שונים, מביא להעצמת כמות מידע ומהירות העברתו באופן סינכרוני, ובעל יכולת אינטראקטיבית.האם תכונות ייחודיות אלו משפיעות על אופן ביצוע מחקר בו האינטרנט מהווה כאמצעי מחקר? האם חקר תופעות המתרחשות בעולם הווירטואלי על האינטרנט בלבד יוצר אתגרים מתודולוגיים חדשים? (יעל שטימברג וניב אחיטוב)

  • לינק

    פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין