אינטראקציות
מיון:
נמצאו 101 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    מחקר זה בחן את השימוש באתרי רשתות חברתיות כאמצעי לביסוס סביבה מקוונת א-סינכרונית עבור שימוש בכיתה באתר רשת חברתית הנקרא Ning במהלך פרויקט לימודי קיץ, שנערך במכללה לחינוך באנגליה. הפרויקט התמקד במיוחד בפרקטיקת שפה בלתי פורמלית בעת שימוש באתרי רשתות חברתיות. המחקר מצא שהשימוש ב-Ning הגביר את הלכידות של הקבוצה ושהלומדים התחילו עבודה בקבוצות שונות ברגע ש- Ning הוצגה (Toetenel, Lisette , 2014).

  • לינק

    תכנון של סביבות למידה מקוונות הוא תהליך מורכב משום שהוא מוביל לשימוש בכלים טכנולוגיים כדי לתווך את הצורות השונות של אינטראקציה הנמצאת בתהליך הלמידה. דרך אפשרית אחת לעזור להפחית סיבוך כזה הטבוע בצורות שונות של אינטראקציה היא להתבונן בתכנון כפעילות לפתרון בעיות. כלומר, שתכנון מקוון יהפוך למאמץ לצמצם למינימום את בעיות התכנון ולספק פתרונות לבעיות אלה (Woo, Huay Lit, 2013).

  • לינק

    blubbr – אתר חינמי המאפשר שילוב קטעי סרטונים מיו-טיוב (20 שניות) ושאלות משלכם. אחרי כל קטע סרטון שמכניסים, ניתן לשלב שאלה שאתם חיברתם. ניתן למצוא דוגמאות רבות בעברית במנוע החיפוש שבאתר. מדריך לעבודה עם כלי זה באתר כלים קטנים גדולים.

  • לינק

    מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

  • לינק

    מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

  • לינק

    מחקר זה בוחן את האינטראקציות של הסטודנט בקהילת למידה המבוססת על בלוג בקורס באוניברסיטה. בנוסף, מחקר זה בוחן את הדינמיקות של אינטראקציות קבוצתיות בסביבות אינדיבידואליות מבוססות בלוג בהשוואה לפעילויות לימודיות מבוססות wiki שיתופי. קהילת למידה של 56 סטודנטים לתואר שני כתבה בלוגים פרטניים וסיכומים קבוצתיים שבועיים תוך שימוש בסביבת wiki. התוצאות מראות שבחירת הסוג המתאים של תוכן הפוסט (כלומר, שיתוף בהתנסויות יותר מאשר מתן מידע, קריאה באופן מפורש למתן משוב, ומתן תגובות של הבלוגר עצמו) הגדיל את האינטראקציה של הסטודנטים העמיתים בבלוג (Blau, Ina, Mor, Nili and Neuthal, Tami, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האפקטיביות של שימשו בקבוצת פייסבוק כדי להגביר את הידע של סטודנטים להוראה לגבי נושאי ליבה בטכנולוגיה. בנוסף, המחקר בחן את השימוש של הסטודנטים להוראה בפייסבוק, את השימוש שלהם בקבוצת הפייסבוק הקשורה לקורס, את הרגלי ההשתתפות שלהם בקבוצה, ואת התפיסות שלהם לגבי שימוש בפייסבוק למטרות חינוכיות. התוצאות חשפו עלייה ניכרת בהישגיות כפי שנמדדה על ידי הציונים במבחנים המקדימים ובמבחנים שלאחר מכן (O’Bannon, Blanche W., Beard, Jeffrey L. and Britt, Virginia G', 2013).

  • לינק

    במאמר זה, המחברות מנסות לתרום להבהרה של מושג האמפתיה בהקשר חינוכי על ידי ניסוח גישה אינטגרטיבית הנקראת "הפעולה האמפתית השלמה" (the Complete Empathic Act (CEA) של המורים (Iris Bakshy-Brosh, Yehudith Weinberger, 2013).

  • לינק

    המאמר מזהה מספר מונחי מפתח ששימשו כדי לתאר ולמיין פדגוגיה חברתית. המאמר מסכם בהצבעה על הסיכויים להתפתחות נוספת של הפדגוגיה החברתית בדיאלקטיקה בין התיאוריה/המחקר לבין הפרקטיקה הפדגוגית (Jensen, N., 2013).

  • לינק

    מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בחן את האקלים הרגשי בהקשר להוראה ולמידה של מדעים לכיתה ז' (Tobin, Kenneth; Ritchie, Stephen M.; Oakley, Jennifer L.; Mergard, Victoria; Hudson, Peter, 2013).

  • לינק

    אסתי דורון , מדריכת תקשוב בחנוך מדווחת בבלוג שלה על התנסות חיובית עם תוכנת Socrative . " הסטודנטיות היו קשובות, דרוכות, ושתפו פעולה באופן מלא. Socrative מאפשרת להפוך את האייפון או כל סמרטפון אחר למצביעון בכיתה וכך לאסוף תשובות בזמן אמת. כל קול של תלמיד נחשב ונספר. לכל תלמיד יש זכות הצבעה. שלבתי את השימוש בתוכנה כמשוב שנתנו לי הסטודנטיות על ההרצאה שהעברתי להן כחלק מההדגמה של נושא העברת מצגת בכיתה. את השאלות בניתי בעברית, מראש, והתשובות נאספו תוך כדי ההרצאה" ( אסתי דורון ) .

  • לינק

    המחקר בוחן את האינטראקציות בין שיח כיתה, בייחוד שאלת שאלות על ידי המורה, לבין מעורבות קוגניטיבית של התלמיד בשיעור מדעים בחטיבת הביניים. התוצאות מצביעות על כך שקיימים מתאמים חיוביים בין המעורבות הקוגניטיבית של התלמיד לבין ההיבטים של שיח בכיתה: רמת שאלת השאלות, מורכבות השאלות, דפוסי התקשורת, והאינטראקציות בכיתה (Julie B. Smart; Jeff C. Marshall, 2013).

  • לינק

    קהילות מקוונות אינן דבר חדש באינטרנט והן התפתחו הלכה למעשה עוד בתקופת הפורמים המתוקשבים לפני כ12-14 שנים , אך התובנות המחקריות על שימוש מועיל בקהילות מקוונות התפתחו כידע רב-תחומי רק בשנים האחרונות . ספר חדש זה שיצא לאור בהוצאת mitpress מנסה להציע כמה תובנות מבוססות מחקר לגבי יצירת קהילה מקוונת פעילה, טיפוחה, ארגונה ועידוד יצירת הידע של חברי הקהילה המקוונת . הספר כולל גם דוגמאות מרחבי העולם ( Robert E. Kraut , Paul Resnick ) .

  • לינק

    המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/

  • לינק

    המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

  • לינק

    סקירת הספר בנושא "התפתחות הידע בגיל הרך; מקורות ללמידה והשלכות לגבי הכיתה", שנערך על ידי ד"ר אשלי מ. פיקהאם. ד"ר פיקהאם היא ד"ר לפסיכולוגיה התפתחותית – קוגניטיבית ועמיתת מחקר באוניברסיטת מישיגן. הספר מקבץ 14 פרקים שנכתבו על ידי שלושים ואחד אקדמאים אמריקנים. הספר בוחן כיצד ילדים רוכשים ידע ב"עולם האמיתי" ומדגישים אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשי המקצוע לבנות בסיסי ידע של ילדים בכיתות ומעבר לכך (Ed. by Ashley M. Pinkham et al., 2012) .

  • לינק

    המאמר מתאר את התוצאות של מחקר בגישה מעורבת שבחן את התפיסות של קהילה בקרב אנשי סגל מקוון בקולג'ים טכניים וקהילתיים בוושינגטון(Maier, Linda , 2012).

  • לינק

    במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין