-
לינק
דוח מחקר של ECAR הסוקר את השימוש ב-e-portfolios בהשכלה הגבוהה. ניתוח היתרונות הפוטנציאליים של השימוש בכלי זה במוסדות העל-תיכוניים כולל התייחסות לאתגרים העומדים בדרך ליישום מוצלח, כמו גם לקשיים הקיימים בתהליך ההטמעה. הדוח מציג יישומים נבחרים (best practices) ומציע דרכים שונות להטמעה מוצלחת. הדוח מתבסס על הערכה של שש תכניות פיילוט שנערכו באוניברסיטת ג'ון הופקינס ועל ראיונות עם שמונה חברי סגל באוניברסיטאות אחרות שבוחנות שימוש ב-e-portfolios.
-
לינק
הדו"ח השנתי השישי של ה-Horizon Project (שיתוף פעולה בין Educause וה-New Media Consortium) הוא פרי עבודתם של חוקרים, פרקטיקנים ומומחים בתחומי טכנולוגיות, חינוך, למידה ארגונית ועוד מרחבי העולם. מטרת הפרויקט לאתר טכנולוגיות חדישות שלא נמצאות עדיין בשימוש נרחב במוסדות ההשכלה הגבוהה, לבחור מתוכן (בתהליך ניפוי ודיון שיתופי המתועד בוויקי של הפרויקט) שש טכנולוגיות שסביר להניח שיכנסו לשימוש רווח בטווח של חמש השנים הקרובות ולהציג טכנולוגיות אלה תוך התייחסות לרמת הפיתוח והשימושים האפשריים בהן במוסדות אקדמיים. בדו"ח הנוכחי, שהופץ ב-20 בינואר 2009, מוצגות שש הקטגוריות הטכנולוגיות שנבחרו על-ידי המומחים של פרויקט הורייזן, והן מוצגות כאן לפי טווחי הטמעה של שנה עד חמש שנים ( תמי נויטל) .
-
לינק
טוויטר, שירות מיקרו-בלוגינג או העברת מסרים קצרים, זכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת בהקשרים של העברת חדשות בזמן אמת (המהומות באיראן, נחיתת האונס של מטוס בנהר ההאדסון, רעידת אדמה בסין ועוד). אולם שירות מקוון זה, ואתרים נלווים שצמחו סביבו ומרחיבים את יכולותיו, מאפשר שיתוף מידע ובניית רשתות חברתיות בתחומים מקצועיים מגוּונים, וביניהם הוראה ומחקר. סקירה קצרה זו תיוחד לשימושי טוויטר בהקשרים אקדמיים( תמי נויטל) .
-
תקציר
בשנים האחרונות הופעלו לא מעט פרויקטי מחשב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם לניסוי הלמידה מבוססת התלקיט הממוחשב (E-portfolios ) , אך פרויקטי תקשוב להפעלת E-portfolios בראייה מערכתית ישנם מעט. אחת היוזמות המערכתיות בתחומי ה E-portfolios נערכה בשנתיים האחרונות Washington State University בארה"ב. מדובר על תפיסה כוללנית של פיתוח והטמעת מערכת למידה מתוקשבת מבוססת E-portfolio בכל רחבי הקמפוס ובגישה כוללת . הסקירה הנוכחית מציגה את נדבכי הפרויקט הנרחב שפותח על גבי מערכת מידע לניהול תוכן מסוג Microsoft® Office SharePoint Server 2007 . ביסוס המערכת המתוקשבת על מודול אינטגרטיבי של SHAREPOINT כולל רכיבים של הערה עצמית של הסטודנטים, הערכת המנחים ומנגנון להשוואה ביניהם. המערכת הממוחשבת לא נועדה רק לסייע בהערכת הפרויקטים ותוצרי הלמידה של הסטודנטים אלא גם להכינם כיאות לעולם העבודה מעבר לקמפוס.
-
לינק
המאמר עוסק בהשפעת הרצאות מוקלטות באינטרנט על ציוניהם של סטודנטים ועל נוכחות בכיתה. הישגיהם של הסטודנטים, שלא הייתה להם גישה להקלטות בסמסטר הראשון של הקורס השנתי, נמדדו בהשוואה להישגיהם בסמסטר השני, בו ניתנה להם גישה להקלטות, ובהשוואה לסטודנטים בשנה לפני כן, שלהם לא הייתה גישה כזו. רוב הסטודנטים (91%) השתמשו בהקלטות כתחליף לנוכחות בהרצאות, מה שהוביל, על פי הערכות אנשי הפקולטה, לירידה של כ-25% בנוכחות. למרות הירידה בנוכחות, הציונים עלו בממוצע ב-2% בהשוואה לסמסטר הקודם, וב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ( Gary N. Elsasser, Eric B. Hoie, Christopher J. Destache, Michael S. Monaghan ).
-
לינק
ספרה החדש של פרופסור Maggi Savin-Baden , אחת המובילות בחקר ההוראה והלמידה בחינוך הגבוה , עוסק בחשיבותם של מרחבי הלמידה והעיון בחיי אנשי הסגל במכללות ובאוניברסיטאות. לדעתה של פרופסור Maggi Savin-Baden יש חשיבות עצומה ליחסים הנרקמים בין מרחבי הלמידה והעיון לבין היכולת להעמיק במחקר ובהוראה. אין הכוונה למרחבי למידה פיזיים אלא למרחבי חקר של רפלקציה , דיאלוג והעמקה שהם לב לבו של החשיבה האינטלקטואלית כיום. בספרה מתווה את האפיונים הנחוצים לצירת מרחבי למידה ועיון עצמיים שיכולים לסייע לאנשי האקדמיה בהתמודדות האינטלקטואלית שלהם . לדעתה של Maggi Savin-Baden מורגש חסרונם האינטלקטואלי של מרחבי למידה ועיון עצמיים באקדמיה ומכאן הצורך בספר זה.
-
לינק
אוניברסיטת Leicester הבריטית ניסתה בהצלחה שילוב של משחקים לימודיים ממוחשבים בלימודים גבוהים בשנתיים האחרונות. האוניברסיטה החלה לפני שנתיים-שלוש בפיתוח סביבת למידה מתוקשבת לסטודנטים המבוססת על סוג משחקים לימודיים מתוקשבים הידועים כמשחקי ממוחשבים להמחשת מציאות אלטרנטיבית Alternative Reality Games (ARGs). המשחקים הממוחשבים הראשונים שפותחו עבור סטודנטים באוניברסיטה הם בתחומי ההיסטוריה והם מאפשרים למידת חקר תוך עידוד הסקרנות של הסטודנטים. הסביבה הממוחשבת פותחה בשיתוף בין מומחי תוכן של האוניברסיטה ובין אנשי מחשב. סביבת המשחק המתוקשב נועדה לטפח מיומנויות חקר של הסטודנטים בתחומי המחקר ההיסטורי . הסטודנטים נדרשים לפעול כבלשים היסטוריים ולפתור בסביבת הסימולציה של המשחק הממוחשב תעלומות שונות ולגלות כישורי מחקר וניתוח מקורות מידע. ממצאי הניסוי שנערך עם סטודנטים שלמדו מיומנויות מחקר בהיסטוריה בשנה הראשונה הצביעו על מוטיבציה רבה ועניין מאד שגילו הסטודנטים וגם על הצלחת הקניית מיומנויות המחקר במהלך הקורס בהשוואה לקורסים הרגילים .
-
לינק
פרופסור האוורד ריינגולד , ממגבשי ופורצי הדרך בתחומי הקהילות הוירטואלית במדעי החברה, שוקד בשנה האחרונה על פרויקט חינוכי בשם "כיתת המדיה החברתית" (Social Media Classroom ) באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. הסביבה הממוחשבת השיתופית הקרויה SMC מאחדת ביחד אלמנטים פעילים וקהילתיים של וויקי , בלוגים , תגיות וכלים שיתופיים נוספים. פרופסור הווארד ריינגולד מנסה את התוכנה השיתופית שלו בקרב הסטודנטים על מנת לשפרה ועל מנת להפכה לסביבה מתוקשבת מדגימה ומובילה בחינוך הגבוה בארה"ב ובעולם . בתקציר מובא קישור לסרט וידאו קצר בו הוא מציג את הסביבה המתוקשבת החדשנית שלו .
-
סיכום
ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על דמותו של המרצה ד"ר מיכאל ווש , מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של מדינת קנסס. השנה ( 2008 ) ווש זכה בפרס יוקרתי של "פרופסור השנה" שהוענק על ידי קרן קרנגי לקידום ההוראה. קרן קרנגי מעניק פרסים כאלה למרצה כמעט בכל מדינה בארה"ב, אבל הפרס של ווש הוא של כלל ארה"ב – הישג בהחלט מכובד מאד. כאשר שואלים אותו לגבי הגישה שלו ל-anti-teaching הוא מסביר שהרעיון מאחורי ה-anti-teaching הוא לעורר שאלות במקום להגיש תשובות. ווש אומר שהוא רוצה להלהיב את הסטודנטים שלו לעסוק בשאלות הקשורות לחייהם. הוא איננו רוצה שהסטודנטים שלו יחשבו "מה עלי לדעת בשביל הבחינה", אלא "מה עלי לדעת כדי לחיות את החיים שלי". כאשר הוא מתייחס למיומנויות התקשוב של הסטודנטים של היום, ווש מתגלה כאדם מיושב. הוא מדגיש, למשל, שלמרות שנהוג לחשוב שסטודנטים מנוסים מאד בשימוש בכלים דיגיטאליים חדשים, בעצם, ההכרות שלהם עם כלים האלה הוא בעיקר לצרכים חברתיים ובידוריים. כאן, לדבריו, למרצים יש תפקיד חשוב – להראות לסטודנטים שהכלים האלה יכולים לשרת אותם גם בלמידה, ולהביא לסוגי למידה חדשים ומשמעותיים.
-
תקציר
פרופסור אברהם יוגב סבור כי יש לדון בעתידן של המכללות האקדמיות לחינוך ללא קשר למידת היישום של דוח דוברת, ולו רק כדי למלא את הצורך בהכשרת מורים לעתיד. הדבר נחוץ במיוחד לנוכח המחסור הצפוי במורים בארץ עקב הנטייה הפוחתת לפנות ללימודי הכשרה להוראה. על המחסור הצפוי מרמזת בין השאר העלייה בגיל הממוצע של המורים במערכת. במאמר זה סוקר פרופסור אברהם יוגב שלוש חלופות עקרוניות להמשך דרכן של המכללות האקדמיות לחינוך. חלופה א' : העברת המכללות לחינוך כמכללות נפרדות לחסות ות"ת , חלופה ב': הפיכת המכללות ליחידות-סמך באוניברסיטאות. חלופה ג' : הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. מתוך שלוש החלופות שהועלו בנוגע לעתידן של המכללות לחינוך, נוטה לבו של פרופסור יוגב לשלישית- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. דווקא הצעד המהפכני כביכול- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה –עשוי להבטיח את עתיד המכללות וההכשרה להוראה , ולתרום לשדרוגם האקדמי והחברתי של המכללות ושל תהליך ההכשרה.
-
תקציר
מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).
-
לינק
המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).
-
לינק
בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים ממוחשבים פתוחים (Open Source ) במערכות חינך בעולם והשפעתם על תהליכי למידה הולכת וגדלה מבחינת היצע הכלים והגמישות התפעולית. המאמר הנוכחי בוחן את אפשרויות היישום של פורטפוליו ממוחשב המבוסס על כלי תוכנה פתוחים (Open Source Portfolio (OSP. מטרת המאמר היא להציג את כיווני ההתפתחות והיישום של פורטפוליו ממוחשב מוסס כלים פתוחים באוניברסיטאות בכלל ובאוניברסיטאות האמריקאיות בפרט. חקר המקרים של יישום הפורטפוליו הממוחשב בארבעת האוניברסיטאות המסוימות המוצגות במאמר הסתייע בזכות הארגון הארצי בארה"ב לקידום מחקרי הפורטפוליו הממוחשב.
-
לינק
מהי בעיה סבוכה? – אנו חיים בעולם שבו חלים באורח מתמיד ומהיר שינויים גדולים ומנסים, במערכות החינוך וההשכלה, להתמודד עם הבעיה הסבוכה של הכנת הלומדים לתחומי תעסוקה ועבודה שאולי עדיין אינם קיימים, לשימוש בטכנולוגיות שאולי עדיין לא הומצאו ולפתור בעיות שעדיין איננו מכירים.הכותב רואה ביצירתיות בהשכלה הגבוהה בעיה סבוכה בעלת מאפיינים כנ"ל ומפרט זאת במאמר ( Jackson, N) .
-
תקציר
מאמר ביקורתי של קבוצת חוקרי חינוך משבדיה המציג בצורה אנליטית את מכלול הנושאים של למידה מקוונת באוניברסיטאות ובמכללות כיום. המאמר בוחן את המודלים התיאורטיים הקיימים בלמידה מקוונת , את המגמות העיקריות בפיתוח הלמידה מקוונת (e-learning state of art ) , את אסטרטגיות ההוראה העיקריות ואת מידת הניצול האופטימאלית של טכנולוגיות הלמידה המקוונות. אין ספק כי יש התקדמות ביישום הלמידה המקוונת באוניברסיטאות ובמכללות , אך המצב רחוק מלהיות משביע רצון מנקודת המבט של ניצול הטכנולוגיות ושיטות ההוראה הרצויות . חלו, אמנם, שינויים בלמידה המקוונת , אך מידת השימוש על ידי המרצים עדיין מוגבלת ובמקרים לא מעטים לא הושגה עדיין יעילות בניצול הטכנולוגיות החדישות לקידום למידה מעמיקה ומאתגרת יותר. נדרשת רמת מחויבות גבוהה יותר לפיתוח אסטרטגיות הוראה מקוונות ושימוש פדגוגי מעמיק בלמידה המקוונת מעבר לשימוש הטכני המקובל כיום בחינוך הגבוה (Evelyn Kigozi Kahiigi, Love Ekenberg).
-
סיכום
המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)
-
לינק
תכנית "רביבים" של האוניברסיטה העברית מנסה לשלב חינוך ומחקר, ליצור דגם חדש של מורה, מחנך, חוקר ומנהיג, ולחנך ליהדות פתוחה בבתי הספר הממלכתיים. בלימודי תעודת ההוראה בתכנית רביבים מושם דגש רב על עבודה מעשית. המפגש של הסטודנטים עם השטח הוא הדרגתי ומבוקר, וכבר בשנה הראשונה הם מלמדים שעה שבועית אחת עם הדרכה פדגוגית צמודה. מספר שעות ההתנסות בהוראה עולה בהתאמה בכל שנה. בשונה מסטודנט רגיל, שהוא בדרך כלל בודד בקמפוס, הסטודנט של רביבים הוא חלק מחבורה. המקום המרכזי שבו מתגבשת הקבוצה הוא מפגשי "צוותא". מפגשים שבועיים אלה הם סדנאות לימוד לא פורמלי ( יפעת ארליך ) .
-
לינק
נוכח ההתרחבות המהירה של הלמידה המתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות נדרשות המחלקות לגייס מורים המסוגלים להעביר את הקורסים בצורה מתוקשבת כי רבים מאנשי הסגל הבכיר אינם מיומנים דיים בהוראה מתוקשבת. המורים שמגויסים להעביר את הקורסים המתוקשבים הם ברוב המקרים מורים מהחוץ אשר תנאי שכרם ירודים בהשוואה למרצים הרגילים ותנאי ההעסקה שלהם גרועים למדי. נראה כי האוניברסיטאות האמריקאיות מודעות לצורך לתת מענה של למידה מרחוק לסטודנטים, אך אינן מוכנות להשקיע במרצים הקיימים לצורך השבחת ההוראה המתוקשבת שלהם.
-
לינק
פרופ' Mano Singham קורא לחשיבה מחודשת על ערכם של תוכניות לימודים טיפוסיות בקורסים אקדמאיים. תוכניות הלמודים האקדמאיות הקיימות אינן מאתגרות במרבית המקרים את הסטודנטים הלומדים. תכנית הלימודים הטיפוסית בקורסים אקדמאיים במכללות ובאוניברסיטאות היא משעממת בדרך כלל ואינה מצליחה לאתגר את הסטודנטים. היא אינה מגלמת יסודות של מסע הרפתקאות חינוכי לגילוי משותף וסקרני. תכנית הלימודים הטיפוסית במכללות עשויה אולי להרחיב את הדעת, אך לא להרחיב ולפרוץ אופקים חדשים של התעניינות הן על ידי הלומדים והן על ידי המרצה. אין ספק כי גם מרצה הכבול ע"י תכנית לימודים מחייבת נוטה להיות אפרורי וחסר אנרגיה של סקרנות.
-
מאמר מלא
תנועת הגישה הפתוחה (Open Access – OA) היא תנועה המעודדת ומנהיגה גישה חופשית למידע אקדמי ומחקרי. תנועת הגישה הפתוחה מבקשת להקים דור חדש של כתבי עת שאינם מפרסמים מאמרים המוגנים בזכויות יוצרים כדי לאפשר גישה ושימוש חופשיים במאמרים אלה.כתבי עת אלה לא ידרשו דמי מנוי או דמי שימוש והוצאותיהם ישולמו בידי מקורות שונים, כדוגמת גופים המממנים מחקר או המעסיקים חוקרים. (פני ברסימנטוב)
אוניברסיטאות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין