רוני לידור
מיון:
17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

  • תקציר

    הספר מקום בלב: מקומו של החינוך הגופני בלב העשייה החינוכית דן בסוגיות מרכזיות של הכשרת מורים לחינוך גופני. כל אחד מן הפרקים עוסק הן בהיבט של הוראת החינוך הגופני בבית הספר והן בהיבט של הכשרת מורים לחינוך גופני. הפרקים נכתבו בידי שורה של חוקרים שפעילותם ומחקריהם עוסקים בחינוך גופני ובהכשרת מורים לחינוך גופני.

  • תקציר

    הספר "הפסיכולוגיה של הספורט, המאמץ והביצוע: תאוריה ויישום" מתמקד במגוון דפוסי התנהגות של היחיד והקבוצה במסגרות שונות של פעילות גופנית: תחרותית – ספורט הישגי; עממית – פעילות מתונה ומבוקרת בשעות הפנאי; ומשקמת – פעילות מונעת מחלות ופעילות המסייעת להתגבר על פגיעות גופניות ונפשיות. הספר בוחן מגוון תהליכים חשיבתיים, רגשיים וחברתיים בקרב המעורבים בפעילות גופנית: החל בפעילות מתונה ומבוקרת המיועדת לכלל האוכלוסייה, וכלה בפעילות עצימה ותובענית המאפיינת בעיקר ספורטאים השואפים להגיע למצוינות ולמומחיות בתחום עיסוקם.

  • סיכום

    פרק זה מתאר כיצד החינוך הגופני שבבית הספר יכול לטפח את ההבנה של התלמיד בשלושה היבטים שונים: אוריינות גופנית ואינטליגנציה גופנית-תנועתית, הבנה גופנית והבנת המשחק. הפרק גם מציג את העקרונות שעל מורה לחינוך גופני לשקול כדי לחזק את הקשר שבין התנסות מעשית של התלמיד לבין נושאי הלימוד העיוניים הנלמדים וזאת במטרה לטפח את הבנת התלמיד (רוני לידור).

  • לינק

    עבור רבים מחברי הסגל האקדמי הטמעה של עבודה במרחב הדיגיטלי היא חידוש שדורש שינוי. מרצים משלבים טכנולוגיות בקורסים שהם מלמדים במידה שאינה מספקת או שהם אינם מדביקים את קצב השינויים מבחינת האמצעים הטכנולוגיים הזמינים להוראה. במאמר זה נדון בדרכים להכשרת אנשי הסגל האקדמי לבצע את השינויים הנדרשים בהוראתם לשם שילוב טכנולוגיה בהוראה. נתאר סביבת למידה ייחודית בתכנית המצטיינים בהוראה במכללה האקדמית בוינגייט כדוגמה ליישום של הוראה משולבת טכנולוגיה. נתבסס על מודל קיים לפיתוח סגל ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ונציע כמה צעדים מעשיים שעשויים לקדם שינוי בכיוון זה (שמחה אבוגוס ורוני לידור).

  • לינק

    בשנת 2006, קיבלה המל"ג החלטה בדבר מדיניות הכשרת מורים בישראל ולפיה האוניברסיטאות והמכללות יאמצו מתווים זהים להכשרת מורים (אריאב וגרינפלד, 2008). המתווים המנחים נוצרו בהמשך לשתי ועדות המל"ג, שפעלו להציע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. מאמר זה בוחן את תהליך הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה, המכשירות אקדמאים (סטודנטים בעלי תואר ראשון לפחות) להוראה בבתי הספר במכללות ובאוניברסיטאות, את מידת ההלימה שלהם לתכניות הלימודים ואת עמדות בעלי התפקידים כלפיהן. המחקר מניח, שלאוניברסיטאות מאפיינים בסיסיים, שעשויים להשפיע על יישום שונה של המתווים בהשוואה למכללות (רוני לידור, נעמי פייגין, רחל טלמור, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ).

  • סיכום

    המאמר דן בשאלות של האדם ושל החברה, מהות האופי, השיפוט המוסרי וחווית האושר כפי שהן באות לביטוי בחינוך הגופני בבית הספר. תרומתו של החינוך הגופני לחינוך הנפש תלויה, טוענים הכותבים, בהתכוונותו של המורה ובתכנון סביבות הלמידה (רוני לידור, יצחק רם).

  • לינק

    התכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" היא תוצר עבודתן של שתי ועדות שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה להוראה במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות לוותה במחקר. מאמר זה מתמקד בממצאי המחקר על אודות אופן הטמעת המתווים המנחים בתכניות הלימודים לתואר ראשון (.B.Ed) במכללות האקדמיות לחינוך (רוני לידור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, רחל טלמור, חגי קופרמינץ).

  • לינק

    תכנית לימודים היא מסמך משמעותי במדינה דמוקרטית. היא משמשת חוליה מקשרת בין קובעי מדיניות לבין המורה בשדה, ובה בעת היא מהווה בסיס מקצועי – עוגן תאורטי ויישומי – לבחירות שהמורה נוטל בשעה שהוא מתכנן את ההוראה עבור תלמידיו ובשעה שהוא מלמד בפועל.לאיכותה של תכנית הלימודים במקצוע הוראה יש השפעה רבה על איכות הוראת המקצוע. זאת הסיבה שבשלה התכנסה קבוצה של אנשי מקצוע בחינוך גופני לסדרת מפגשים במכון מופ"ת במהלך שנת לימודים מלאה, ודנה בשאלות המהות העומדות בבסיס כתיבת תכנית לימודים בחינוך גופני (אלה שובל, מירי שחף ורוני לידור).

  • לינק

    מאמר זה דן ביסודות התאורטיים והיישומיים של שלושה מודלים המתארים רצף של התפתחות של אנשים שהגיעו לרמת מומחיות בתחום עיסוקיהם. הטענה המועלית במודלים אלה – שכולם תוצרי מחקרים רטרוספקטיביים, איכותניים באופיים – היא שכדי להגיע למומחיות בתחום דעת או בעיסוק כלשהו נדרש האדם לרצף התפתחות המשקף מערכת יחסים הדוקה בינו לסביבתו. שלושת המודלים מתארים רצף הכרחי של שלבים או תקופות התפתחות שעל המומחה לעבור עד הגיעו לשלב המומחיות, ואת התנאים הסביבתיים הנדרשים לשם כך. עם זאת, המודלים גם מספקים כמה "דרגות חופש" או גמישות בתהליך ההתפתחות, ושלבי ההתפתחות והתנאים הסביבתיים הנדרשים יכולים להתבטא בצורה שונה בקרב אנשים שונים ( לידור רוני) .

  • לינק

    המטרה העיקרית של המאמר הנוכחי היא לבחון את החידושים שבתכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" (להלן המתווים המנחים), בראי המלצות קודמות לרפורמות ולשינויים – המלצות שהציעו חברי ועדות שניסו לשפר את תהליכי הכשרת המורים בישראל. לשם כך נערך ניתוח השוואתי של דוחות, מסמכים והמלצות אשר נוסחו בוועדות למיניהן. המאמר סוקר את ההצעות ואת ההמלצות אשר עלו בדיוני הוועדות השונות, החל בוועדה שבשנת 1937 מונתה כדי לעסוק ב"חקר שאלת בתי המדרש למורים" וכלה בהחלטותיה בשנת 2007 של המועצה להשכלה גבוהה בנושא תכנית המתווים המנחים ( רוני לידור, רחל טלמור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ ).

  • תקציר

    במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .

  • לינק

    מה מניע ילדים ובני נוער לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? מה מניע ספורטאי עילית להמשיך באימוניהם המפרכים ולנסות לשפר עוד ועוד את הישגיהם האישיים? כיצד אפשר לטפח מוטיבציה בקרב ילדים ומבוגרים לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? ומדוע ילדים מאבדים עניין בעיסוקם הספורטיבי ונושרים ממנו לטובת עיסוקים אחרים? אלו הן כמה מהשאלות המעסיקות מורים לחינוך גופני, מאמנים בספורט, רופאים, מטפלים ומורי מורים בתחומי החינוך הגופני והספורט, שספר זה מנסה לספק להן תשובות. המטרה העיקרית של הספר היא לבחון את תרומתם של סוגים שונים של מוטיבציה – מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית, מוטיבציות המתעוררות בעקבות עונש או קבלת תגמול, המוטיבציה להשתתפות, המוטיבציה להישג, המוטיבציה התחרותית, מוטיבציות חברתיות ומוטיבציות מוסריות – לעיסוק בפעילות גופנית ובספורט (אמה גרון , שולמית רביב, רוני לידור) .

  • לינק

    פרופסור רוני לידור מציע ארבעה עקרונות להוראה טובה בתחום החינוך הגופני . עקרונות אלו תקפים גם להוראה טובה. הוראה טובה בחינוך הגופני היא הוראה המכירה במוכנותו התנועתית של הילד , אך גם בצורך להפעילו במהלך השיעור כדי שישפר את שליטתו במיומנויות שכבר למד ויגלה עניין ללמוד מיומנויות חדשות שטרם התנסה בהן . הספרות העוסקת בתהליכי למידה והוראה של מיומנויות מוטוריות מצביעה על ארבעה עקרונות של הוראה טובה בחינוך הגופני: הסבר קצר וממוקד , הדגמה , תרגול , מתן משוב. סביר להניח שעקרונות ההוראה הטובה המוצגים במאמר שלהלן אינם נחלתו של החינוך הגופני בלבד. מורים המלמדים מקצועות אחרים בבית הספר משתדלים אף הם להשתמש בהם או בדומים להם. . עם זאת עקרונות אלה חיוניים בהוראת החינוך הגופני משום שהמורה מבליט בעזרתם את ההתנסות הפעילה של התלמיד בשיעור. הוא נדרש לכוון את תלמידיו לתרגול פיזי של המיומנות הנלמדת ולפעילות תנועתית. לשם כך עליו לחסוך בהסברים מילוליים, להשתמש בהדגמות רבות , לגוון את התרגול ולספק משובים.

  • לינק

    המצגת מכסה את הנושאים הבאים: השינויים בתפיסת תפקידו של החינוך הגופני בחברה המודרנית, "מבחני אות החינוך הגופני" המשקפים את מטרות תכנית הלימודים החדשה בחינוך גופני לא נועדו להעריך הצטיינות ספורטיבית אלא לשרת את המורה בתהליך ההערכה של הישגי התלמידים אליהם הם יכולים להגיע.ההערכה מבוססת על מדדים שמשקפים תהליך של אימוץ פעילות גופנית נאותה ושליטה ביכולות גופניות בעלות משמעות לבניית אורך חיים פעיל לטווח ארוך; ההערכה מבוססת על מרכיבים שיש בהם כדי לעודד גישות ועמדות חיוביות לפעילות גופנית, ההערכה מתבססת על רמת שליטה המאפשרת פעילות גופנית מועילה – ולא על נורמות; ההערכה היא מצטברת ולא מתבצעת במתכונת של מבחן חד-פעמי. זכאות לאות החינוך הגופני, דוגמה: התעמלות (ענף ספורט אישי), דוגמה: כדורגל (ענף ספורט קבוצתי) (רוני לידור)

  • סיכום

    מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)

  • תקציר

    השבחת דרך ההוראה של משחקי כדור בקרב לומדים צעירים עשויה לשפר את תהליך ההפנמה של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות לשימוש עתידי. המאמר סוקר דרכי למידה שונות וייחודיות של משחקי כדור, ובהתבסס על ממצאי מחקרים עדכניים להמליץ על דרך הוראה מועדפת למשחקים אלו, הניתנת ליישום בסביבות למידה בית-ספריות. (עינת ינוביץ, רוני לידור)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין