המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

בסקירה השימושית של עמי סלנט ניתן ללמוד כיצד ליצור מסמך גוגל דרייב במהירות, ליצור תוכן עניינים מהיר בגוגל דרייב, לשלוח פקס בגוגל דרייב, לערוך קבצי אופיס בגוגל דרייב, לערוך קבצי גוגל דרייב באופיס ועוד… (עמי סלנט).

כאשר מדברים על מאגרי מידע מועילים בתחום ניהול התוכן או המידענות, צריך למנות בראש הרשימה את ספריית התוספים של וורדפרס. לוורדפרס ארכיטקטורת תוספים (WordPress plugins) עשירה המאפשרת למשתמשים ולמפתחים להרחיב את היכולות שלה מעבר ליכולות הבסיסיות. כך לדוגמא, אפשר למצוא תוספים המשפרים את יכולות החיפוש באתר הוורדפרס שלכם (הוספת יכולת של חיפוש מתקדם) או תוסף המסוגל להעשיר את האתר שלכם ביכולות של רשת חברתית (עמי סלנט).

בארגונים שונים ברחבי העולם התנפצה התיאוריה של שיתופיות בידע בקרקע המציאות, ויש מעט מאד סיפורי הצלחה של ידע שיתופי מהותי שהתפתח והתגבש. אבל בשנים האחרונות הביאה עלייתם המחודשת של אתרי שאלות ותשובות באינטרנט לכך שהחלו להתגבש מרבצי ידע שיתופיים, כאלו שהניעו אנשים בעלי ידע לשתף את מומחיותם. בראש ובראשונה אחראי להצלחה מחודשת זו אתר השאלות והתשובות Quora (עמי סלנט).

יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

לאחרונה, נשמעות יותר תשבוחות על מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex) הרוסי שהחל לפעול גם באנגלית. כך לדוגמא, המידען פיל ברדלי (Phil Bradley), משבח את יאנדקס ואפילו מציע קורס מקוון לחיפוש מתקדם ביאנדקס. לאור כל ההמולה סביב יאנדקס, ביקשתי ללמוד, מנקודת מבט מידענית, ומקרוב, על יכולותיו של מנוע החיפוש יאנדקס באנגלית. נעזרתי בכמה מידעניות ומידענים דוברי רוסית (למדו אצלי בעבר באוניברסיטת בר אילן מידענות לתואר שני והם כולם מעולים!!) (עמי סלנט).

אַגְרֶגָטוֹר: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אגרגטור הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע. מבחינים בין אגרגטור מתוקשב ובין אגרגטור אנושי. כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים: אגרגטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן. אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית. נוכח ריבוי מקורות המידע באינטרנט ובמאגרי המידע הולכים ומתפתחים שלושת סוגי האגרגטורים כל הזמן ומלאכתם משתבחת (עמי סלנט).

במאמר שהתפרסם השבוע (ספטמבר 2016) באתר Curatti מדגיש הכותב, מומחה לאוצרות תוכן, כי רשת פינטרסט היא פלפטפורמה מתוקשבת אשר 90 אחוז מהפעילות בה היא בעיקרה אצירת תוכן (curation). פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות. פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר (עמי סלנט).

בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

מעל 10 שנים היה מקובל, אצלנו המידענים, להתחיל כל חיפוש ויזואלי באיתור חומרים ויזואלים ותמונות באתר פליקר, אך בשנתיים האחרונות אינסטגרם הוכיחה את עצמה כרשת חברתית לתמונות הכי פופולארית שיש. מאות מליוני משתמשים חולקים תמונות ומפזרים ב'האשתגים' לכל עבר. אבל החיפוש היעיל ביותר באינסטגרם הוא באמצעות סט הכלים של אתר אינטרנט יעיל בשם WEBSTA (עמי סלנט).

לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

בימים האחרונים הוציאה חברת גוגל את גרסת הפיתוח החדשה של סביבת Google Sites. הגרסה החדשה הוצאה למספר נסיינים מצומצם בארה"ב, בעיקרם מורים ומתאמי תקשוב אזוריים של בתי הספר. הגרסה החדשה עברה מהפך של ממש מבחינה עיצובית והיא מותאמת הרבה יותר טוב למכשירים ניידים (עמי סלנט).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

החיפוש ברשת פריטי המידע פינטרסט (Pinterest) שונה לחלוטין מגוגל, ובכל זאת כל חודש מיליוני אנשים מכל רחבי העולם מריצים בפינטרסט 2 מיליארד שאילתות (חיפוש מידע יזום), חלקם הגדול מהמגזר העסקי. מה הייחודיות של מנוע החיפוש בפינטרסט שגורמת ל-100 מיליון איש לעשות בו שימוש מושכל כל חודש? בפינטרסט יש 30 מיליארד פריטי מידע, אשר נבחרו וסווגו לקטגוריות של לוחות מידע ע"י אנשים הנוטלים חלק ברשת החברתית של פינטרסט. במידה מסויימת ניתן לתאר תופעה זו כחכמת ההמונים. שום אלגוריתם של גוגל אינו יודע לסווג ביעילות מאות מיליוני פריטי מידע לקטגוריות ברורות וגם ויזואליות (עמי סלנט).

חיפוש מידע הפך בעשור האחרון לפשוט הרבה יותר מאשר במילניום הקודם, בעיקר בזכות מנוע החיפוש של גוגל. אתם יכולים לבחור כל נושא שתרצו, ובמספר הקלקלות לקבל הרים של מידע רלוונטי. אולם, עדיין יש בעיה אחת מרכזית שפוגמת ביעילותו של מנוע החיפוש של גוגל והיא העדר האפשרות לחזור לעמוד/כתבה/סרטון שראינו בעבר בכל רגע שנבחר. חברה ישראלית בשם "42" (רפרנס מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") פיתחה תוסף לדפדפן (זמין לכרום ולפיירפוקס) שאמור לפתור בדיוק את הבעיה הזו. התוסף שנקרא Kifi יוצר עבורכם ארכיון מסודר ונוח לשימוש של כל דף שבו ביקרתם ואתם מעוניינים לשמור לשימוש עתידי. כל הדפים השונים יופיעו לכם תחת תגיות שונות שיעזרו לכם להגיע בקלות לדף אותו אתם מחפשים (עמי סלנט).