פריטים מאת: קובי גוטרמן
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • סיכום

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הוראה פרטנית היא חלק בלתי נפרד מן השגרה הפדגוגית הנהוגה כיום בבתי הספר. על רקע מציאות זו חובר ספר זה המיועד לאנשי חינוך והוראה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה של אנשי הוראה ואקדמיה. תכליתו היא הצגה תמציתית של גישת ההוראה הפרטנית, לרבות תשתיות תיאורטיות שלה והמשגות מעשיות של דרכים להוראתה, תוך מתן דוגמאות המאפשרות לעמוד על הצלחתה.

  • סיכום

    שיפור הישגי תלמידים וחיזוק הלמידה תלויים בעיקר בשיפור ההוראה, ושיפור זה תלוי במידה רבה בתצפיות הוראה ובשיח בלתי אמצעי על השיעור הנצפה. ואולם תהליכי הערכת מורים המתבצעים מאז שנת 2010 באמצעות הכלי להערכת מורים אינם תורמים לקידום ההוראה ומשמשים יותר ככלי להערכה מסכמת ולא כתהליך מעצב ומשפיע על השבחת ההוראה, בבחינת מדחום שאינו מוריד חום, אלא רק מודד אותו (קובי גוטרמן).

  • סיכום

    הכשרת מנהלים לבתי ספר מחייבת התייחסות למדדים מורכבים של תוכני הכשרה והתנסות מעשית כחלק מבניית תחושת מסוגלות והעלאת המוטיבציה לניהול. מאמר זה בוחן את התפתחותה של תחושת המסוגלות העצמית של פרחי ניהול בתוכנית הכשרת מנהלים אחת בשלושה מחזורים עוקבים ( קובי גוטרמן, אורי קצין) .

  • סיכום

    איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).

  • סיכום

    מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי. מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).

  • סיכום

    הממצאים של חקר המוח עוד לא הגיעו להוראה בכיתות. אנו יכולים לגוון ולייעל את ההוראה בכיתות אם נתאים אותה לממצאים של חקר המוח. בסופו של דבר המפגש בין מורה לתלמידים הוא מפגש של מוחות. מבחינת הידע החינוכי, חקר המוח הוא תחום חשוב ומרתק משום שהוא מאשש חלק ממנו ומפריך חלק אחר. הממצאים של חקר המוח מחזקים תיאוריות חינוכיות אחדות ומערערים אחרות. התעלמותם של אנשי חינוך מהתגליות החדשות על מבנה המוח ופעולתו כמוה כהתעלמות מהתגליות וההמצאות של הרפואה, אנו זקוקים אפוא ליצירתו של תחום חדש – לסינתזה בין ניורולוגיה לפדגוגיה. עלינו, אנשי החינוך, להחליף את העמדה הפסיבית שלנו ביחס לחקר המוח – “בואו נראה מה יש לחקר המוח להציע לנו", בעמדה אקטיבית – “בואו נראה כיצד נוכל ליישם ממצאים רלוונטיים של חקר המוח בהוראה". ד"ר קובי גוטרמן מונה במאמרו הנוכחי 11 הצעות ליישומים כאלה.

  • סיכום

    תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית , על הידע או המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה , אך מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה , ורוב השאלות הן שאלות ברמת ידע או זיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית – זכירה של ידע ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. השתתפות של תלמידים בלמידה היא מאבני היסוד של הוראה יעילה. השתתפות כזו מעלה את המוטיבציה של מורים ותלמידים ותורמת לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית שלהם. העיקרון הוא להפעיל כמה שיתר תלמידים בכמה שיותר שיעורים. ההפעלה כוללת שאלות של ידע ובעיקר שאלות של חשיבה מסדר גבוה. המאמר ממליץ על מטלת פתיחה מפעילה ומעוררת בהתחלת השיעור. מטרת מטלה זו היא יצירת מעורבות של כל התלמידים בכיתה. המטלה חייבת להיות קשורה לתהליך ההוראה-למידה מהשיעור הקודם ומובן שעליה להיות קשורה למטרת ההוראה של השיעור שבו יעסוק המורה היום. העיקרון המנחה הוא לבקש מהתלמידים בכיתה לכתוב ורק אחר כך לענות. כך מאפשרים המורים זמן חשיבה רב יותר. תלמידים שכתבו נוטים יותר להשתתפות פעילה מתוך רצון לענות על השאלה. גם בסיכום השיעור יש לחתור לשיתוף של כל התלמידים. ( קובי גוטרמן ).

  • סיכום

    מאמר זה עוסק בפגישת משוב ההוראה, הכנתה, קיומה הלכה למעשה וניתוח בתר הפגישה. מטרת המאמר היא הקניית כלי תמיכה למנהלים, לצוותים מובילים ולמורים עמיתים העוסקים בצפייה ומשוב כדי לקדם את ההוראה, לעודד הוראה אפקטיבית ולשנות התנהגויות הוראה שאינן תומכות למידה. ניתוח פגישת המשוב הוא לעתים בגדר חוכמה שלאחר מעשה. כמו בכל פגישה מתוכננת, גם כאן ישנה הדרך שבה רצינו לקיים את הפגישה, הדרך שבה היא התנהלה בפועל והחשיבה שלנו לאחר מעשה: מה לא כללנו או מה יכולנו לעשות אחרת. אולם אין להכות על חטא, שכן צמיחה ושינוי הם תוצרים של חשיבה והתנסות ( גוטרמן, קובי).

  • סיכום

    במאמר מתאר ד"ר גוטרמן מקרה של יובל, תלמיד הלומד אנגלית בביה"ס יסודי ומתמודד עם מצב עקה פתאומי כתוצאה מדרישה שהפנתה המורה לאנגלית ליובל לעיני כל הכיתה. מה שקרה במוחו של יובל, ייצור עודף של קורטיזול, מפריע לפעולתם של הנוירוטרנסמיטורים במוח. לפיכך, אפילו עם זיכרון כלשהו קוּבַע כיאות בעבר, למעשה הגישה אליו נחסמה. הדבר דומה לרשת תקשורת או רשת חשמל הקורסת בסערה. תאי המוח אינם יכולים לתקשר זה עם זה והחשיבה משתבשת. נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה! ", וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו'נתפס' בקלקלתו. כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו. רמת קורטיזול מוגברת זו חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל 'נכשל' באיות המילה (קובי גוטרמן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין