מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

סוגיית עיצוב הכיתה צריכה להעסיק את המערכת ברמת העל, ברמת החשיבה המערכתית. זאת משום שהיא מהווה גורם חשוב בקידום הפעילות ההוראתית-לימודית, במוטיבציה של תלמידים ומורים להיות מעורבים בתהליך זה, ובתרומה לתחושתם הטובה במהלכו. מעבר לכך – לעיצוב ראוי של כיתה יש השפעה על קידום החוש האסטתי של התלמידים ועל קידום המוטיבציה שלהם לשמור על מראה הסביבה (במקרה זה הכיתה שלהם), שני ערכים חינוכיים חשובים ביותר. חשיבה על עיצוב הכיתות לשיפור ההוראה והלמידה וכן לעצם תחושתם הטובה של התלמידים והמורים חשובה מכדי לחכות שהיא תתפתח מאליה ללא כל סיוע וללא כל הכוונה, כשהיא תלויה ברצונו או באי רצונו של גורם זה או אחר. כדאי לקיים חשיבה על עיצוב הכיתה ובכלל על עיצוב סביבת הלמידה-הוראה, גם מעבר לכיתה. צריך שחשיבה כזאת תניב פירות בדמות סיוע רלוונטי ראוי לבתי הספר שיכלול גם, ואי אפשר להמנע מכך, סיוע חומרי (כגון כסף, תשתיות וחומרים), וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם המשתמשים בכיתות הלימוד והקשבה לצרכיהם (יורם אורעד).

התפקיד החשוב ביותר של מכשירי המורים הוא להוות מנחים, ולקיים בינם לבין תלמידיהם, המורים לעתיד, יחסים של אומן ושוליה או במלים אחרות – ללוות את תלמידיהם צעד אחר צעד לאורך כל הדרך עד להיותם מורים בפועל וגם מעט מעבר לכך, בתחילת דרכם בהוראה. ואולם, קשה לקיים זאת, בין היתר עקב הזמינות המועטה של מכשירי המורים לתלמידיהם והמיידיות הנדרשת לשיח ולתגובה ביניהם. הפלטפורמה המפתה ביותר, הנוחה ביותר וגם היעילה ביותר להתמודד בהצלחה עם בעיה זו היא האינטרנט, או ליתר דיוק אוסף הכלים באינטרנט שהם בעלי פוטנציאל להתמודד עם הבעיה. האינטרנט מאפשר את הזמינות ואת המיידיות הנדרשות במסגרת הכשרת מורים ( יורם אורעד) .

יורם אורעד, העורך והמנהל הפדגוגי של הרשת החברתית מקצועית "שלובים" תוהה במאמר חשוב שכתב בעניין חוסר הנחת (הקיים עדיין, למרות היישומים הרבים וההטמעה המסיבית למדי) מן הטכנולוגיה הדיגיטלית בהקשרה החינוכי? "אני בהחלט מודע לכך שקיימים מקרים רבים בהם היא מוטמעת בהצלחה, אולם מקרים אלה אינם מייצגים כנראה את הכלל. ועם זאת במה שנוגע לשימוש בהם בתחום החינוך לא זו בלבד שאנחנו מצויים בקושי בתחילת תהליך הטמעת הכלים המתוקשבים הללו אלא שהדעות עדיין חלוקות לגבי מידת תרומתם לחינוך וקיים חוסר נחת מצד חלק מאנשי החינוך כלפיהם. שאלות רבות מתעוררות סביב מידת השימושיות שלהם בבניית פדגוגיה חדשנית באמת ולא כזו הקשורה רק ללמידה טכנית של השימוש בכלים".

מאמר עתיר תובנות של יורם אורעד . הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפייה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת ( יורם אורעד) .

יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.