תחומי לימוד

דף עבודה להעברת הסוגיה החינוכית ערכית של משה כמנהיג . מיועד לכיתות ג'-ד הלומדים תנ"ך .

יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)

המחשב החדש Nova 5000 ויתרונותיו להוראת המדעים והטכנולוגיה המחשב מציע מסך גדול יחסית של 7 אינץ׳, אפשרות להפעלה מיידית, זיהוי כתב יד, ואפשרות לחיבור רכיבים נוספים, כמו עכבר ומקלדת או מכשירי מדידה מדעיים הנמצאים בשימוש בבתי ספר. אפשר להריץ עליו גם מעבדי תמלילים, דפדפן אינטרנט וסתם תוכנות. המערכת כוללת מגוון גדול של חיישנים ומערכות מדידה לשיעורים ומעבדות בפיזיקה, אלקטרוניקה, ביולוגיה וכימיה, לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה, שיחליפו את ערכות המדידה הסטנדרטיות. חסל סדר הנייר המילימטרי, הסרגלים והעיפרון: היום יכולים התלמידים למדוד טמפרטורות או חומציות של תמיסה על ידי חיישנים מדויקים המחוברים למחשב ומציגים את התוצאות באופן מיידי. המערכת יכולה לבדוק שינויים לאורך זמן בעזרת החיישנים והתִכנות שלהם. לדוגמה התלמידים יכולים לצפות בשינוי הטמפרטורה של חומרים שונים לאורך זמן, העוברים ממצב צבירה מוצק לנוזל לאחר תהליכי התכה ורתיחה (סומך ד., רבינוביץ מ.)

הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

השבחת דרך ההוראה של משחקי כדור בקרב לומדים צעירים עשויה לשפר את תהליך ההפנמה של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות לשימוש עתידי. המאמר סוקר דרכי למידה שונות וייחודיות של משחקי כדור, ובהתבסס על ממצאי מחקרים עדכניים להמליץ על דרך הוראה מועדפת למשחקים אלו, הניתנת ליישום בסביבות למידה בית-ספריות. (עינת ינוביץ, רוני לידור)

המחקר בוחן את האפקטיביות הקוגניטיבית של שתי שיטות לימוד לרכישת מושגים מתמטיים: 1. למידה על ידי דוגמאות; ‏ 2. למידה על ידי הגדרות ותיאור תכונותיו העיקריות של המושג. הממצאים מראים ש: שיעור מסוים מן התלמידים מצליח לרכוש מושגים מתמטיים לאחר שלמד אותם באחת מן השיטות שנבדקו. א. קיימת פעילות גומלין בין טיבו של המושג וההצלחה ברכישתו באחת משתי השיטות. ב. במרבית המקרים לא היו הבדלים מובהקים בביצוע המטלות הקוגניטיביות בין הקבוצות שלמדו בשיטות השונות. ג. בכל הקבוצות, ולגבי כל ארבעת המושגים שנבחנו, עלו הישגי התלמידים הבוגרים על הישגי התלמידים הצעירים מהם. ד. פער הישגים הקשור לגיל היה בולט ביותר בקבוצה שלמדה על ידי דוגמאות. (מלכה מאונטוויטן, שלמה וינר)

מספר השיטות להוראת הקריאה רב ממספר הגישות, שהן השקפה כללית על הוראת הקריאה. את הגישות ניתן לצמצם לשלש גישות בסיסיות: גישה סינטתית ופונטית – צרוף והרכבה, גישה אנליטית וגלובלית, גישה אקלקטית. במאמר מוצגים היתרונות והחסרונות של כל גישה.

הבנת הנקרא: תיאוריות על תהליך הקריאה. כמה תיאוריות על תהליך הקריאה: גישתו של גודמן "מלמטה למעלה, גישתו של ספירו "מלמעלה, למטה", גישתו של רומלהרט: "מודל אינטראקטיבי".

ליט"ף שיטה להקניית קריאה יוצאת מנקודת הנחה שהפענוח הוא מפתח להבנת נקרא. כדי שהבנת נקרא תתאפשר צריך הילד לפענח באופן אוטומאטי את סימני הכתב. לפיכך העיקרון המנחה על פי ליט"ף הוא שימוש במלים ידועות ומשמעותיות המהוות בסיס לפענוח של מלים חדשות.

תכנית הלימוד "בלי סודות" מבוססת על עקרונות התכנית "מסע לארץ המילים" – תכנית להקניית ראשית הקריאה, אשר פותחה ביחידה להוראה יחידנית במרכז לטכנולוגיה חינוכית.

ההרצאה, שהוצגה בכינוס השביעי של החוקרים במכללת אורנים, מתארת קורס המתקיים כבר שנה שנייה, במכללת אורנים והמכונה "גיאוגרפיה של קטסטרופות" או "גיאוגרפיה של אסונות". הקורס מתמקד בהוראה ולימוד של אסונות טבע ואסונות שהאדם מעורב בהיווצרותם בעולם ובישראל, וזיקתם למקומות ותהליכים גיאוגרפיים. בקורס נחשפים ומודגשים שיטות ומיומנויות בהוראתם והבנתם של אסונות ותפוצתם, כולל כללי התנהגות. הניתוח מתייחס לזיקות שבין המושגים "פיצוץ אוכלוסין" ו"תמורות באקלים העולם", הקשר שלהם ל"אסונות-טבע" או "שואות", והצורך בהוראתם מן ההיבטים של ידע, הבנה, עניין, מודעות, התנהגות, יישום ופתרונות (יעל סנה)

מילון למושגים גאומטריים ערוך לפי נושאים. חלק מהמושגים כלולים בתכנית הלימודים ובפעילויות לגני הילדים, חלקם כלולים בתכנית הלימודים של בית הספר היסודי (לכיתות א'-ו') וחלקם אינם כלולים בתכניות אלה .רשימת המושגים בנויה לפי תוכן העניינים ולא לפי סדר האלף-בית.

המורה דוג נון מהרהר על ההשפעה של השימוש במחשבים ניידים המצויידים בתקשורת אל-חוטית על הכתיבה של התלמידים שלו בטור בבלוג שלו, נון מציין שהכתיבה של התלמידים מתפתחת בגלים – הניסיון של תלמיד אחד נקלט על ידי תלמידים אחרים. בהמשך, הוא מתאר כמה מהקשיים שבהם הוא נתקל. דרך הבלוג של נון אנחנו מקבלים רושם שמתרחש תהליך הרבה יותר אמיתי – הכול לא תמיד הולך חלק. ולא תמיד ה-"פתרון" נמצא בשימוש נוסף במחשב. לפעמים נון מניח את המחשבים בצד ודן עם התלמידים על יסודות הקשורים לכתיבה עם מחשבים, אבל גם לכתיבה באופן כללי.

האם יש קונפליקט בין תפקיד האדם הכותב לבין תפקיד האקדמאי? לדעת כותב המאמר, פיטר אלבוו, פרופסור לאנגלית ומורה מנוסה לכתיבה, אכן מתקיים עימות בין שני תפקידים אלה. במאמר הוא מבקש להראות כיצד עימות זה בא לידי ביטוי בכיתת כתיבה של סטודנטים בשנתם האקדמית הראשונה. אמנם שאלת היחסים בין שני התפקידים הללו היא שאלה רחבה מאד בעלת היבטים רבים, החורגת מעבר למסגרת קורס בכתיבה, אך הכותב יסתפק בהשגת מטרה צנועה: שהסטודנטים יחושו בנוח בשני התפקידים הללו גם יחד. לשם כך הוא פורש שמונה קונפליקטים מרכזיים המתקיימים לטענתו בין תפקיד הכותב לבין תפקיד האקדמאי, שניהם תפקידים המיוחסים לסטודנט.