תחומי לימוד

הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

השבחת דרך ההוראה של משחקי כדור בקרב לומדים צעירים עשויה לשפר את תהליך ההפנמה של מיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות לשימוש עתידי. המאמר סוקר דרכי למידה שונות וייחודיות של משחקי כדור, ובהתבסס על ממצאי מחקרים עדכניים להמליץ על דרך הוראה מועדפת למשחקים אלו, הניתנת ליישום בסביבות למידה בית-ספריות. (עינת ינוביץ, רוני לידור)

המחקר בוחן את האפקטיביות הקוגניטיבית של שתי שיטות לימוד לרכישת מושגים מתמטיים: 1. למידה על ידי דוגמאות; ‏ 2. למידה על ידי הגדרות ותיאור תכונותיו העיקריות של המושג. הממצאים מראים ש: שיעור מסוים מן התלמידים מצליח לרכוש מושגים מתמטיים לאחר שלמד אותם באחת מן השיטות שנבדקו. א. קיימת פעילות גומלין בין טיבו של המושג וההצלחה ברכישתו באחת משתי השיטות. ב. במרבית המקרים לא היו הבדלים מובהקים בביצוע המטלות הקוגניטיביות בין הקבוצות שלמדו בשיטות השונות. ג. בכל הקבוצות, ולגבי כל ארבעת המושגים שנבחנו, עלו הישגי התלמידים הבוגרים על הישגי התלמידים הצעירים מהם. ד. פער הישגים הקשור לגיל היה בולט ביותר בקבוצה שלמדה על ידי דוגמאות. (מלכה מאונטוויטן, שלמה וינר)

מספר השיטות להוראת הקריאה רב ממספר הגישות, שהן השקפה כללית על הוראת הקריאה. את הגישות ניתן לצמצם לשלש גישות בסיסיות: גישה סינטתית ופונטית – צרוף והרכבה, גישה אנליטית וגלובלית, גישה אקלקטית. במאמר מוצגים היתרונות והחסרונות של כל גישה.

הבנת הנקרא: תיאוריות על תהליך הקריאה. כמה תיאוריות על תהליך הקריאה: גישתו של גודמן "מלמטה למעלה, גישתו של ספירו "מלמעלה, למטה", גישתו של רומלהרט: "מודל אינטראקטיבי".

ליט"ף שיטה להקניית קריאה יוצאת מנקודת הנחה שהפענוח הוא מפתח להבנת נקרא. כדי שהבנת נקרא תתאפשר צריך הילד לפענח באופן אוטומאטי את סימני הכתב. לפיכך העיקרון המנחה על פי ליט"ף הוא שימוש במלים ידועות ומשמעותיות המהוות בסיס לפענוח של מלים חדשות.

תכנית הלימוד "בלי סודות" מבוססת על עקרונות התכנית "מסע לארץ המילים" – תכנית להקניית ראשית הקריאה, אשר פותחה ביחידה להוראה יחידנית במרכז לטכנולוגיה חינוכית.

ההרצאה, שהוצגה בכינוס השביעי של החוקרים במכללת אורנים, מתארת קורס המתקיים כבר שנה שנייה, במכללת אורנים והמכונה "גיאוגרפיה של קטסטרופות" או "גיאוגרפיה של אסונות". הקורס מתמקד בהוראה ולימוד של אסונות טבע ואסונות שהאדם מעורב בהיווצרותם בעולם ובישראל, וזיקתם למקומות ותהליכים גיאוגרפיים. בקורס נחשפים ומודגשים שיטות ומיומנויות בהוראתם והבנתם של אסונות ותפוצתם, כולל כללי התנהגות. הניתוח מתייחס לזיקות שבין המושגים "פיצוץ אוכלוסין" ו"תמורות באקלים העולם", הקשר שלהם ל"אסונות-טבע" או "שואות", והצורך בהוראתם מן ההיבטים של ידע, הבנה, עניין, מודעות, התנהגות, יישום ופתרונות (יעל סנה)

מילון למושגים גאומטריים ערוך לפי נושאים. חלק מהמושגים כלולים בתכנית הלימודים ובפעילויות לגני הילדים, חלקם כלולים בתכנית הלימודים של בית הספר היסודי (לכיתות א'-ו') וחלקם אינם כלולים בתכניות אלה .רשימת המושגים בנויה לפי תוכן העניינים ולא לפי סדר האלף-בית.

המורה דוג נון מהרהר על ההשפעה של השימוש במחשבים ניידים המצויידים בתקשורת אל-חוטית על הכתיבה של התלמידים שלו בטור בבלוג שלו, נון מציין שהכתיבה של התלמידים מתפתחת בגלים – הניסיון של תלמיד אחד נקלט על ידי תלמידים אחרים. בהמשך, הוא מתאר כמה מהקשיים שבהם הוא נתקל. דרך הבלוג של נון אנחנו מקבלים רושם שמתרחש תהליך הרבה יותר אמיתי – הכול לא תמיד הולך חלק. ולא תמיד ה-"פתרון" נמצא בשימוש נוסף במחשב. לפעמים נון מניח את המחשבים בצד ודן עם התלמידים על יסודות הקשורים לכתיבה עם מחשבים, אבל גם לכתיבה באופן כללי.

האם יש קונפליקט בין תפקיד האדם הכותב לבין תפקיד האקדמאי? לדעת כותב המאמר, פיטר אלבוו, פרופסור לאנגלית ומורה מנוסה לכתיבה, אכן מתקיים עימות בין שני תפקידים אלה. במאמר הוא מבקש להראות כיצד עימות זה בא לידי ביטוי בכיתת כתיבה של סטודנטים בשנתם האקדמית הראשונה. אמנם שאלת היחסים בין שני התפקידים הללו היא שאלה רחבה מאד בעלת היבטים רבים, החורגת מעבר למסגרת קורס בכתיבה, אך הכותב יסתפק בהשגת מטרה צנועה: שהסטודנטים יחושו בנוח בשני התפקידים הללו גם יחד. לשם כך הוא פורש שמונה קונפליקטים מרכזיים המתקיימים לטענתו בין תפקיד הכותב לבין תפקיד האקדמאי, שניהם תפקידים המיוחסים לסטודנט.