ניהול וסביבות למידה

ברוב בתי הספר, תפקידי מנהיגות ביניים, דוגמת רכזי שכבה, מקצוע או תקשוב או סגן מנהל, אינם נחשקים ולעיתים אף אינם רצויים, למרות שהם מציעים תוספת שכר. מחד, התפקיד מבטא ומממש נורמה של האצלת סמכויות, שהיא גישה רצויה, ראויה ואפקטיבית. מאידך, בפועל, מנהלי ביניים רבים מעידים כי הם חשים בלתי מוערכים ובלתי מתוגמלים, שקועים עד צוואר במטלות אדמיניסטרציה, ניהול ותקציב וכמעט נרדמים בפגישות אחרי הצהרים. וכל זאת, עבור תוספת שכר זעומה. על רקע זה, קתרין הנדי, רכזת תוכניות לימודים בחינוך העל יסודי בארה"ב ומנחת סדנאות בתחומי למידה אפקטיבית, למידה חברתית רגשית ועבודת צוות, מסבירה: כיצד אפשר להפוך את מנהיגות הביניים הבית ספרית לנחשקת?

לפני עשרים שנה נבט רעיון נועז: לחבר בין תרבויות בחברה הישראלית באמצעות למידה שיתופית מקוונת. מתוך מציאות של הפרדה ושל חומות חברתיות צמח מרכז TEC כמוקד בין-לאומי חדשני המשלב טכנולוגיה, חינוך ורב-תרבותיות. הספר הנוכחי שוטח את העקרונות ואת התפיסות של המרכז ומתעד את פעילותו, המשתרעת מבתי הספר והמכללות ועד קיום כנסים עולמיים. הוא מציג מחקרים, חקרי מקרה ותובנות על יצירת שיתופי פעולה חוצי גבולות, שפות וזהויות. זהו סיפור על חזון שהפך בהדרגה למודל מוכח לשינוי חברתי.

ידוע כי מורים מהווים דמויות מפתח בהטמעה של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבית הספר, אך לא כולם ששים לעשות כן. מחקר זה בודק: כיצד אפשר להניע מורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים? אילו מסרים יכולים לעודד אותם להשתמש באפליקציות חדשניות? לפי מחקר זה, רצוי לעודד מורים להיות פרו-טכנולוגיים ולהיעזר בכלים דיגיטליים, אך יש לעשות זאת בעדינות, ברגישות, בתבונה ובבהירות.

המעבר מניהול משאבי אנוש (HRM) לניהול הון אנושי מסמן התפתחות משמעותית באופן שבו ארגונים מעריכים ומפתחים את כוח העבודה שלהם. בתוך מגזר החינוך, שינוי זה משקף הכרה גוברת בתפקיד החשוב שיש לידע, לכישורים וליכולות של צוות בית הספר בהשגת מצוינות חינוכית. בעוד שניהול משאבי אנוש מסורתי מדגיש יעילות אדמיניסטרטיבית והקצאת משאבים, ניהול הון אנושי מתמקד בפיתוח אסטרטגי של אנשים כחיוני להצלחת הארגון. מאמר זה בוחן כיצד בתי ספר יכולים להתקדם מעבר לפרקטיקות קונבנציונליות של משאבי אנוש כדי לטפח ולמנף טוב יותר את ההון האנושי שלהם. כך מזוהות שיטות עבודה מומלצות המחברות בין יעדים חינוכיים לבין סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ניהול ההון האנושי, ובסופו של דבר משפרות הן את ביצועי צוות בית הספר והן את תוצאות התלמידים.

ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?

ההובלה של ההון האנושי בבתי-הספר נעשית חשובה יותר ויותר, בתגובה לצורך של מנהלים לעודד מסירות ושימור בקרב צוותי בית-הספר – במיוחד לאחר "ההתפטרות הגדולה" בעקבות מגפת הקורונה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תפיסות מגוונות של מנהלים באמצעות ניתוח הביטויים המטפוריים שלהם ביחס להובלת הון אנושי.

לצד התרומה המשמעותית של קבוצות ווטסאפ להעמקת המעורבות ההורית ולהגברת ערוצי התקשורת בין הורים למורים, מתברר כי קיימים גם אתגרים מורכבים הנלווים לשימוש בהן. בין האתגרים הבולטים ניתן למנות מעורבות יתר של הורים בענייני בית הספר, פגיעה אפשרית בפרטיות המשתתפים וטשטוש גבולות הסמכות של המורה. החוקרים טוענים כי ניהול מושכל ומובנה של הקבוצות, הכולל הגדרה ברורה של כללים וגבולות שיח – הן ברמה מוסדית והן במסגרת הקבוצה המקומית – עשוי לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלה. יישום עקרונות ניהול אלה מאפשר למצות את הפוטנציאל החינוכי של הפלטפורמה ולהעצים את יעילות הקשר שבין ההורים למורים.

כמו שיש תוכניות התערבות בנושאי זהירות בדרכים, חינוך מיני ומניעת צריכת אלכוהול וסמים, אזרחות דיגיטלית ובריאות דיגיטלית צריכות להיות נדבכים מרכזי גם כן. מורים, מחנכים ומנהלים אמורים להסביר לתלמידים לנהוג בהוגנות ובנדיבות ברשת. איסור על טלפונים בבית הספר, אינו פותר את הבעיה, ואף מתעלם ממנה ודוחה את קיצה.

דמיינו שהיה לכם תקציב בלתי מוגבל למורים פרטיים שהיו מציעים קורסים מותאמים אישית. אלכס קונוק ביקש מסוכן-הוראה של בינה מלאכותית למלא את התפקיד שלו: מרצה באוקספורד למדיה ובינה מלאכותית, וללמד אותו קורס אישי המבוסס כולו על העבודה שלו עצמו

אם הבינה המלאכותית יכולה או תוכל בקרוב להחליף את העובדים ברוב המקצועות, למה צריך ללמוד מיומנויות וכישורים שאותם מקצועות ומקומות עבודה דרשו עד היום? המציאות הזאת מייצרת חרדה בקרב הורים ומורים. אנחנו לא יודעים מה הכלכלה והחברה ירצו מהם בעוד 15 שנה. כיצד על מערכת החינוך להיערך לכך ולהכשיר את בוגריה לקראת המציאות המתגבשת?

המשרד להוגנות מגדרית והיחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוציאו מסמך שנפתח בחמש המלצות לשיפור ההוגנות המגדרית בהוראה. לפניכם תקציר ההמלצות והגיונן

הדרך להפיח מוטיבציה מחודשת בלומדים ,להניעם למעורבות ולסייע בעיצוב מחודש של סביבות הלמידה בעידן הבינה המלאכותית מצריכה יצירתיות, מאמץ ומעוף. בהקשר זה, מציג המאמר שלל טיפים, דוגמאות, עזרים ומנועי בינה מלאכותית חדשניים אשר מאפשרים לדמיין מחדש את המרחב הפדגוגי ולהציע חוויית למידה אינטראקטיבית ומלהיבה יותר בכיתות א'-י"ב.

מאמר זה בוחן את הקשר בין המושג "אותנטיות" לבין המושג "מנהיגות", מדגיש את מאפייניו של המנהיג האותנטי ואת השפעותיו על חברי הארגון. כמו-כן, נבחנת ההשפעה של מנהיגות אותנטית  בבית-הספר על האפקטיביות הבית-ספרית, על מערכת היחסים בין כותלי בית-הספר ועל האמון במנהל ובשינויים המוצעים על-ידיו.

האתגר הפדגוגי העומד בפני אנשי חינוך בעידן הנוכחי מתמקד בשאיפה להעניק הוראה דיפרנציאלית איכותית ואפקטיבית, המותאמת לצרכיהם ההטרוגניים של הלומדים. בהקשר זה, טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) מציעות פוטנציאל אדיר לטרנספורמציה בפרקטיקה החינוכית. מאמר זה מציג שבעה יישומים פדגוגיים של בינה מלאכותית בהוראה דיפרנציאלית, אשר מתאפיינים בנגישות, יעילות ואפשרות ליישום מידי במרחב החינוכי, תוך הרחבת האפשרויות הפדגוגיות העומדות לרשות המחנכים.

נדמה כי תפקיד המתווך הבית ספרי חשוב כיום יותר מאי פעם. שכן, המחסור במורים (ובמנהלים) מחמיר, קווי המדיניות משתנים באופן תדיר ומערערים את יציבות המערכת והתקציבים מוגבלים. בתוך כך, לשדה ההוראה נכנסים, מדי שנה, מורים ללא הסמכה מלאה ומורי הסמכה אלטרנטיבית אשר זקוקים, כבר מיומם הראשון, לליווי ותיווך בהתמודדות עם המורכבויות והאתגרים של שדה ההוראה.

לחיסורי תלמידים מבית הספר אין סיבה או הסבר אחד, ולכן גם אין פתרון קסם. אבל ברור כי יש לנטוע בקרב התלמידים תחושות שייכות וליצור בכיתה אווירה מחבקת ועוטפת – אחרת הם לא יגיעו לכיתה ברצון, בעיקר בחינוך העל יסודי. מאמר זה, אם כן, מציע שלוש דרכים חדשניות ומבטיחות שבכוחן להעמיק את תחושת השייכות הבית ספרית, המעורבות והאכפתיות של תלמידי חטיבה ותיכון.

בדיקות שמיעה תקופתיות של מורים יכולות לזהות אובדן שמיעה ולאפשר התאמות עבודה ושיקום אודיולוגי בזמן כדי לשמר את ההשתתפות בעבודה ולמנוע יציאה מוקדמת מהעבודה לקצבת נכות.

לפני כ-12 אלף שנה, בתקופת המהפכה החקלאית, עברו בני האדם ממצב של ציידים-לקטים לחקלאות מאורגנת. לפני כ-250 שנה, המהפכה התעשייתית שינתה שוב את מהות העבודה האנושית. כעת, בעשור השלישי של המאה ה-21, אנו ניצבים בפני מהפכה שלישית, רדיקלית לא פחות – מהפכת הבינה המלאכותית והאוטומציה. דוח העתיד של משרות של הפורום הכלכלי העולמי אינו רק עוד מסמך כלכלי יבש; זוהי תעודת זהות של מין ביולוגי הנמצא בעיצומו של שינוי אבולוציוני תרבותי.

כיום, בזמן שהקדמה הטכנולוגית דוהרת קדימה, מגוחך לנסות ללמד באמצעות דף, עיפרון ולוח בלבד. בתי ספר אשר מתעקשים לדבוק בלמידה מסורתית עלולים להיתפס כמיושנים, משעממים ובלתי-רלוונטיים בעיני התלמידים. במקום זאת, על בתי הספר לחשב מסלול מחדש ולוודא כי תוכנית הלימודים מעבירה את התכנים הנדרשים, אך עושה זאת באופן חווייתי, אטרקטיבי ורלוונטי.

להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.