ניהול וסביבות למידה

השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

במהלך העשור האחרון, מספר התכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 בבתי הספר עלה בהתמדה. למרות הצמיחה של תכניות אלה, קיימת הסכמה מועטה לגבי תרומתן לתוצרי למידה משופרים. מאמר זה סוקר 65 מאמרי מחקר ו-31 עבודות דוקטורט אשר ראו אור מינואר 2001 עד מאי 2015 על מנת לבחון את השפעתן של תכניות של שילוב מחשבים ניידים 1:1 על הוראה ולמידה החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון (Binbin Zheng, Mark Warschauer, Chin-Hsi Lin and Chi Chang, 2016).

המטרה של מאמר זה היא לתאר ולנתח את ההתפתחות של אוטונומיה בית-ספרית, מנהיגות בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית באנגליה במהלך ארבעים השנים האחרונות. הוא מספק תמונה ראשונית עבור המחקר הבין-לאומי הרחב יותר אודות אוטונומיה בית-ספרית וחדשנות קוריקולרית. נערכה סקירת ספרות ראשונית, כולל ניתוח של מסמכי מדיניות. נערכו גם ראיונות ותצפיות עם משתתפים בתכנית מקצועית ניסיונית עבור מנהיגים בית-ספריים המבקשים לפתח את תכנית הלימודים הבית-ספרית שלהם (Greany, Toby; Waterhouse, Joanne, 2016).

שחקנים בכלכלה הדיגיטלית מסתמכים באופן הולך וגובר על איסוף או העברת נתונים אישיים בקנה מידה גדול. הואיל ונתונים דיגיטליים עשויים להתמיד ולהיות ללא גבול, על חוקרי למידה מקוונת לייעץ לאנשים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בנתונים מקוונים ולחשוף את הנתונים בזהירות. אולם, מעט מחקרים הראו שסוגיות ההגנה על נתונים מהוות דאגות ייחודיות בפרקטיקות של למידה מקוונת. בהסתמך על סקירת ספרות שיטתית, מאמר זה בוחן סוגיות של הגנה על נתונים אישיים הקשורות לעיצוב הוראה וללמידה מקוונת. המחברים מעוניינים להבין את הסוגיות הקשורות להגנה על נתונים מקוונים שמנחים או מעצבי הוראה נתקלים בהן מאשר לשוב ולומר שמשתמשים חייבים להיות מודעים למאפיינים האינפורמטיביים והמתמידים של נתונים מקוונים (Chou, Hui-Lien; Chen, Chao-Hsiu, 2016).

המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).

מחקר זה בוחן את הטרנספורמציה של דינמיקות כיתתיות שהתחוללה בעקבות השימוש בטאבלטים למטרות חינוכיות. הבסיס האמפירי של מחקר זה הוגדר על ידי פרויקט "בית הספר החכם של סמסונג" שפותח על ידי חברת סמסונג ועל ידי משרד החינוך הספרדי במהלך שנת הלימודים 2015-2014, שבו סופקו טאבלטים למורים ולתלמידי כיתות ה'-ו' מ-15 בתי ספר יסודיים בספרד (Suarez-Guerrero, Cristobal and Lloret-Catala, Carmen and Mengual-Andres, Santiago , 2016).

המרכז האמריקאי הלאומי לחינוך וכלכלה סיכם מחקרים רבים שנערכו במשך 25 שנה על מערכות החינוך הטובות בעולם, במטרה לזהות את האסטרטגיות שבהן השתמשו מדינות שהישגיהן החינוכיים טובים מהישגי ארה"ב. תקוות עורכי הדו"ח היא שמעצבי מדיניות החינוך בארה"ב יוכלו להשתמש בממצאים כדי לשפר את ביצועי מערכת החינוך במדינתם. מן הסתם, גם קובעי מדיניות חינוכיים בישראל יוכלו למצוא עניין ותועלת בדו"ח ובתשע האסטרטגיות המצליחות שהוא מונה:

מצגות, מקרנים, לוחות חכמים, מחשבי PC, מחשבים ניידים, מערכות ניהול למידה- כל אלו לא יהיו ברשימת טכנולוגיות הלמידה של העשור הבא. כך, על פי סקר סגלי הוראה בנושא טכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה. במקומם יגיעו טכנולוגיות תלת-מימד, מובייל בכיתה, טאבלטים ושירותי ענן (מתודיקה).

קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).

ד"ר יפה אהרוני מספקת מידע רב ערך על מנוע חיפוש לסילבוסים בחינוך הגבוה: "למרות התגברות המגמה לגלות תובנות ממגוון חומרים מחקריים מקוונים, עדיין הסילבוסים שהם סוג חשוב של מסמך אקדמי נותרו מאחור. כך היה עד ינואר 2016 כאשר מדעני נתונים, סוציולוגים וחוקרים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק השיקו את Open Syllabus Explorer – כלי שכורה מידע מסילבוסים ומאפשר למשתמש לחפש במידע זה" (יפה אהרוני).

בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

בחסות המדיניות הניאו-ליברלית, הורים צוברים השפעה בבתי הספר. בעקבות מושג השדה של פייר בורדייה (Pierre Bourdieu), המחברות בחנו את השקפותיהם של מורים כלפי הורים ואת בעלותם על הון נשי, חברתי ותרבותי בבתי ספר יהודיים וערביים בישראל. 959 מורים מ-51 בתי ספר שנבחרו באקראי מילאו שאלון. הממצאים חשפו שמורים יהודים וערבים מנהלים יחסים שונים עם הורים הכוללים חוסר מעורבות, איום ושיתוף פעולה. תפיסותיהם של מורים יהודים לגבי הורים קשורות לבעלותם על סוגים שונים של הון, בעוד שמורים ערבים סומכים על ההון החברתי שלהם. הממצאים תואמים לממדים של אינדיבידואליזם-קולקטיביזם ולמעמדם החברתי של מורים (Addi-Raccah, Audrey; Grinshtain, Yael, 2016).

פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).

מאמר זה מתאר פרויקט אייפד (iPad) בבית ספר יסודי בצפון אירלנד. הפרויקט מעריך כיצד הטכנולוגיה השפיעה על למידה באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ועל מיומנויות תלמידים. התלמידים הצעירים ביותר נשאלו לגבי ההתנסויות באייפדים שלהם תוך שימוש בראיונות בקבוצות קטנות המבוססות על גישת זמן המעגל (circle time). המורה שלהם ושני עוזרי הוראה רואיינו לגבי דפוסים ארגוניים, פדגוגיים ומיומנויות תלמידים (Clarke, Linda; Abbott, Lesley, 2016).

במסגרות בית-ספריות עכשוויות, מנהיגים המבקשים לתמוך בהתפתחות מקצועית ניצבים בפני אתגרים רבים. אתגרים אלה דורשים מחנכים המסוגלים ליטול על עצמם למידה מקצועית שהיא מתמשכת ומסתגלת לשינוי. כמונח, התפתחות מקצועית מתמשכת מבטאת צורות שונות רבות של התפתחות מקצועית הן פנים אל פנים הן בהקשרים מקוונים. אולם, בעוד שמנהיגים בית-ספריים מבקשים לסייע בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, זיהוי המודל הטוב ביותר של התפתחות מקצועית מתמשכת עבור כל אחת מהקהילות הבית-ספריות מהווה עדיין אתגר. מחקר משולב זה מבקש להבין את הגורמים ההקשריים המשפיעים על האופן שבו מנהיגים בית-ספריים מסייעים בקידום התפתחות מקצועית מתמשכת בקהילותיהם (Stevenson, Michael; Hedberg, John G.; O’Sullivan, Kerry-Ann; Howe, Cathie, 2016).

השימוש בווידאו התבסס היטב בחינוך, החל מקורסים מסורתיים ועד לקורסים של למידה משולבת וקורסים מקוונים. הוא גדל הן במגוון היישומים שלו הן בתכניו. אולם, וידאו לימודי מעין זה אינו נגיש במלואו לכל הסטודנטים, בייחוד לאלה הזקוקים לתמיכה ויזואלית נוספת או לסטודנטים הלומדים בשפה זרה. כתוביות מייצגות פתרון ייחודי לחסמים אלה של שפה ושל נגישות, אולם השפעתן של כתוביות על עומס קוגניטיבי בסביבה רב-מודאלית מורכבת ועשירה כזו טרם נקבעה. עומס קוגניטיבי הוא מושג נבנה (construct) מורכב ומדידתו באמצעות שיטות בודדות, עקיפות וחד-ממדיות היא מגבלה מתודולוגית חמורה. בהתבסס על עבודה קודמת ממספר דיסציפלינות, מאמר זה מבקש לבסס מתודולוגיה רב-מודאלית למדידה של עומס קוגניטיבי בנוכחות וידאו לימודי (Kruger, Jan-Louis; Doherty, Stephen, 2016).

טכנולוגיות דיגיטליות מציעות הזדמנויות יוצאות מן הכלל לפיתוח סביבות למידה מקוונות אישיות וגמישות המסוגלות לספק שירותים באיכות גבוהה. ההצלחה של סביבות למידה מקוונות אלה מקושרת ליכולתן לעורר חוויות סובייקטיביות של נוכחות, שדרכן לומדים מקוונים מרגישים שהם "ממוקמים" באופן אינדיבידואלי בתוך סביבה חינוכית בעלת אופי אנושי, אמיתית. המחברים בנו מודל משולב שממקם תהליכים קוגניטיביים (השליטה הנתפסת של לומד מקוון, תשומת לב ממוקדת, דמיון מנטלי) ורגש בליבה של תצורת הנוכחות, ומתייחס לתפקיד המתווך של מגדר (Rodriguez-Ardura, Inma; Meseguer-Artola, Antoni, 2016).

המאמר מציג סקירת-על של 78 מחקרים שהתפרסמו בשנים 2014-2000 ועסקו בחקר המושג "אקלים בית ספר/כיתה". המסקנה המרכזית של הכותבים מתוך הממצאים היא שאקלים בית-ספרי חיובי הוא בעל תרומה חיובית מקיפה לקידום הישגים אקדמיים של תלמידים, ובעיקר לבעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך. הסקירה מתארת כיווני מחקר חשובים ובכך ממלאה פערי ידע ותיאוריה בנושא זה. הכותבים גם מתייחסים להיבטים מעשיים לשיפור אקלים בית-ספרי והישגי תלמידים ולצמצום פערים (Berkowitz, R., Moore, H., Astor, A.T., & Benbenishty, R).

המאמר דן בפרסי בחירת הקוראים לשנת 2016 של הירחון "THE Journal", שבהם הקוראים בוחרים את הטכנולוגיות המועדפות עליהם במגוון קטיגוריות. הנושאים שנידונו כוללים מספר טכנולוגיות יקרות ערך לבתי ספר כגון פלטפורמת לקסיה, כרומבוק של גוגל והפלטפורמה מבוססת ענן אדסבי, עשר הטכנולוגיות המועדפות לשימוש כגון תוכנת מיקרוסופט אופיס, האייפדים של אפל, מצלמות מסמכים, ומשחק הווידאו מיינקראפט, שהוא המשחק הלא לימודי המוביל המשמש להוראה. מוזכרת גם התוכנות הטובות ביותר לניהול כיתה או מפגשים וירטואלים כגון גוגל הנגאאוטס, גוטומיטינג ומיקרוסופט סקייפ (Schaffauser, Dian, 2016).