ניהול וסביבות למידה

פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.

הדיווחים האחרונים המגיעים מארה"ב, קנדה ואירופה מלמדים על אכזבה רבה מאפשרויות היישום של עצמי למידה בחינוך. הכותבים, אנשי חינוך חדשניים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתעשייה, מעידים כי הרעיון של עצמי למידה הניתנים לשימוש חוזר במערכת החינוך הוא כשלעצמו הגיוני ביסודו, אך באופן מעשי קשה מאד ליישמו בשטח. הבעיה העקרונית היא שעצמי למידה לא ניתנים להפרדה מההקשר התוכני שלהם. כל עוד יש משמעות רבה לתכנים במהלך הלמידה, קשה באופן מעשי להפריד את עצמי התוכנה או התבניות מהתוכן החינוכי הקונקרטי (Professor Daniel Lemire)

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

המאמר בוחן מודלים תיאורטיים שונים הקשורים לפיתוח תחום הבלוגים כאתגר אינטלקטואלי ללומדים. המאמר טוען כי אין לראות בבלוגים כלים טכנולוגיים גרידא ללמידה והוראה אלא ככלים מצביים להתנסות פדגוגית לכל דבר. לכן, השימוש האפקטיבי ביותר בבלוגים צריך להיות לרוחב תכנית הלימודים ולא באופן מבודד ונפרד בשיעורי התקשוב בלבד. כתיבת הבלוגים על ידי לומדים וסטודנטים מאפשרת פיתוח רפלקטיבי אישי לצד מימוש יכולת הפצת מידע לעמיתים שהיא חשובה לכל לומד (Terry Mockler)

מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

David Warlick, אחד האנשים היותר מעניינים בתחומי ההוראה החדשנית באמצעות התקשוב החינוכי בעולם אסף בשנה האחרונה כמה וכמה עדויות מעניינות ממורים ברחבי ארה"ב וקנדה גורמי ההנעה של תלמידים בכתיבת בלוגים. Warlick ניסה להגיע לשדה על מנת להבין מה הסיבות שגורמות לילדים לרצות לכתוב בלוגים בביה"ס. מעדויות שנאספו ממורים בבתי ספר נמצא כי: התלמידים חשים שלא רק המחנך שלהם רואה את מה שכתבו בבלוג, אלא גם כל העולם והדבר מעצים אותם. מורים מעידים כי רמת המוטיבציה של תלמידים לכתוב ולעדכן את הבלוג שלהם עולה על כל התנסות מתוקשבת אחרת הזכורה למורים מזה 15 שנה. מאחר ולתלמידים אין בעצם שום כוח בכיתה ובביה"ס הם חשים שכתיבת הבלוג מעצימה אותם. הם חשים שהם נמצאים באותו "מגרש משחקים" עם עולם המבוגרים. התלמידים שעובדים על הבלוגים החינוכיים משקיעים בכך יותר מחשב ויותר עבודת עריכה מאשר כל חיבור מודפס אחר שכתבו אי פעם.

תיעוד מצולם של כיתה א' בקנדה בה המורה הטמיעה את השימוש בטכנולוגיות ויקי. הכיתה מחוברת לאינטרנט והתלמידים קשורים באינטרנט לכיתה א' עמיתה בניו-זילנד. הילדים מוסיפים תמונות לבלוג הכיתתי ותורמים טקסטים משלהם. הכתיבה השיתופית בבלוגים מסקרנת את התלמידים, מגבירה את המוטיבציה שלהם ללמידה, ולדעת ההורים, גם מקדמת מאד את מיומנויות הכתיבה שלהם באנגלית. ההורים מספרים בכתבת הוידיאו כי הם נכנסים באמצע זמן העבודה לבלוג של הילד כדי לקרוא דברים שכתב, ובצורה כזו הם שותפים לתהליך ההתקדמות והחינוך של הילד.

Moodle היא מערכת לניהול למידה המאפשרת בנייה של קורסים ברמות תקשוב שונות. היא מבוססת על קוד פתוח ונתמכת ע"י קהילה גדולה של מפתחים ומשתמשים במגוון מוסדות אקדמאיים ב-150 ארצות. ההרצאה, שהועברה באפריל ביום העיון באוניברסיטת חיפה, מכסה את הנושאים הבאים: מאפיינים של המערכת, סקירה כללית של תהליך הבחירה והטמעתה, אופן והיקף השימוש במערכת, דוגמאות של אתרים, כלים של המערכת. כמערכת למידה מתקדמת וגמישה כוללת מערכת Moodle את הכלים הבאים: מנגנון לניהול קורסים, מנגנון לניהול קבצים, מנגנון להעלאה וארגון תכני הקורס, מגוון כלי הערכה, מגוון כלי תקשורת, מנגנון לניהול משתמשים, מנגנון לניהול ציונים, עורך מתמטי, עורך HTML, מנגנון לעיצוב הקורס/האתר, מנגנון עזרה. המערכת, שיושמה והוטמעה בשנה האחרונה בטכניון, מאפשרת גם ניהול מאגרי למידה מסוג WIKIS – ביצוע פרויקטים בקבוצות, מטלות יחידניות, ומערך שיעור ללמידה רב שלבית המנווטת בהתאם להתקדמות הלומד (אביגיל ברזילי)

אתר שפיתחה אודי יוליס להנחיית מורים לכתיבת פעילויות חקר-רשת באינטרנט. הפעילות צריכה להיות חלופית לדרך למידה שאינכם שבעי-רצון ממנה, לכלול שימוש טוב ונבון ומודרך ברשת, לדרוש רמת הבנה שהיא מעבר להבנת הנקרא גרידא. באתר מתוארים באופן ברור ומדגים את שלושת השלבים בתהליך עיצוב המשימה המקוונת: איסוף החלקים, יצירת משימות אפשרויות ואינקובציה ( אודי יוליס).

מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .

מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)

העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .

אן דייוויס, מורה ומדריכה יצירתית לתחומי יישומי מחשב בארה"ב ריכזה במאמרון שלה כמה וכמה רעיונות מועילים למורים לגבי שילוב הבלוג בכיתה. כך לדוגמא היא מציעה לזמן לתלמידים אפשרות של כתיבה בבלוגים על אירועי היום, שם יגיבו ושם יציעו הצעות. ליצור מעגל ספרותי/מועדון ספרותי שבו התלמידים מדווחים על ספרים שקראו. עוד מוצע ליצור פרויקט משותף עם כיתה אחרת המשתמשת בבלוגים וליצור התייחסויות עמיתים ותגובות הדדיות. לעודד תלמידים לכתוב רפלקציות שלהם על למידתם באותו שבוע בכיתה, לדרוש מהם להתנסות בכתיבה של קטעי טקסט עם מילים חדשות שלמדו מתוך אוצר מילים מצטבר. ניתן גם להפנות מקצת משימות שיעורי הבית היצירתיות להעביר לבלוגים ולבקש לכתוב על ההתנסות, אם כי כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.

הסקר שנערך בראשית 2006 בארה"ב התבסס על ניתוח תשובות של שאלון שהועבר לאנשי חינוך העושים שימוש בבלוגים. מהתשובות נראה כי הטכנולוגיה החינוכית של בלוגים היא עדיין בראשית דרכה בבתי הספר. ברוב המקרים ההחלטה ליישם בלוגים כאמצעי חינוכי הייתה יוזמה של המורים עצמם ולא תוצאה של מדיניות חינוכית בבתי הספר. התמיכה של המוסד החינוכי הייתה, לכן, מעטה. המורים העושים שימוש בבלוגים חינוכיים הם עדיין חלוצים הפועלים בסביבה חינוכית שאינה בדיוק מבינה את מהות התפקיד של בלוגים ומאגרי ויקי לחינוך. בקרב המורים שהשתתפו בסקר הייתה תמימות דעים כי הבלוגים תורמים להתפתחותם המקצועית ומשפרים את האינטראקציה שלהם עם התלמידים בכיתה. בעיני המורים חלוצי השימוש בבלוגים, ההטמעה של הבלוגים בכיתה היא אתגר פדגוגי משמעותי (Christopher D. Sessums)

ריכוז של קישורים על בלוגים בחינוך שהכין ד"ר אהוד לם לקראת סמינר מחקר במרכז צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה, 2006. באתר המלצות על אתרים מעניינים, מחקרים ומאמרי קריאה על בלוגים בחינוך.

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.

המחקר ביקש לבחון באיזו מידה סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר תורם: א. להסבר השונות במאפייני החזון הארגוני של בית הספר, ב. להסבר השונות ברמת תהליך הלמידה הארגונית, ג. ובאיזו מידה לחזון הארגוני של בית הספר תרומה משמעותית לרמת הלמידה הארגונית בו. ממצאי המחקר מצביעים על סגנון המנהיגות המעצבת של מנהל בית הספר כסגנון המנהיגות שתורם את התרומה המשמעותית הגדולה ביותר יחסית הן לחזון הארגוני של בית הספר והן לתהליך הלמידה הארגונית. בניגוד לכך, הממצאים מצביעים על המנהיגות הנמנעת של מנהל בית הספר כסגנון מנהיגות, שתרומתו לתהליך הלמידה הארגונית ולחזון היא שלילית. היכולת של מנהל בית הספר ליצור חזון בית ספרי משותף לו ולמורים היא פעולה קריטית (חנה קורלנד)

חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)

בשנתיים האחרונות התפתחה טכנולוגיה חדישה לכיתות גדולות הידועה בשם שלטים תומכי למידה, המכונים באנגלית clickers. המערכות האלקטרוניות הללו ידועות בשמם הטכנולוגי בתור מערכות הצבעה ותגובה (Audience response system (ARS או Group response system (GRS או (Personal Response System (PRS. לאחרונה נערך מחקר באוניברסיטת דרום פלורידה שמטרתו הייתה לבדוק את היעילות של טכנולוגיית השלטים האינטראקטיביים תומכי למידה בקורסים בתחומי הביולוגיה בהם משתתפים מספר רב של סטודנטים באולם הרצאות. השימוש במערכת הצבעה ממוחשבת באולם הרצאות מגבירה את חווית הלמידה של סטודנטים הלומדים בכיתות גדולות ומניעה את הסטודנטים להיות יותר ממוקדים בלמידתם. עצם השימוש בשלטים האינטראקטיביים גורם לסטודנטים לצאת מהפאסיביות שלהם ולהשוות את תוצאות למידתם בהשוואה לשאר התלמידים בכיתה או בהשוואה לשאר קבוצות הלימוד באולם ההרצאות (El-Rady, J).

בשנה האחרונה עובר מרכז המידע במכון מופ"ת תהליך של התחדשות והרחבת השירותים הניתנים בו. במסגרת שיפור השירות המקוון פותח אתר אינטרנט אינטגרטיבי חדשני עבור מרכז המידע הבין-מכללתי. שירותי מרכז המידע ניתנים בראש ובראשונה למורי המורים במכללות ובהתאם גם אתר מרכז המידע הוא כלי שימושי עבורם. עם זאת, אין ספק שהאתר המחודש עשוי לסייע ולהיות מעניין וחיוני לכל העוסקים בתחום הכשרת מורים, לקהילת אנשי החינוך, לסטודנטים ועוד. הגלישה באתר מלווה בסרגל עליון המשמש גם כמפה מפורטת של האתר, מתוך התפריטים הנגללים שבו תוכלו להגיע לכל מדור ועמוד באתר. http://infocenter.macam.ac.il