ניהול וסביבות למידה

אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.

המורה קתי קאסידי מלמדת כיתות א' וב' בביה"ס בניו-זילנד בעזרת בלוג וגם באמצעות הקמת פרויקטים של מאגרי מידע שיתופיים מסוג ויקי. לכל תלמיד יש בבלוג הכיתתי מרחב יצירתי משלו בו הוא יכול להעלות עבודות, ציורים ודפים. אחת לשבועיים מקימים התלמידים יחד עם המורה קתי מרכז משאבים יעודי (על בסיס תוכנת ויקי) כלשהו המוקדש לנושאי העשרה בתוכנית הלימודים. כך לדוגמא, פותח מרכז משאבים כיתתי המוקדש לדינוזאורים על כל ההיבטים והתלמידים בכיתות ב' משתתפים בתהליך. גם בארה"ב יש התרחבות של יישומי מחשב בחינוך המבוססים על בלוגים וכתיבה. על פי דיווחים שונים יש כבר 18 אלף בלוגים חינוכיים של מורים ברחבי ארה"ב.

כאשר נותנים לתלמידים או סטודנטים בכיתה להתמודד עם כתיבת בלוגים בכיתה יש חשיבות רבה להקנות להם מיומנות של איסוף מידע שיטתי. איסוף המידע הוא בסיס שיטתי לכתיבה עשירה יותר ועל כן חשוב שהתלמידים או הסטודנטים ינהלו במקביל מערכת עדכוני מידע המבוססת על עדכוני RSS, כלומר, מנגנון העוקב ארי מה חדש באתרים או במאגרים ומדווח על כל מיידית. כתיבת בלוג מחייבת ראייה מעודכנת של הלומד ולכן חשוב להכשיר אותו למנהל מנגנון מעקב עדכונים מסוג RSS. בלוג טוב בחינוך חייב לשקף שימוש במקורות מידע מגוונים, מדויקים ומעודכנים ומכאן הנחיצות של אימון הלומדים לעקוב אחרי מקורות מידע מעודכנים, לבחור מתוכם פריטי מידע באופן מושכל ולשלבם באופן מושכל בבלוג שכתבו. מיומנות של כתיבת בלוג המבוססת על מעקב עדכוני RSS היא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הפדגוגי להקנות להם מיומנויות מתקדמות של אבחנה ביו טפל לעיקר, כתיבה ביקורתית ומידענות.

במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

רשימה מוערת מקיפה ושיטתית של משאבי מידע בנושאי קהילות מעשה (Communities of practice). הסקירה השיטתית מכסה את נושאי המשנה הבאים: התגבשות התפיסה של קהילות מעשה (Communities of Practice), קהילות מעשה ארגוניות ובין-ארגוניות, הגדרות לקהילות מעשה ולקהילות מתוקשבות, דוגמאות ודגמים של קהילות מעשה בארגונים, קהילות מעשה בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות להתפתחות מקצועית בחינוך ובהוראה, עקרונות לניהול קהילות מעשה מתוקשבות וכלים לפיתוח קהילות מעשה (Graeme Daniel)

משה"ח ומט"ח פיתחו אתר בגיאוגרפיה האמפשר למידה מתוקשבת על הלחימה בלבנון בקיץ האחרון. באתר "גיאוגרפיה אקטואלית" ניתן מידע מגוון על המדינות ישראל, לבנון, סוריה ואיראן, המקומות שהיו בחדשות, האירועים המרכזיים שקדמו ללחימה ועוד. הייחוד באתר הוא שאת חלק מן המידע ניתן לגלות תוך כדי טיסה וירטואלית מעל כל האיזורים בעזרת תוכנת המיפוי וצילומי האוויר של Google Earth. בנוסף, מאגר המידע מאפשר היכרות עם מדינות האזור ועם נושאים הקשורים ללחימה: אירועים גיאופוליטיים, ארגונים שונים, ישובים מרכזיים שהיו מעורבים, השפעת הלחימה על הסביבה והתשתיות ועוד. באתר פורום שאלות מומחים ופורום הבעת דעות. למורים מוצעות הפעלות ומערכי שיעור.

בשעה שתחומי המידענות נותרים בגדר ציפיות וסטנדרטים בישראל נראה כי בעולם הגדול כבר עוברים ליצירת סביבות מתוקשבות המבוססות על מאגרי מידע ייעודיים מותאמים לילדים. מאגר המידע החדש Kids InfoBits פותח בארה"ב והוא מיועד לילדי גני ילדים וכיתות היסוד בבתי הספר (עד כיתה ה'). המאגר הצליח לארגן מאות מקורות מידע מגוונים המותאמים לילדים כמאגר מידע ממוחשב מרתק. המאגר הממוחשב מאורגן בצורה ידידותית וקלה המאפשרת גם לתלמידי כיתות א'-ב' לשאול שאילתות ולצמצם נושאים. המאגר מאפשר גם לילדים בגני ילדים להתחיל לרכוש מיומנויות מידעניות ע"י בחירת נושאים וצמצום נושאים. התלמידים הלומדים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים יכולים להקליד שאילות ולחפש עפ"י עץ- נושאים, מפתח נושאים רגיל או ויזואלי. המאגר הממוחשב Kids Infobits המופץ בתשלום לבתי ספר וגני ילדים בארה"ב, אנגליה, קנדה ואוסטרליה כולל מלבד מאמרים מותאמים לילדים גם עובדות ונתונים על תופעות מדעיות רבות והיסטוריה. המאגר הממוחשב פותח על ידי גדול יצרני מאגרי המידע, חברת Thomson-gale.

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

ההתפתחות המהירה של תפיסת ה-WEB 2.0 יש בה כדי לקדם את חשיבות הקניית מיומנויות מידע לתלמידים במערכת החינוך. ה-WEB 2.00 אינה טכנולוגיה מובהקת או מוצר אלא תפיסת עולם של יצירת תוכן דינאמי ע"י משתמשים, יצירת קהילות ובלוגים, רשתות חברתיות לחילופי מידע. ההתפתחות המהירה של תפיסות ה-WEB 2.0 יש לה השלכות ברורות על הקניית מיומנויות מידע בחינוך משום שתלמידים נעשים היום יותר מעורבים ביצירת תוכן דינאמי, פעילות בקהילות עניין ומארגי קשרים באינטרנט. התפיסה הקיימת של הקניית מיומנויות מידע מדגישה יותר את עניין ההתמודדות עם כמויות המידע וסינונן, אך לאור השפעת ה-WEB 2.0 יש מקום לחזק אצל התלמידים גם מיומנויות של כתיבה באינטרנט, מיזוג מידע ותכנים. לאור זאת, הצורך להקניית מיומנויות מידע כתהליך ממושך ורציף בבתי ספר הולך ומתחזק כיום ויש מקום לשלב בצורה מאוזנת בין שני סוגי מיומנויות הבסיס, התמודדות עם דליית מידע דיגיטאלי והתנסות ביצירת תוכן דיגיטאלי דינאמי כמו בלוגים ומאגרי ויקי.

בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.

קישורן הוא מאגר נגיש ומקצועי של קישורים לחומרי למידה ברשת האינטרנט. המאגר פותח כדי לאפשר למורים גישה נוחה ושימושית לחומרי למידה, הנמצאים באינטרנט הסמוי. קישורן מציע מאגר פריטים ממוין, וממשק קל ונוח למשתמשים. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל. המורים המשתמשים יגלו, שהגדרה מדויקת תשלוף עבורם פריטים מדויקים מן המאגר. כך למשל, מי שיחפש חומר הקשור למושג "חג שבועות" ימצא בקישורן 32 קישורים לחומרי למידה שונים, מהם 21 מיועדים לבית הספר היסודי, תשעה דפי עבודה, וכל השאר חידונים, דפי צביעה ומשימה אינטראקטיבית. חומרי הלמידה, שפותחו על ידי גופים שונים ועל ידי מורים אותרו על ידי מידענים מקצועיים בנבכי האינטרנט. קישורן עלה לאוויר בסוף מרץ 2006 (דפנה שטרן)

הלן בארט, ממובילות הפיתוח והמחקר בעולם של פורטפוליו ממוחשב, מגדירה בנייר עבודה חדש את המטרות החינוכיות של שילוב סיפורים דיגיטאליים בתוך מסגרת הפורטפוליו הממוחשב. בהקשר זה, מוגדר סיפור דיגיטאלי כקטע וידאו קצר המלווה בקולה המקורי של מפיקת הקטע והמשולב עם תמונות רגילות (סטילס) לצורך המחשה של אירועים חינוכיים או תוצאות. במסמך העבודה מוגדרים סוגים אפשריים של סיפורים דיגיטאליים מבחינת התיעוד העצמי וסוג ההתנסות. לדעת פרופסור הלן בארט, השילוב של סיפורים דיגיטאליים בפורטפוליו ממוחשב הוא אמצעי חשוב להעשרת הלמידה ולהפיכתה ליותר הומאנית מבחינת התרומה להוראה ולנקודות המבט שלה.

מאגר נתונים שפרסם משרד החינוך בקיץ 2006 אודות תלמידים ומוסדות חינוך בשנים בתשס"ו ותשס"ז. החלוקה היא לפי חטיבות גיל והגידול באחוזים מתס"ו לתשס"ז. הגידול המשמעותי ביותר הוא בקרב אוכלוסיית תלמידי גני הילדים הציבוריים (4% גידול) בעוד היקף התלמידים בחטיבות עליונות גדל רק ב-2%. היקף כיתות הלימוד גדל ב-2% בעוד מספר בתי הספר גדל רק ב1% (המשמעות: בתי ספר גדולים צפופים יותר, בניגוד למגמות החדשניות בעולם של בתי ספר בינוניים וקטנים). מספר עובדי ההוראה הוא כ- 123, 000 ומספר התלמידים הכולל במערכת החינוך הגיע ל -מיליון ו200 אלף.