ניהול וסביבות למידה

ממצאי שאילתות בנושאים: מחשבי טאבלט בחינוך וכן סמארטפונים בחינוך. הממצאים משקפים את השימוש הגובר במחשבי טאבלט ובסמארטפונים בחינוך באופן כללי ובכיתה בפרט, אצל תלמידים צעירים (ילדים) וכן אצל סטודנטים מבוגרים. איתור המידע התבצע במאגרי המידע בינ"ל הבאים: Ebsco ProQuest ,Eric, Google Scholar, Google, Wilson. כמו כן , הבאנו בסקירת הספרות מבחר של מאמרים ועדכונים בנושאי הסקירה מתוך פורטל מס"ע. אסטרטגיית החיפוש כללה הרצת קומבינציות שונות של מונחי החיפוש: Tablet PC, Education, Classroom, Smartphones, Computer Uses in Education, students.. בין התוצאות שהניבו חיפושי המידע ניתן למצוא מאמרים, ספרים ובלוגים.

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.

תכנית 'חיפה-נט' הנה תכנית לקידום למידה והוראה בסביבת רשת האינטרנט הפועלת בכל מוסדות החינוך בחיפה. מטרת העל של התכנית היא יצירת קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע סביב פורטל חינוך עירוני מרכזי (כתובת הפורטל: haifanet.org.il). התכנית מתבססת על הגישה הקונסטרוקציוניסטית הגורסת שתהליך למידה אשר מתקיים תוך בניית תוצר ממשי ואינטראקציות חברתיות, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע וללמידה משמעותית ( שמואל ארנון).

איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.ZOTERO הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

יוזמה מבורכת של ד"ר גילה לוי עצמון אשר הנחתה את בתה בת התשע , תלמידת כיתה ד' , לפתח נושא לימודי באמצעות בלוג היסטורי במקום מצגת סטנדרטית. כותבת גילה לוי עצמון בבלוג שלה : "בתי קראה על קורותיו של מרקו פולו וחילקנו יחד את האירועים הרבים בחייו למקטעים קטנים, כך שניתן יהיה להציג כל פרק בפוסט. הטקסטים נכתבו על ידי בתי. חיפשנו יחד תמונות וניסינו לבנות קו זמן שבו הדמות של מרקו פולו מתבגרת עם השנים. לכן גם הפכתי את סדר הפוסטים כך שיציגו את האירועים מתחילת הסיפור ועד סופו" .

באתר זה ניתן למצוא חומרים מקוריים שיסיעו לקדם למידה מקוונת, ברוח התוכנית הלאומית המאה ה-21. האתר מכיל תבניות משחקיות למבדקי ידע, מדריכים למורה ללמידה עצמית של מיומנויות מחשב ותוכנות, שנבדקו ונמצאו יעילות וידידותיות, עצמי למידה, פעילויות מקוונות למעגל השנה, תסכיתי רדיו ועוד. את עזרי ההוראה, עצמי הלמידה והמדריכים למורה באתר זה פיתח אורי אלון במהלך השנים והוא מעדכן אותם בהתאם לחידושים הטכנולוגים והפדגוגיים. חומרים חדשים מפותחים על בסיס קבוע ( אורי אלון).

המאמר, שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).

לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.

המאמר של ד"ר כרמלה גינת מתאר בקצרה מהי עבודה רגשית בביה"ס , ואחר כך מדגים , על סמך חקר מקרה, תהליכים של עבודה רגשית, יקשור בין תהליכים אלה לבין הבנה רגשית ויסיים באתגר הרגשי שמציבה רפורמת “אופק חדש". המציאות בישראל, כמו במדינות אחרות, מיצבה את המורים כנותני שירות, את התלמידים כלקוחות ואת הנהלת בית הספר, המפקח והמשרד כמנהלים ומעבידים. בהקשר זה המונח עבודה רגשית בהחלט רלוונטי. מחקרים אכן מראים שהוראה כרוכה בלא מעט עבודה רגשית, במיוחד בשנות ההוראה הראשונות ובתקופות של הטמעת רפורמות חינוכיות ( כרמלה, גינת).

המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).

במאמרו מאיר העיניים נעזר פרופסור יזהר אופלטקה במונחים "ניהול רגשות" (emotion management) ו"הצגה (או הפגנה) רגשית" (emotion display), המרבים להופיע בספרות הפסיכולוגית־ארגונית, כדי להדגיש את האבסורד שבהמשגת תפקיד המורה כ"נותן שירות". נקודת מבט ביקורתית זו תדגיש את ההכרח להביא בחשבון את ההיבטים הרגשיים של ההוראה בכל רפורמה חינוכית הנוגעת בתפקיד המורה. הממדים הרגשיים המורכבים של תהליכי ההוראה והלמידה אינם מאפשרים סטנדרטיזציה ורציונליזציה של ההוראה כפי שהוגי דעות נאו־ליברלים רבים טענו וטוענים. עולות מספר שאלות על תפקיד המורה בימינו הנאו־ליברליים: כיצד נורמות חברתיות מעצבות את הרגשות שמורים מצופים להביע בעבודתם; מהם חוקי הרגש המשולבים בתרבות בית הספר ומכוננים אותה; מהם ביטויים רגשיים "ראויים" מבחינת המורים; איך המורים לומדים את דרכי ניהול הרגשות "הראויים" במקום עבודתם; מדוע מורים מדכאים רגשות מסוימים בעבודתם. התשובות על שאלות אלו שונות היום מן התשובות שהיינו מקבלים לפני שני עשורים ( יזהר אופלטקה ).

הנתונים שמתפרסמים בשנתיים האחרונות ע"י משרדי חינוך ומומחי תקשוב מוכיחים כי השילוב של מחשבים ותקשוב חינוכי בהוראה ובבתי ספר מתחיל להיות משמעותי מבחינת שינוי ממעלה שניה, ולכן כדאי לקרוא את הסקירה הקצרה ועתירת תובנה של ג'יי הורוויץ על פרופסור לארי קובן והניסיון שלו בעבר לחזות את כישלון התקשוב החינוכי. כותב ג'יי בבלוג שלו : " על פניו, קובן צודק – רבים מאתנו שמסנגרים על התקשוב בחינוך נאלצים לתרץ את העובדה שעל אף החדירה המאסיבית של מחשבים לתוך המערכת, עולם (חינוכי) כמנהגו נוהג. אבל ´נדמה לי שמה שקובן מכנה הכחשה איננה אלא ניסיון להתמודד עם מציאות מאד מורכבת. הרי גם הוא, כמו היתר מאתנו, לפעמים מגלה שמתוך הניסיון להסביר נראה לאחרים כתירוצים." ( ג'יי הורוויץ).

אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח. מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי . ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

מורים נתונים במערכת יחסים נמרצת ומורכבת שבה הם נעלבים ועולבים, ננגסים ונוגסים. תאוריית הביס מציעה מבט מפתיע על יחסים ועל התמודדות עם עלבונות . תאוריית הביס של קליל ג'מיסון, יועצת לפיתוח ארגוני, מנתחת יחסים בין־אישיים בארגון על בסיס משל מטפורי פשוט: כל אדם בארגון הוא עיגול שגודלו מייצג את תחושת הערך והעוצמה שלו ברגע נתון. העיגולים הגדולים הם המנהלים, מקבלי ההחלטות; העיגולים הקטנים יותר הם הכפיפים בדרגות השונות – חלקם עיגולים בינוניים וחלקם קטנים מאוד. יש קשר בין הדרגה של אדם בארגון ובין תחושת הערך העצמי שלו, אך הקשר לא תמיד פשוט. אדם יכול להחזיק בדרגה גבוהה, אך להיות בעל תחושת ערך עצמי רופפת, ולהפך ( אורית אלפי).

בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

האינטרנט ירש את מקומם של אמצעי התקשורת הוותיקים והפך למקור העיקרי לחדשות. סקר עדכני של חברת המחקר Pew מצא שכ־50% מהאמריקאים מקבלים את רוב החדשות שלהם מהאינטרנט. המספר מייצג צמיחה של כמעט 20% מאז 2008, שלוותה בנסיגת שיעורי ההסתמכות על טלוויזיה כמקור לחדשות. המגמה חזקה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב משכילים, ונכונה גם בישראל. העידן החדש של העיתונות מתאפיין בפער דיגיטלי הולך ומעמיק. זה אינו עוד הפער בין מי שיש להם גישה לרדיו ולאינטרנט לבין מי שאין להם. הפער הוא בין אלה שיכולים להתמודד עם העושר העצום של המידע הגולמי והלא ממוין באינטרנט, מי שיודעים היכן למצוא את העיקרי, העדכני והאמין וכיצד למיין ולתעדף אותו – לבין אלה שלא יכולים ( שיזף רפאלי) .

בחודש אפריל 2011 נערך סקר לבדיקת הצלחת התוכנית בקרב 194 מורים ו 13- מנהלי בתי"ס בערד, באר שבע וירוחם. שלושת הערים היו הראשונות שהשתתפו בתוכנית, ובהן חולקו מחשבים ניידים למורי בתיה"ס היסודיים כבר לפני למעלה משלוש שנים. על פי תוצאות הסקר, 99% מהמורים סבורים שההשתתפות בתוכנית שיפרה את מעמדם בכיתה. מהסקר עולה עוד, כי השילוב שעשו המורים במחשוב בזמן השיעורים גדל פי שבעה בשנים שחלפו מאז תחילת התוכנית. לדברי עורך הסקר, ד"ר עוזי מלמד, ממכון מופ"ת; "פרויקט מחשב נייד לכל מורה שינה בזמן קצר את התנהלותם של המורים בתהליכי ההוראה ואת דעתם ועמדתם כלפי יכולתו של המחשב לסייע להם בתהליכים אלו". לדבריו, במשך השנים הלכה וגברה השפעתו של הפרויקט, והמורים שילבו יותר ויותר אמצעים מתוקשבים בשיעוריהם.

מחנכים ומומחי תקשוב בארה"ב מביעים את דעתם לגבי המכשיר הנייד שהם מאמינים כי ישנה את עתיד החינוך.המאמר חוקר את המכשירים הניידים בחינוך ומספק דעות של מספר מורים ואחראים על הטכנולוגיה בבית הספר לגבי הטכנולוגיות שייכללו במכשיר הלמידה הנייד האופטימלי שלהם. רונדה לדוק מציגה את אמונתה שהמכשיר יכלול חיי סוללה ארוכים, נגישות אוניברסלית לאינטרנט ויכולות ניטור בריאות. קייל רוס, , מתאר את החזון שלו לשולחן הדומה למחשב הטאבלט/מחשב לוח ה-iPad. הנגישות המוגברת עבור תלמידים מוגבלים הוא המוקד העיקרי של המכשיר שאותה לימד המחנך דניס אימוטו (Rhonda Leduc, Kyle Ross, Dennis Imoto).

המאמר מציג דיון ב"סטנדרטים למודל מנהיג-מורה" ("Teacher Leader Model Standards") שהותרו לפרסום על-ידי הארגון החינוכי Teacher Leadership Exploratory Consortium. הפרטים מדגישים את המטרות ואת ההישגים של הדו"ח שפורסם על-ידי הקבוצה., תוך התמקדות במערכות הידע, במיומנויות ובאלמנטים שיוצרים את "מנהיגות המורה".